מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר שגיא גברי, מנהל מחלקת קרדיולוגיה ילדים ב"הדסה"

הרופא שביצע לראשונה בישראל צנתור לב לעובר ברחם אמו מתאר בהתרגשות ובפרוטרוט את ההליך שבו לקח חלק צוות של מרדימים, גניקולוגים וקרדיולוגים

ד"ר שגיא גברי, 51, מגיע מדי בוקר לעבודה במחלקת קרדיולוגיה ילדים בבית החולים הדסה בירושלים, שאותה הוא מנהל בשנה האחרונה. המומחה לרפואת ילדים, לקרדיולוגיית ילדים ולצנתורי לב בילדים ובמבוגרים עם מומי לב מולדים, מתגורר עם אשתו ושני ילדיו בקיבוץ ניר בעוטף עזה.

לד"ר גברי היסטוריה משפחתית מעניינת: הוא נכד לינצ'יק ויהודית גברי שהיו ממקימי קיבוץ ניר עם; בן לגיורא שהיה הילד הראשון שנולד בקבוצת ניר עם ולבטי גברי, שעלתה מארגנטינה בגיל 17 ומאוחר יותר הגיעו גם הוריה, יצחק ושרה קריימר, לקיבוץ.

"סבא ינצ'יק היה דמות חשובה בילדותי. הוא לימד אותי לרכוב על סוסים מגיל שלוש, לירות בנשק מגיל שבע ולעסוק בספורט. בעקבות אבי, פניתי בשירות הצבאי ליחידה מוצנחת ולמעשה בצניחתי הראשונה בקורס צניחה, אבי הצטרף אלי וקפצנו יחד", הוא מספר. "את אשתי אורנא פגשתי במסגרת לימודי מכינה לשיפור הבגרות לאחר הצבא במכללת ספיר בנגב, התחתנו ובשנת 1992 התקבלתי לבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

"חזרנו לחיות בקיבוץ ניר עם לפני כשמונה שנים ואנו מגדלים שם את שני הבנים, טום - בן 15 ותימור בן החמש. החזרה לקיבוץ היתה גם חזרה לשורשים, למשפחה ונועדה לתת תחושת שייכות לילדים כמו גם פתרון כלכלי של יציאה לפריפריה. חיי הקהילה בקיבוץ והחינוך בבית הספר האזורי טובים אך האתגר הבטחוני גדול ונמצא לפתחנו כל הזמן".

ד"ר גברי מספר על מסלול ההתמחות שלו: "ראשית, בחרתי להתמחות ברפואת ילדים – התמחות שביצעתי בין 2000 ל-2004 במחלקת ילדים בבית החולים קפלן. עם סיום ההתמחות, בחרתי לבצע התמחות-על בקרדיולוגיית ילדים, אותה ביצעתי בין 2004 ל-2007 בבית החולים הדסה עין כרם תחת הדרכתם של פרופ' ריין וד"ר פרלס. עם סיום ההתמחות הזו, ביצעתי שנה נוספת של התמחות בצנתורי ילדים ומבוגרים עם מומי לב מולדים בבית החולים לילדים בסינסינטי (CCHMC) באוהיו, ארה"ב. בשנת 2008 חזרתי ל'הדסה' וקיבלתי את ניהול יחידת צנתורי הילדים במחלקת לב ילדים. בשנת 2018, עם פרישתו של מנהל המחלקה לגימלאות, מוניתי למנהל המחלקה, תפקיד שאותו אני מבצע כיום".

מדוע בחרת בתחום זה?

"במהלך התמחותי ברפואת ילדים נחשפתי למקצוע של קרדיולוגיה ילדים, אהבתי מאוד את הצד הלוגי שבו, את מערכות הזרימה של הלב וכלי הדם, את התובנות הפיזיקליות ואת החדשנות הטכנולוגית של התחום. אהבתי גם את תחומי הטיפול הנמרץ בילדים ובפגים אך בסופו של דבר בחרתי את תחום הקרדיולוגיה גם כתחום שמשך אותי יותר וגם כתחום עם שעות עבודה סבירות יותר מבחינת מידת הפעילות בכוננויות, איכות החיים והיכולת להשתכר במרפאות".

מה הם תחומי העניין המקצועיים העיקריים שלך?

"תחום העניין העיקרי המקצועי שלי בתוך עולם קרדיולוגיית הילדים הוא צנתורי הילדים. בתחום זה בניתי יחידה מובילה ב'הדסה', עם ביצוע כל טווח צנתורי הילדים כמקובל כיום בעולם ועם דחיפה למצוינות ולעבודה רב צוותית עם כירורגיה לב-חזה. מעבר להקמת היחידה והבאתה לרמה הבינלאומית בסטנדרטים ברורים של בטיחות ואבטחת איכות, הכנסתי לשימוש קליני צנתור עם בלון לחותך למסתם ריאתי דיספלסטי שעמיד לניפוח בבלון רגיל והקטנתי את הצורך בהפניה לניתוח מ10% ל1%-2% במטופלים אלה".

באילו עוד הישגים אתה גאה?

"ביצעתי עם הצוות שלי, לראשונה בארץ, צנתור לב לעובר ברחם אמו - צנתור שנועד להרחיב היצרות במסתם של אבי העורקים למניעה של תהליך התנוונות של חדר שמאלי, פעולה שמבוצעת המרכזים מעטים בעולם ובוצעה אצלנו בהצלחה עם צוות של מרדימים, גניקולוגים וקרדיולוגים ילדים.

"בנוסף למינוי שלי למנהל מחלקה, גייסתי לצוות שני מומחי צנתור לב ילדים נוספים, ד"ר גור מיינצר וד"ר נורית יעקובי, ובכך יצרתי יחידה חזקה המסוגלת להעלות עוד יותר את רמת הצנתורים ובטיחותם. יחד עם הצוות המורחב ביצענו לראשונה בארץ סגירת פגם בשם PDA בפגים, בעיה נפוצה שעד עכשיו פתרונה היה כירורגי, עם כל המשמעויות של פתיחת בית חזה בפג קטן ומונשם. אנחנו הבאנו את הטכנולוגיה וייצרנו פרוטוקול מוסדר המותאם לפגים קטנים הזקוקים לפעולה וסגרנו את הפגם בפגים במשקל עד 860 גרם".

מי המודל לחיקוי שלך, המנטור?

"המודל החיקוי שלי בקרדיולוגיית ילדים הוא כמובן מי שחינך אותי בתחום וניהל את המחלקה לפני - פרופ' עזריה ריין. ממנו שאבתי את הידע הרב, את הרצון לשאול ולחקור ולהטיל ספק ואת הדוגמה כיצד ניתן לנהל צוות בסמכות אך בנעימים וכחברים.

"מודל החיקוי שלי בצנתורי ילדים הוא פרופ' ראסל הירש, שהיה מורי וחברי במהלך תקופת ההכשרה בסינסינטי וממנו למדתי את סודות הצנתור, את חשיבות הבטיחות ואבטחת האיכות, את התעוזה לצד שיקול הדעת".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"הצנתור העוברי הראשון שביצעתי. זה החל מפנייתו של זוג צעיר בשבוע 25 להריון שבבדיקה של גניקולוגים ואחר כך של קרדיולוגים ילדים נמצאה חסימה קשה של המסתם של אבי העורקים עם הרחבה קשה של חדר שמאל של העוברית וירידה קשה בתפקודו – מצב שלמעשה מוביל למחלת חדר שמאלי מנוון, שלאחר שנוצר אין לנו דרך לרפאו יותר. ילדים שנולדים עם מצב לבבי זה, אם ישרדו את ההריון והלידה, יזדקקו לסדרה של שלושה ניתוחים וצנתורים בשנים הראשונות לחייהם, שיביאו למצב שחדר ימין של ליבם מחזיק את זרימת הדם לגוף, והדם לריאות זורם בכח הלחץ הוורידי בלבד.

"זהו תיקון שמצליח באופן חלקי בלבד ורבים מהילדים שעוברים את מסלול התיקון סובלים מסיבוכים מאוחרים ועל כן הומלץ להורים לבצע הפסקת הריון.

"ההורים רצו חוות דעת נוספת ופנו לפרופ' ריין, ולאחר שנבדקה ואושרה האבחנה גם אצלנו, הצענו להם את אפשרות הצנתור העוברי, אפשרות שאליה התכוננו בשנים שקדמו.

"לאחר דיון והתלבטות, ההורים החליטו לבצע את הצנתור שכלל סיכון אמיתי לנפילת העוברית בפעולה אך גם סיכוי של 70% שפעולה מוצלחת תמנע את מחלת ניוון הלב השמאלי. במאמץ רב-צוותי נלקחה האם לחדר ניתוח, שם עברה הרדמה ספינלית (בדומה לאפידורל), הגניקולוג ד"ר גיאלצ'ינסקי מיקם את העוברית בתנוחה המתאימה והזריק לה חומר הרדמה ושיתוק, ומכאן התחיל לספור הזמן כשעה עד לתפוגת הזריקה.

"בשלב ראשון הוחדרה מחט ארוכה דרך בטן האם, הרחם וחזה העוברית עד ללב (חלל בגודל של 1X1.5 ס"מ) ודרכה הועברו תיל עדין ובלון של 3 מ"מ על פי מדידות ובוצע ניפוח של המסתם המוצר. הפעולה כולה בוצעה עם הדמיה של על-קול (US) בלבד כדי למנוע נזקי קרינה לעוברית המתפתחת. תהליך ההדמיה והכנסת המחט היה ארוך ומורכב מהצפוי ונותרו רק כעשר דקות לביצוע שאר הפעולה. ההרחבה בוצעה באופן מדויק ומוצלח על אף הקושי בהדמיה לאחר הכנסת המחט ללב העוברית.

"במעקבים צמודים צפינו בעוברית מתפתחת ובלב גדל במהלך ההריון, אך תפקוד הלב נותר ירוד. לאחר לידה מוצלחת במועד, נולדה תינוקת חמודה שנלקחה לחדר צנתור להרחבת בלון נוספת של המסתם. במהלך הצנתור החוזר לאחר הלידה, אני זוכר את הרגע שהסתכלתי על תפקוד הלב לאחר ניפוח הבלון וכיצד הוא חזר להיות כמעט תקין מיד עם הורדת הבלון. עד היום, הילדה במעקב שלי והיא ילדה בריאה שמתפתחת יפה עם היצרות שארית קלה במסתם של אבי העורקים. בכל פעם שהיא מגיעה לביקור, מרגש מחדש לראות את שלבי הגדילה וההתפתחות ולדעת שהצלחנו למנוע ממנה את הסבל של מחלת לב קשה".

אם לא היית רופא...?

"במהלך לימודי בבית הספר למדתי בתיכון במגמה טכנולוגית ואהבתי מאוד את העבודה עם המחשבים ויצירת פתרון בתכנות לבעיות שונות. הייתי משוכנע שאחרי הצבא אפנה לתחומי המחשבים והתכנות. במהלך השירות הצבאי חל מפנה כאשר הפסקתי לפעול כצלף ביחידה בה שירתי ויצאתי לקורס חובשים. במהלך הקורס נחשפתי לראשונה לעולם הרפואה והחלטתי שלעולם לא אהיה רופא. כמצטיין קורס נשארתי לקורס מדריכי חובשים ועד סיומו של קורס זה כבר החלטתי שרפואה היא התחום אליו אפנה וכך נגוז החלום לעסוק בתכנות".

מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אני אוהב לקרוא ספרים, אהבה שבאה מהבית ומהילדות, העולם הקסום של סיפור טוב ששואב אותך אליו בזמן הקריאה ממשיך להלך עלי קסם עד היום.

"אני אוהב מוזיקה ומנגן בגיטרה – תחום שקצת הוזנח לאורך הקריירה המקצועית אבל אני חוזר ושב אליו כתרפיה והרפיה. ניסיתי בילדותי מספר כלי נגינה עד שהגעתי לגיטרה הקלאסית שאת צלילי המיתרים שלה יכולתי לשבת שעות ולשמוע עוד לפני שלמדתי לנגן. הגיטרה גם אפשרה לי לשיר עם הנגינה, מה שלא היה ניתן לעשות למשל עם חליל צד עליו ניגנתי מספר שנים.

"אני אוהב טבע, טיולים והכרה של מקום ברגל – חוויית הטיול היא תמיד חדשה, מפתיעה ומהנה ועם תכנון נכון נותנת גם אפשרות להכיר מקומות חדשים, אנשים חדשים ודרכי חיים חדשות".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"לבנות צוות שיאהב לבוא בבוקר לעבודה וייתן למטופלים את השירות האיכותי והבטוח ביותר, עם התוצאות הבריאותיות המוצלחות ביותר לשאוף אליהן. לבנות יחסי עבודה בין מחלקתיים בעבודה רב צוותית מתוך הבנה שזהו היסוד לטיפול הטוב ביותר. להפוך את המחלקה למובילה בארץ בקרדיולוגיית ילדים ולשתף את התובנות וההישגים שלנו עם קולגות במחלקות אחרות ובבתי חולים אחרים וכך לשפר את איכות הטיפול שכולנו נותנים".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"מערכת הבריאות היא מערכת גדולה עם הרבה יכולות והרבה בעיות ואני קטונתי מלתקן אותה. אני שואף לשפר במחלקה שלי ובגף הילדים שבו אני עובד את הדברים. אני לא נמצא במקום של תיקון מערכתי. אני חושב שניהול בסיסי הנתונים של מטופלים בבתי חולים ובמרפאות חייב להיות על בסיס משותף עם נגישות לפרטי המטופל בכל מקום אליו פנה, חיבור מסוג זה יהפוך את הטיפול הפרטני לטוב יותר, יקטין בדיקות חוזרות מיותרות ולמעשה יהפוך את הטיפול לטוב ויעיל יותר".

נושאים קשורים:  ד"ר שגיא גברי,  קרדיולוגיה ילדים,  צנתורי לב בילדים,  מומי לב,  צנתור לב לעובר,  חדשות,  מגזין,  קיבוץ ניר עם,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות