פסוריאזיס

ריזנקיזומאב לעומת אדלימומאב לטיפול בפסוריאזיס בינונית-קשה

ריזנקיזומאב מדגימה יעילות גבוהה באופן מובהק מזו של אדלימומאב בשיפור הנגעים העוריים במטופלים עם פלאק פסוריאזיס בינונית-קשה

04.12.2019, 14:24
פסוריאזיס (צילום: אילוסטרציה)
פסוריאזיס (צילום: אילוסטרציה)

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על כ-100 מיליון אנשים ברחבי העולם והניתנת לשיפור על ידי טיפול נוגד ציטוקינים. מטרת מחקר זה המכונה IMMvent ואשר פורסם ב-Lancet הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של ריזנקיזומאב ואדלימומאב במטופלים עם פלאק פסוריאזיס בינונית-קשה.

מחקר ה-IMMvent הינו מחקר כפול-סמיות, אקראי מסוג פאזה 3 עם קבוצת ביקורת אשר נערך ב-66 מרכזים ב-11 מדינות. כלל המשתתפים היו בני 18 שנים ומעלה וסבלו מפלאק פסוריאזיס בינונית-קשה. המשתתפים חולקו ביחס של 1:1 לקבל ריזנקיזומאב 150 מ"ג תת-עורית בשבועות 0 ו-4 או אדלימומאב 80 מ"ג תת-עורית בתחילת המחקר ולאחר מכן 40 מ"ג בשבועות 1,3,5 וכל שבוע שני לאחר מכן עד לשבוע 16.

בשלב השני של המחקר אשר נערך בשבועות 16-44, מטופלים אשר הגיבו בצורה חלקית לאדלימומאב חולקו שוב ביחס של 1:1 להמשיך ולקבל אדלימומאב 40 מ"ג או להחליף טיפול לריזנקיזומאב 150 מ"ג.

התוצאים העיקריים בשלב הראשון של המחקר היו שיפור של 90% ממצב הבסיס (PASI 90) וציון sGPAי(static physician's global assessment) של 0 או 1 בשבוע 16. התוצא העיקרי שנבדק בשלב השני היה PASI 90 בשבוע 44.

בתחילת המחקר 301 משתתפים הוקצו לקבוצת הריזנקיזומאב ו-304 מטופלים לקבוצת האדלימומאב. החוקרים מצאו כי בשבוע 16 (חלקו הראשון של המחקר), PASI90 הושג על ידי 72% מהמשתתפים בקבוצת הריזנקיזומאב ו-49% מהמשתתפים בקבוצת האדלימומאב בלבד (הבדל אבסולוטי מתוקנן - 24.9%; p<0.0001) וציון sGPA של 0 או 1 הושג על ידי 84% מהמשתתפים בקבוצת הריזנקיזומאב ו-60% בלבד בקבוצת האדלימומאב (הבדל אבסולוטי מתוקנן - 23.3%; p<0.0001).

בחלקו בשני של המחקר, PASI90 הושג על ידי 66% מהמשתתפים שהחליפו טיפול לריזנקיזומאב (35 מתוך 53) ורק על ידי 21% (12 מתוך 56) מהמשתתפים שהמשיכו לקבל אדלימומאב (p<0.0001) בשבוע 44.

תופעות לוואי דווחו ב-56% מהמשתתפים שנטלו ריזנקיזומאב ו-57% מהמשתתפים שנטלו אדלימומאב בחלקו הראשון של המחקר. בחלקו השני של המחקר, 75% מהמשתתפים שהחלו ליטול ריזנקיזומאב דיווחו  על תופעות לוואי בעוד ששיעור זה היה 66% בקרב אלו שהמשיכו ליטול אדלימומאב.

החוקרים מסכמים כי ריזנקיזומאב מדגימה יעילות גבוהה באופן מובהק סטטיסטית מזו של אדלימומאב בהיבט שיפור הנגעים העוריים במטופלים עם פלאק פסוריאזיס בינונית-קשה. לא נמצאו בעיות בטיחות חדשות בקרב מטופלים שהחליפו טיפול מאדלימומאב לריזנקיזומאב. ריזנקיזומאב מאפשרת "גמישות" טיפולית בטיפול ארוך הטווח בפסוריאזיס.

מקור: 

Reich, K.  et al. (2019) Lancet. 394(10198), 576

נושאים קשורים:  פסוריאזיס,  ריסנקיזומאב,  בטיחות,  יעילות,  מחקרים,  אדאלימומאב
תגובות