אובדן שמיעה פתאומי

באיזו טמפרטורה כדאי לתת זריקות דקסמטזון תוך-טימפניות?

החוקרים השוו את מידת הוורטיגו שחשו מטופלים לאחר מתן זריקות דקסמטזון תוך-טימפניות, בטמפרטורת הגוף או החדר, כחלק מהטיפול באובדן שמיעה פתאומי וטינטון

מטרת המחקר הייתה לבחון את השיפור בקרב מטופלים עם ורטיגו לאחר טיפול עם זריקות דקסמטזון תוך-טימפניות (IT – Intratympanic) בטמפרטורת הגוף בהשוואה לזריקות בטמפרטורת החדר.

במחקר השתתפו 54 מטופלים שעברו טיפול תוך-טימפני בעקבות אובדן שמיעה פתאומי וטנטון. כל המטופלים קיבלו זריקות IT, פעמיים במרווח של יום אחד. כל מטופל קיבל זריקות IT בשתי שיטות שונות: זריקת דקסמטזון בטמפרטורת החדר וזריקת דקסמטזון בטמפרטורת הגוף. המטופלים התבקשו לדווח על תחושת הוורטיגו המידית ולאחר 15 דקות מהזריקה, באמצעות ה-VASי(Visual analogue scale) וה-CRS-4י(Four-point categorial rating scale).

תוצאות המחקר חשפו כי רמת הוורטיגו, על פי VAS ו-CRS-4, מיד לאחר הזריקה הייתה נמוכה יותר לאחר זריקות דקסמטזון בטמפרטורת הגוף בהשוואה לטמפרטורת החדר (p<0.05). עם זאת, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית ב-VAS וב-CRS-4 בין השיטות 15 דקות לאחר מתן הזריקה (p>0.05).

החוקרים הסיקו כי ורטיגו שנגרם בגלל IT מוקל לאחר מספר דקות. בנוסף, כאשר הזריקה ניתנת בטמפרטורת הגוף, הוורטיגו הזמני, הנגרם בעקבות הזריקה, קל יותר בהשוואה למצבים בהם הזריקה ניתנת בטמפרטורת החדר.

מקור: 

Ata, N. et al. (2019) American Journal of Otolaryngology 40,5.

נושאים קשורים:  אובדן שמיעה פתאומי,  טנטון,  זריקה תוך-טימפנית,  ורטיגו,  דקסמתזון,  מחקרים
תגובות