חדשות

במקום ביופסיה: חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לדגימת רקמות באלקטרופורציה

השיטה החדשה, העושה שימוש בשדות חשמליים, אינה פוגעת ברקמה, מספקת מיפוי מקיף שלה או של הגידול ועשויה לחסוך כאב וסיכון מביופסיות חוזרות

דגימות ביופסיה כירורגית. אילוסטרציה

שיטה חדשנית לדגימת רקמות, שעשויה לחסוך מהחולים כאב וסיכון הקיים בביופסיות חוזרות בגישה המסורתית, פותחה על ידי צוות מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף חוקרים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והטכניון. השיטה החדשנית מסתמכת על שיטה פיזיקלית בשם אלקטרופורציה - הגדלת חדירות התאים בעזרת שדה חשמלי, במטרה לדגום נוזלים תוך תאיים בלבד ולא הרקמה השלמה.

צוות המחקר הובל בידי פרופ' אלכס גולברג והחוקרת במעבדתו יוליה שביריוב מבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב יחד קבוצתו של פרופ' זהר יכיני מהמרכז הבינתחומי הרצליה והטכניון. דיווח על כך פורסם ב-Scientific Reports.

פרופ' זהר יכיני, המרכז הבינתחומי הרצליה והטכניון. "ביופסיה גורמת לפציעה ולדימום ואף לדלקת וכאב במקום ההליך"

פרופ' יכיני הסביר: "דגימת רקמות בכלל ורקמות מגידולים סרטניים ומסביבתם בפרט היא הליך נפוץ ברפואה. יש לה חשיבות מיוחדת ברפואה מותאמת אישית. הדגימות משמשות לאבחון וכן לאפיון מבני ומולקולרי, במטרה לזהות את סוג הגידול ולצפות מראש את תגובתו לטיפולים השונים. כיום מבוצעות הדגימות בעיקר באמצעות ביופסיה, כלומר חיתוך והוצאה של פיסת רקמה. אך לשיטה זו מספר חסרונות: היא גורמת לפציעה ולדימום ואף לדלקת וכאב במקום הביופסיה. חשוב מכך: הדגימה שנלקחת בדרך זו היא מקומית ואיננה מספקת מיפוי מקיף על הגידול כולו.

"לכן, ביקשנו לפתח שיטה חלופית שעשויה להרחיב את המידע המופק מההליך על ידי דיגום נוזלים מהרקמה בעזרת שדה חשמלי".

מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג

פרופ' גולברג הוסיף: "הטכניקה הפיזיקלית אלקטרופורציה, שבה משתמשים בשדה חשמלי כדי להגדיל את החדירות של קרום התא, שימשה עד כה בעיקר להחדרת מולקולות כמו דנ"א או תרופות לתוך התא בהליכי הנדסה גנטית, או למיצוי מולקולות מצמחים בתעשיית המזון".

צוות המחקר נטל דגימות מכליה וכבד של עכברים בריאים ומסרטן כבד אנושי שהושתל בעכברים. כך נחשפו הרקמות לשילוב של פולסים חשמליים – 50 פולסים קצרים במתח גבוה של 500 וולט ו-50 פולסים ארוכים במתח נמוך של 50 וולט.

פרופ' אלכסנדר גולברג, אוניברסיטת תל אביב. "גישה חדשה לנטילת דגימות לאפיון גידולים סרטניים שתסייע מאוד לרפואה המותאמת אישית"

ההליך הפיק מתוך הרקמה נוזל, שממנו הופקו לאחר מכן מולקולות של חלבונים ו-RNA. אפיון החלבונים שמוצו מהרקמות העלה כי הפרופיל המולקולרי של הדגימות שנמדדו בדרך זו דומה לפרופילים המוכרים בספרות המדעית שהדרך להשגתן היתה ביופסיה שלמה של הרקמה. בכך הושג מידע אמין ומדויק יחסית על הרקמות הנבדקות.

פרופ' גולברג: "פיתחנו שיטה חדשנית לנטילת הדגימות המולקולריות מרקמות על ידי חשיפתן לשדות החשמליים. מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. לגישה זו יתרונות על פני שיטות הביופסיה המקובלות: היא איננה פוגעת ברקמה עצמה – פגיעה שעלולה לייצר דלקת ואף לעודד היווצרות גרורות; היא יכולה לזהות הימצאות של גידול סרטני באיבר מסוים גם כשמקומו המדויק של הגידול איננו ידוע; היא יכולה לאפשר דגימה ממקומות שונים ומיפוי מקיף של הרקמה או הגידול.

"להערכתנו", סיכם פרופ' גולברג, "הממצאים שלנו עשויים לשמש בסיס לפיתוח גישה חדשה לנטילת דגימות לאפיון גידולים סרטניים בבני אדם, שתסייע מאוד לרפואה המותאמת אישית".

נושאים קשורים:  ביופסיה.,  אלקטרופורציה,  אבחון סרטן,  חדשות,  פרופ' אלכס גולברג,  פרופ' זהר יכיני
תגובות
 
20.11.2019, 20:22

המאמר מתאר תוספת מידע על רקמת גידול שהתקבלה ע"י ביופסיה. לא ברור מה התכנון לבדיקת גידול בחולים IN VIVO וללא ביופסיה.

בהחלט!! אין כאן ויתור מוחלט על נטילת ביופסייה. המאמר מוטעה ומטעה!!

אנונימי/ת
25.11.2019, 09:05

טוב שהוא לא מבקש להציב PET CT בשיזפון. מכשירים מהסוג הזה דורשים נפח מסויים של בדיקות כדי לשמור על איכות האבחון ורמת הצוות. במקום שלא ניתן לתת ולא סביר לתת טיפולים אונקולוגים אין סיבה להחזיק מכשיר PET.