חדשות

דו"ח עולמי: יותר מ-140 אלף איש מתו מחצבת בעולם בשנה האחרונה

לאחר שה-WHO שם לו מטרה להכחיד את החצבת, חל דווקא זינוק מעורר דאגה בשיעור התמותה מהמחלה הנגיפית המידבקת – רוב קורבנות המחלה הם ילדים מתחת לגיל חמש

ילד חולה בחצבת. צילום: שאטרסטוק

דו"ח משותף של ה-CDC, ארגון הבריאות העולמי, ה-WHO וקרן האו"ם למען הילד - יוניצ"ף, שפורסם בסוף השבוע האחרון, העלה כי יותר מ-140 אלף בני אדם ברחבי העולם מתו ב-2018 מחצבת, רובם ילדים מתחת לגיל חמש. בשנת 2017 שיעור התמותה הגלובלי מחצבת היה לפי הערכת ה-WHO כ-110 אלף, כך שבתוך שנה חל זינוק מעורר דאגה בשיעור התמותה מהמחלה הנגיפית המדבקת.

הדו"ח ציין כי ההיקף העולמי של מקרי חצבת דווקא ירד בשני העשורים האחרונים (2018-2000) ועם זאת ההתפרצות האחרונה מעוררת דאגה אצל רשויות הבריאות משום שב-2012 שם לו ה-WHO כמטרה מוצהרת להביא לכך שהמחלה תוכחד. "לא היינו צריכים להגיע למצב הנוכחי", אמרה ד"ר רובין ננדי יועצת ראשית ומומחית לחיסונים ביוניצ"ף, "במיוחד כאשר קיימים כיום חיסונים יעילים ולא יקרים".

לפי חישובי מחברי הדו"ח, בשני העשורים הנ"ל נמנעה תמותה של 23.2 מיליון בני אדם בעולם מחצבת. בחישוב מצטבר נרשמה ירידה בתמותה ב-73% בעולם מ-535,609 בשנת 2000 ל-142,300 בשנת 2018 ובתחלואה מדווחת חלה ירידה ב-59%, מ-853,479 בשנת 2000 ל-353,236 מקרים בכל העולם בשנה שעברה.

אלא שבין שנת 2016 לשנת 2018 חלה בעולם עלייה במקרי חצבת. ב-2016 נרשמו 132,413 מקרים ובסך הכל ב-2018 נרשם זינוק ב-167% במקרי החצבת בעולם לעומת מספרם ב-2016.

הדו"ח ציין כי מספר מקבלי מנת החיסון הראשונה מבין השתיים המומלצות כיום עלה בין שנת 2000 לשנת 2018 מ-72% ל-86% באוכלוסיות. בשיעור מקבלי מנת החיסון השנייה העלייה היא מ-18% ל-69% וזאת הודות לעלייה במספר מדינות שבהן מבצעים חיסונים בשתי מנות. חיסון בשתי מנות מספק כיסוי חיסוני של 95% כדי למנוע הידבקות במחלה והעברתה בין בני אדם. אגב לפי הערכה אחרת: מנת חיסון ראשונה מספקת כיסוי חיסוני של 93% והודות למנה השנייה, הכיסוי החיסוני עולה ל-97%.

כלי תקשורת מערביים מדווחים השבוע באינטנסיביות על התפרצות בחצבת בסמואה, שבה נפטרו מהמחלה עד כה 63 בני אדם והרשויות הורו לתושבים להניף על בתיהם דגלים אדומים כדי לסמן באילו מהם יש צורך מיידי במתן חיסון. בשבוע שעבר דווח שם על 4,200 מקרי חצבת חדשים כאשר היו כמה מקרים שבהם נפטרו מהמחלה אנשים בתוך 245 שעות מאבחון ההדבקה. כל החולים לא היו מחוסנים.

בחודש שעבר פורסמו שני דו"חות מחקר – האחד של צוות מבית הספר לרפואה ב"הרווארד" במגזין Science והאחר של צוות בינלאומי ממוסדות מחקר אקדמיים בקיימברידג', סינגפור, אמסטרדם, שוויץ וגרמניה ב-Science Immunology שבהם נמצא כי חצבת מוחקת זיכרון חיסוני והחולה במחלה נגיפית מידבקת זאת יהיה אז חשוף ופגיע מאד להידבקות במחלות אחרות, בעיקר חיידקיות, שהמערכת החיסונית שלו סיפקה לו מפניהם הגנה יעילה. מחברי הדו"ח הראשון מסרו כי בדקו דגימות דם של ילדים לפני ואחרי שחלו בחצבת ונמצא כי הנגיף מחק בין 11% ל-73% מאוכלוסיית נוגדני ההגנה של החולה ובכך סיכן אותו במידה ניכרת למחוללי מחלות שקודם לכן גופו היה מתמודד נגדם ביעילות רבה.

נושאים קשורים:  חצבת,  תמותה מחצבת,  יוניצ"ף,  חדשות,  חיסון נגד חצבת,  מגיפה,  מחלות מידבקות
תגובות
 

חשוב כחלק מלימוד דרך מניעת מקרי מוות נוספים ח'' ו לקבל ניתוני פיזור התמותה בין הארצות ובפרט בארץ וארצות מפותחות

10.12.2019, 17:37

למה לא מדברים על החשיבות של ויטמין A במניעת סיבוכים של המחלה? מדינת סמואה היא מדינה מתפתחת וסביר להניח שקיים מחסור בויטמין זה באוכלוסיה המדוברת כמו שבהרבה מהמדינות המתפתחות קיים מחסור בויטמין זה. למה לא כותבים על יעילות הטיפול בויטמין A? למה לא מדברים על מינונים מומלצים שלמויטמין זה לפי פרוטוקול טיפולי שהוכח כיעיל במניעת סיבוכים ותמותה. למה לא מדברים על ההשפעה של crowding effect ועל השפעתה השלילית למי שנדבק? ובכלל- למה בבתי חולים בארץ ויטמין A לא כלול בפרוטוקול הטיפולי? (למיטב ידיעתי).
למה אין נתונים סטטיסטים על המדינות בהן חלים המקרים הגבוהים ביותר של הסיבוכים?
אפילו במגזין שמיועד לרופאים כמעט ואין מידע מעמיק בכל הקשור לוירוס המדובר. עוד כל כך הרבה מידע קיים אבל משום מה תמיד בוחרים להציג את הנושא מזוית מאוד חד גונית ובומבסטית. די פשוט נמאס. נדמה שפשוט ככה יותר נוח לרוב ״תומכי החיסונים״... כאילו שיש להם זמן בכלל להתעמק בעניין החיסונים. ומתי לעזאזל כבר יאשרו חיסון חצבת בודד? למה לי כאמא אין את הזכות לתת חיסון בודד??? כי זה חסכוני יותר כמובן. אז שלא יבלבלו את המוח על חשיבות של מיגור המחלה- קודם כל שיאפשר מתן חיסון בודד. נכון שיהיו תמיד אנשים שיעדיפו לא לחסן אבל יש גם אמהות שמעדיפות לא להניק אבל אף אחד לא מדבר על הנקה וחשיבותה כי זה כנראה לא מכניס מספיק כסף.

אנונימי/ת
10.12.2019, 18:18

משרד הבריאות לא מרוויח כסף מזה שאנשים מתחסנים. הוא למעשה לא יכול להרוויח כסף בשום מצב. היחידים שיכולים להרוויח הן חברות התרופות.
דווקא מדברים בהחלט על החשיבות של הנקה. למעשה אפילו נמדדים על זה. כחלק מתכנית מדדי האיכות בטיפות חלב בודקים לא רק את שיעור ההתחסנות, אלא גם פרמטרים אחרים, וביניהם עידוד הנקה.
מתן ויטמין A יכול להיות יעיל אצל אנשים שיש להם מחסור בויטמין A. אני לא מכיר evidence לכך שויטמין A יכול לסייע אצל כאלה שאין להם מחסור, ואם כך אין שום סיבה שיהיה חלק מהפרוטוקול הטיפולי במדינה כמו ישראל.
אם את מכירה מאמרים שמראים אחרת, אשמח ללמוד.
דווקא לגבי חצבת (בניגוד לשעלת או שפעת) יש חיסון שנחשב יעיל במיוחד. ובהחלט ניתן היה למגר את המחלה אם כל מי שאין לו קונטרה אינדיקציה רפואית היה מתחסן. ואז היה ניתן להפסיק לחסן (כמו שקרה עם אבעבועות שחורות ועם פוליו 2).

10.12.2019, 22:46

וגם- האם עיינת פעם ברשימת תופעות הלוואי של החיסון כפי שמופיעות אצל הייצרן (merk) ?