חדשות

יו"ר הר"י: "400 רופאים שסיימו סטאז' יושבים בבית כי אין תקנים להתמחות"

הכשרת עוד רופאים לצד תוספת תקנים להתמחות, מרכז ארצי לניהול תורים לניתוחים והגדלת התקציב להתייעלות בתי החולים והקופות – בכירים במערכת הבריאות והרפואה עם הפתרונות למשבר ההולך ומחריף

צוותים רפואיים, בית חולים. אילוסטרציה

בכירים במערכת הבריאות והרפואה בישראל – יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, היו"ר לשעבר פרופ' ליאוניד אידלמן, מנכ"ל המרכז הרפואי תל אביב-איכילוב ובעבר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל שירותי בריאות כללית פרופ' אהוד דודסון ומנכ"ל "מכבי שירותי בריאות" רן סער – הציגו כמה רעיונות לפתרון המשבר במערכת הבריאות הציבורית וגם הגיבו לדו"ח ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר. תגובותיהם פורסמו בסוף השבוע (ו') בכתבתה של שרית רוזנבלום ב-ynet.

פרופ' חגי התייחס לשיעור הרופאים הפעילים בישראל, הנמוך מהממוצע לעומת מדינות ה-OECD וכן לכך שישראל היא מהמדינות היחידות בארגון ששיעור הרופאים בה במגמת ירידה ועלול להחמיר עוד בעתיד. לפי הערכות משרד הבריאות, כמחצית מהרופאים צפויים לצאת בעשור הקרוב לגימלאות. פרופ' חגי אמר: "צריכים להכשיר עוד רופאים בדחיפות ולפתוח תקנים נוספים להתמחות. לא ייתכן שבמצב שבו יש מחסור ברופאים, בין 300 ל-400 רופאים שסיימו את סטאז' יושבים בבית כי אין להם מקום להתמחות כי אין תקציבים לתקנים נוספים".

פרופ' אידלמן, ששימש באחרונה כנשיא ההסתדרות הרפואית העולמית, התייחס לבעיית התורים הארוכים לניתוחים אלקטיביים והציע להקים מרכז ארצי לניהול תורים שינייד חולים לבתי חולים שבהם התור קצר יותר.

פרופ' גמזו, שהתייחס לבעיית המחסור התקציבי, אמר: "זה יוצר מצוקה מאוד גדולה וגורם לנו, כמנהלים, לעסוק בהקצאת משאבים - להתייעל פה, לא לתת שירותים מסוימים שם; לא לפתח מספיק שירותים ולהקצות פחות כוח אדם מהנדרש". המדינה, ציין גמזו, חייבת להקצות משאבים למטרות ברורות: הגדלת מספר הרופאים והאחיות, תוספת ניתוחים ופרוצדורות אחרות במשמרת שנייה, קיצור זמני ההמתנה לניתוחים ובדיקות, הגברת הזמינות והנוכחות של מומחים בשעות אחר הצהריים, הפחתת העומסים בחדרי המיון ותוספת מיטות למחלקות האשפוז.

פרופ' גמזו אמר עוד כי "המחסור ברופאים מומחים בקהילה והתורים המתארכים לרופאים אלה הם מהבעיות החמורות של מערכת הבריאות היום והמשבר הזה מזין ויוצר את העומסים בבתי החולים". הפתרון, לדבריו, הוא הכשרת רופאים בקהילה ולא רק בבתי החולים.

גמזו גם התייחס לנושא תקציב ועדת סל שירותי הבריאות באומרו: "האלתורים שנדרשו מהוועדה אשתקד כדי לעמוד בתקציב בכל מחיר הם לא מוסריים ולא מקצועיים. התקציב המינימלי הנדרש לוועדה כיום הוא 700 מיליון שקל".

מנכ"ל ה"כללית", פרופ' דודסון, דרש לשנות את המציאות לפיה קופות החולים מקבלות תקציבים חסרים ובדיעבד באמצעות הסכמי הייצוב - "יש להוסיף סכומים אלה לתקציבי הבסיס שלהן".

מנכ"ל "מכבי", רן סער, הזהיר: "כשהקופות נמצאות בגירעונות ענק (3.36 מיליארד שקל ב-2018), בשלב מסוים הקופות יפסיקו לשלם לבתי החולים ולספקים. כל המערכת תיפגע ותידרדר. חייבים למנוע מצב שבו הקופות לא מסוגלות לספק את השירותים שהן מחויבות בגלל החסר המתמשך".

גירעונות בתי החולים הממשלתיים הגיעו ב-2018 ל-1.91 מיליארד שקל, כאשר בתי החולים של ה"כללית" רשמו אשתקד גירעון של 2.16 מיליארד שקל. המצב גרם לתפוסות של מעל 100% במחלקות פנימיות ואחרות, לירידה בשיעור מיטות האשפוז ולמאושפזים במסדרונות המחלקות. פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, אמר בהקשר זה: "לפי הספרות העולמית, המחלקות אמורות לעבוד בתפוסה של 70% כדי שבתקופות השיא לא יעברו 100%, אבל אצלנו 100% הוא הבסיס ובתקופת שיא, בחורף, רואים גם תפוסות של מעל 200%".

מנכ"לית הר"י, לאה ופנר, הוסיפה: "במערכת הבריאות של היום קיים גם מחסור בכוח אדם אדמיניסטרטיבי. חסרות מזכירות ולכן הרופאים מקדישים חלק ניכר מזמנם לעבודות משרדיות".

נושאים קשורים:  מערכת הבריאות,  פרופ' רוני גמזו,  פרופ' חגי ציון,  פרופ' לאוניד אידלמן,  פרופ' אהוד דודסון,  מחסור בתקציב,  מחסור ברופאים,  מצוקת תורים,  חדשות,  סל התרופות
תגובות

חבל שאף אחד לא מדבר על הצורך הרב אירגון של מערכת הבריאות, לדוגמא על פיתוח של עוזרי רופא, פלבוטומיסטים, כלומר "תומכי לחימה" שישחררו את הידיים של הרופאים.
אין חסר רופאים בישראל, יש ניצול לא נכון של משאבים עקב אירגון כושל של המערכת שלא שונתה ב 70 שנה אחרונה.

אנונימי/ת
11.11.2019, 21:27

צודקת מאד . גברת אלה לובוביץ כל תהליכי הטיפול בכל המערכות קופות חולים , בתי חולים וכו. שה כמו לפני 1000 שנה. הזוי.

אנונימי/ת
13.11.2019, 22:02

מה יהיה עם הדמגוגיה הזאת? יש הרבה עבודה בשטח והרבה צורך לרופאים כלליים ותחומיים, מי שיושב בבית רגל על רגל בהמתנה להתמחות יוקרתית כנראה לא מתאים למקצוע.

אנונימי/ת
13.11.2019, 22:27

זו לא דמגוגיה. ההבדלים בין הכישורים הנדרשים לתחומים שונים של רפואה הם אדירים. זה לא קשור להיותה של התמחות יוקרתית או לא. לרפואת עור למשל, קשה להתקבל, ולא חסרים רופאי עור שהם אולי מקצועיים מאוד בתחומם, אבל ממש לא הייתי רוצה שהם אלה שיטפלו בי אם אתמוטט ברחוב.

אנונימי/ת
15.11.2019, 00:24

מי שיטפל בך כיום ברחוב אם תתמוטט הוא מע"ר, חובש או במקרה הטוב פרמדיק כאשר תנאי הקבלה לקורס פרמדיקים הם תעודת בגרות כלשהי בציון עובר, תואר ראשון כלשהו או פסיכומטרי 500 (ציון נמוך יותר מהחציון והממוצע של הבחינה). אז אולי בכל זאת עדיף בוגר 7 שנות לימודי רפואה, כולל שלוש שנים קליניות ושנת סטאז'.

אנונימי/ת
15.11.2019, 12:33

כרופא חשוב לי להעצים ולהגן על הזילזול הלא ראוי במגישי העזרה הראשונה הדחופה שלהדיוטות אין הבנה כמה אלו שמגיעים ראשונים. כן, החובש שלומד /ת 180 שעות . או הפראמדיק שלומד יותר. להדיוטות שלא מבינים בכלל מה קורה בשטח בתחום רפואה דחופה. חובשים פראמדיקים מקצועיים שמגיעים ראשונים לקריאה מבית , רחוב, קופות חולים ומויבלים למיון. התגובה המהירה שלהם והמקצועית שלהם היא שתציל את חיי האדם שזקוק להם. אז לבור שלא מבין זאת. ממליץ לא להגיב. ומבחינה עקרונית . אין לזלזל באף אדם ובאף מקצוע.

אנונימי/ת
15.11.2019, 17:01

לזה שזלזל בפרמדיקים או בחובשים: אם אתמוטט ברחוב אני בהחלט אעדיף שמי שיטפל בי זה יהיה פרמדיק או חובש מאשר הדרמטולוג/ הפסיכיאטר/ הפתולוג הממוצע. וזה לא שאני חושב שהמקצועות הללו לא חשוב, או שאנשים שם לא מוכשרים. פשוט במסגרת ההתמחות שלהם אין להם ידע וניסיון ברפואת חירום.
אז נכון שאם יצא לך להיות ליד מומחה לרפואה דחופה, מרדים או קרדיולוג - מצבך טוב. אבל אם אתה סבור שכל בוגר 7 שנות לימודי רפואה הוא עדיף - אתה לוקה גם בבורות וגם בהתנשאות. ועושה רושם שאינך רופא בכלל.

אנונימי/ת
30.11.2019, 10:25

ישנם הרבה תחומיי רפואה עם תורים ארוכים מאד לפגישה עם רופא מומחה.
בפועל הרופאים קיימים. צריך רק להציע להם לקבל החולים בתנאים סבירים.
זה אומר עבודה בססיות אחה"צ כאשר מאות חדריי מרפאה עומדים ריקים בבתי החולים.
מישהו יודע כמה מציעים לרופא פר חולה בשב"כ?
(סוד--50 ש"ח ברוטו)
אז למה זה לא קורה?
האם באמת איכפת למנהלים שישנם תורים כ"כ ארוכים.
לדעתי לא ממש.
שילכו לשבנים למינהם ובא גואל לציון.
עצוב מאד מאד.