מחקרים

ההשפעה של גפאפיקסאנט (Gefapixant) על הרגישות של רפלקס השיעול

מחקר מצא כי גפאפיקסאנט מפחית שיעול במטופלים עם שיעול כרוני. נמצא כי התרופה חוסמת שיעול שנגרם על ידי ATP או מים מזוקקים, אך לא שיעול שנגרם מחומצה ציטרית או קפסאיצין

במחקר זה הוערכה ההשפעה של גפאפיקסאנט (Gefapixant), אנטגוניסט לקולטן P2X3, על הרגישות של רפלקס השיעול באמצעות בדיקות תיגר מעוררות שיעול.

במחקר דו-תקופתי בפאזה 2 שבוצע בשיטת הסמיות הכפולה, גויסו מטופלים עם שיעול כרוני ומתנדבים בריאים ועברו חלוקה רנדומלית. קבוצה אחת קיבלה מנה בודדת של גפאפיקסאנט במינון 100 מ"ג וקבוצה אחת קיבלה אינבו, בשיטת Crossover. סדרת אינהלציות בוצעו כמבחני תיגר עם ATP, חומצה ציטרית, קפסאיצין ומים מוזקקים. האינהלציות בוצעו במקטעים של שעה, 3 שעות ו-5 שעות לאחר מתן התרופה. הריכוזים הממוצעים שעורר 2 שיעולים ומעלה (תויג כ-C2) ו-5 שיעולים ומעלה (תוייג כ-C5), לאחר נטילת התרופה לעומת רמת הבסיס, היו נקודות הסיום הראשוניות שנבדקו. תדירות השיעול האובייקטיבית (מספק שיעולים בשעה) במהלך 24 שעות וחומרת השיעול לפי VASי(Visual analogue scale) הוערכו במטופלים שסובלים משיעול כרוני. כמו כן בוצע מעקב אחר תופעות לוואי.

24 מטופלים עם שיעול כרוני ו-12 מתנדבים בריאים עברו חלוקה רנדומלית (ממוצע הגילאים היה 61 ו-38, בהתאמה). סף השיעול במבחן תיגר השיעול היה גבוה יותר עבור ATP פי 4.7 (C2, P≤0.001) ופי 3.7 (C5, P=0.007) לאחר טיפול עם גפאפיקסאנט לעומת אינבו, במטופלים עם שיעול כרוני. בקבוצת המתנדבים הבריאים C2 ו-C5 עלו פי 2.4 (C2,יP=0.113; C5, P=0.003). במבחן התיגר עם מים מזוקקים סף השיעול של C2 ו-C5 עלה משמעותית (P<0.001), במקדם של 1.4 ו-1.3 בהתאמה, במטופלים שסובלים משיעול כרוני. לגפאפיקסאנט לא הייתה השפעה על מבחני התיגר שבוצעו עם קפסאיצין או חומצה ציטרית. חציון תדירות השיעול הופחת ב-42% וממוצע הריבועים הפחותים של חומרת השיעול לפי VAS היה ב-18 מ"מ נמוך יותר, עבור גפאפיקסאנט לעומת אינבו במטופלים עם שיעול כרוני. הפרעה בחוש הטעם (Dysgeusia) הייתה תופעת לוואי הנפוצה ביותר שנצפתה (75% מהמתנדבים הבריאים ו-67% מהמטופלים שסובלים משיעול כרוני).

מסקנת המחקר הייתה כי שיעול שמגורה על ידי ATP מעוכב משמעותית על ידי גפאפיקסאנט במינון 100 מ"ג, מה שמדגים מעורבות של איזור מטרה פריפרי. תדירות השיעול וחומרתו פחתו במטופלים שסובלים משיעול כרוני, לאחר טיפול עם גפאפיקסאנט. כמו כן נצפה כי מים מזוקקים יכולים גם לעורר שיעול דרך מסלולי פעולה פוריניים (Purinergic Pathway).

מקור: 

Morice A.H. et al. (2019) European Respiratory Journal. 54, DOI: 10.1183/13993003.00439-2019

נושאים קשורים:  מחקרים,  שיעול כרוני,  גפאפיקסאנט,  תרופות נגד שיעול,  גירוי שיעול
תגובות