מחקרים

האם התקצרות טלומרים משפיעה על הפרוגנוזה של מטופלים עם לוקמיה לימפוציטית כרונית?

החוקרים הצליחו להראות קשר בין התקצרות טלומרים לבין היווצרות של שינויים גנטיים בעלי סיכון גבוה שתורמים להתפתחות של לוקמיה לימפוציטית כרונית

28.10.2019, 16:36
טלומרים, בלבן (צילום: ויקיפדיה)
טלומרים, בלבן (צילום: ויקיפדיה)

מחקרים קודמים הדגימו את החשיבות של אורך הטלומרים בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL - Chronic lymphocytic leukemia) כגורם פרוגנוסטי, אך מרבית המחקרים בוצעו בקרב עוקבות הטרוגניות של מטופלים מחוץ למחקרים קליניים.

במחקר הנוכחי, החוקרים ביצעו אנליזה מקיפה שבחנה את ההשפעות של אורך טלומרים במסגרת מחקר מאופיין היטב של CLL8י(n=620) שבוצע ע"י קבוצת ה-CLL הגרמנית, יחד עם תיקוף באמצעות עוקבה מייצגת ממחקר ה-CLL4י(n=293).

החוקרים ניתחו את אורך הטלומרים האבסולוטי באמצעות PCRי(Polymerase Chain Reaction) כמותי. מלבד ניסיון לזהות קשר בין התקצרות טלומרים לבין גורמים פרוגנוסטיים חמורים והישרדות, החוקרים הצליחו לזהות גם כי במקרים של 17p ו-11q המקושרים לאובדן של TP53 ו-ATM, בהתאמה, נמצאו הטלומרים הקצרים ביותר, אפילו כאשר השינויים (Aberrations) הללו נמצאו רק בתתי-שבטים (subclones) קטנים. על כן, החוקרים הסיקו כי התקצרות טלומרים עשויה להקדים התפתחות של שינויים בסיכון גבוה, מה שתורם להתפתחות של המחלה.

על פי ממצאי המחקר, החוקרים הסיקו כי התקצרות טלומרים קשורה לעלייה במורכבות הגנומית, כמו גם להתפתחות שבטים, מה שמדגיש את החשיבות שלהם כסמן ביולוגי, בייחוד כחלק מניטור התקדמות המחלה אצל מטופלים עם CLL שאינו בסיכון גבוה.

מקור: 

Michael, B. et al. (2019) Leukemia 33.

נושאים קשורים:  מחקרים,  לוקמיה לימפוציטית כרונית,  טלומר,  התקצרות טלומרים,  גורמים פרוגנוסטיים
תגובות