סיכום ESH

סיקור כנס: הכנס החמישי של בית הספר האירופאי להמטולוגיה (ESH)

ד"ר יקיר משה מסקר את הארועים המרכזיים מהכנס החמישי של בית הספר האירופאי להמטולוגיה בנושא חידושים בביולוגיה והטיפול בלוקמיה מילואידית חריפה (אוקטובר 2019, פורטוגל)

19.11.2019, 12:29
לוקמיה (צילום: אילוסטרציה)

הטיפול בחולי לוקמיה מילואידית חריפה (Acute Myeloid Leukemia – AML) עובר תהפוכות ושינויים מרשימים בשנים האחרונות, לאחר שבמשך שנים רבות עקרונות הטיפול במחלה זו נותרו ללא שינוי. עם התפתחות טכנולוגיות ריצוף גנטי וכלים מחקריים נוספים החלו להתגלות המנגנונים המולקולריים בהם הופכים תאי מערכת הדם לתאים סרטניים. זיהוי מנגנונים אלו הביא לפיתוח תרופות ביולוגיות ואימונולוגיות חדשות אשר תוקפות בצורה מכוונת ומדויקת יותר את נקודות התורפה של תאי הלוקמיה. משנת 2017 ועד היום קיבלו שמונה תרופות חדשות אישור של הFDA האמריקאי לטיפול בשלבים שונים ובתת-סוגים שונים של AML. כתוצאה מכך ניתן כיום להציע לחולים טיפול יעיל יותר, במיוחד בתת-אוכלוסיות של חולים אשר נחשבו עד כה כקשות יותר לטיפול.
כך לדוגמא בחולי AML קשישים שאינם מתאימים לטיפול כימותרפי אינטנסיבי. בשל היעילות הנמוכה של הטיפולים המקובלים עד כה, רבים מחולים אלו כלל לא קיבלו טיפול ותוחלת חייהם נמדדה בחודשים בודדים עם או בלי טיפול. כיום בישראל, חולי AML קשישים מקבלים במסגרת סל התרופות טיפול במשלבים המכילים את מעכב הBcl-2 venetoclax. משלבים אלו מביאים לתגובה ברוב המטופלים ולהארכת חיים משמעותית.

דוגמאות נוספות הינן הטיפול בחולי AML עם מוטציה בגן Flt3 אשר מקבלים טיפול במידוסטאורין כתוספת לכימותרפיה אינטנסיבית, ותת-קבוצות של חולי AML עמידים לטיפול או שמחלתם נשנתה, שיכולים לקבל טיפול במעכב הFlt3, gilteritinib או מעכבי האנזימים IDH1 או IDH2. חלק מטיפולים אלו טרם נכנסו לסל התרופות.

במהלך חודש אוקטובר התקיים הכנס החמישי של בית הספר האירופאי להמטולוגיה (ESH) בנושא חידושים בביולוגיה והטיפול בלוקמיה מילואידית חריפה בעיירה אשטוריל אשר בפורטוגל. במשך שלושה ימים מדענים ורופאים-חוקרים מרחבי העולם הציגו את חזית הידע על הביולוגיה של AML ואת הכיוונים השונים בהם ידע זה משמש לפיתוח תרופות עתידיות.

רבות מההרצאות עסקו בשיטות מחקר ואבחון חדשות שמאפשרות לחקור לעומק כיצד מתפתחת לוקמיה באדם, מהם המנגנונים בהם התא תלוי להישרדותו וכיצד ניתן לגלות את המחלה עוד בשלבים מוקדמים טרם הופעתה או הישנותה. כך למשל הציג ד"ר Lars Bullinger מגרמניה שיטת ריצוף גנטי מחברת Oxford Nanopore Technologies אשר מאפשרת קבלת מידע על שינויים כרומוזומליים בתוך שעות בודדות במקום ימים/שבועות כיום. שיטות ריצוף גנטי של תאים בודדים מאפשרת בניית עץ אבולוציה של שבטים של תאי לוקמיה והבנה מעמיקה יותר כיצד מתפתחת מחלה עמידה לטיפול וכיצד לתקוף אותה בצורה המיטבית. ד"ר Ross Levine מ-Memorial Sloan Kettering בניו יורק הציג שיטה המאפשרת הישרדות תאי AML בחיים בתרביות תאים יחד עם תאי אנדותל ממח העצם – שיטה זו מאפשרת יצירת מערכת חוץ גופנית שתבחן את המנגנון בו מוטציות ידועות מביאות להפיכת התאים לתאי לוקמיה, וכן מערכת לסקירת פעילות חומרים רבים כתרופות ל-AML.

ד"ר לירן שלוש ממכון ויצמן וביה"ח רמב"ם הציג את עבודתו על הדרכים לנבא מי בסיכון מוגבר לפתח AML. הוא הראה שבמקרים רבים קדמה ללוקמיה מצב טרום-סרטני של המטופואזה שבטית. גודל שבט התאים, מספר וסוג המוטציות המאפיינות אותו, וגיל האדם בו נוצר שבט התאים המוטנטי מהווים גורמים המנבאים סיכון מוגבר להתפתחות AML בהמשך החיים.

במושב מיוחד על אימונותרפיה של AML ד"ר John DiPersio מSt. Louis תיאר את הפעילות של נוגדן בי-ספציפי המכוון תאי T לפעול כנגד תאי AML המבטאים את הסמן CD123. נוגדן זה נמצא כעת בשלבים של ניסויים קליניים בחולים עם AML עמיד לטיפול. ד"ר Ravi Majeti מStanford הציג תוצאות מבטיחות מאוד מניסויים קליניים בשימוש בנוגדן מכוון כנגד CD47, ועדויות מניסויים בתאים המעידים על סינרגיזם בין פעילות נוגדן זה ותרופות מוכרות לAML כגון venetoclax או azacitidine.
ד"ר Marina Konopleva ממרכז הסרטן MD Anderson ביוסטון הראתה כיצד שילוב מעכבי החלבון MDM2 ומעכב החלבון BCL-2, venetoclax, פועלים בצורה סינרגטית להרג תאי AML. תוצאות ראשוניות מרשימות של שילוב תרופות אלו הוצגו כבר בכנסים קודמים. ד"ר Andrew Wei ממלבורן סיפר על אפיון החולים אשר הייתה להם תגובה ארוכה של שנים לשילוב התרופות venetoclax וazacitidine ומצד שני כיצד להתגבר על מנגנונים לעמידות או אובדן תגובה לתרופה זו.
פריצות הדרך שחלו בתחום הAML בשנתיים האחרונות לא יכלו להתרחש ללא עבודת הנמלים של חוקרים רבים ברחבי העולם אשר פועלים ללא הרף להבנת הביולוגיה של מחלה זו. המחקרים שהוצגו בכנס מבטיחים שאנו רק בתחילתו של תהליך שישנה ללא היכר את הטיפול במחלה קשה זו במהלך השנים הקרובות.

*דר' יקיר משה הינו מרכז תחום לוקמיות בבית החולים איכילוב

נושאים קשורים:  לירן שלוש,  לוקמיה,  לוקמיה מילואידית חריפה,  המטולוגיה,  אימונותרפיה של AML,  John DiPersio מSt. Louis,  Lars Bullinger,  Ross Levine,  AML,  Marina Konopleva,  Ravi Majeti,  Andrew Wei
תגובות