אפידרה

המאפיינים הפרמקוקינטיים והפרמקודינמיים של אפידרה ואינסולין אספארט

מחקר זה הדגים כי לאפידרה תחילת פעולה מהירה יותר ופעילות מטבולית מוקדמת יותר מאשר לאספארט (Novorapid)

מבחן באנגלית, מילון, סוכרת (צילום: אילוסטרציה)

מחקרים קליניים הדגימו באופן עקבי כי כל האנאלוגים קצרי הטווח לאינסולין הקיימים בשוק (ליספרו, אספארט ואפידרה) הם בעלי תחילת פעולה מהירה יותר וטווח פעולה קצר יותר מאשר אינסולין הומני רגיל (regular human insulin). לאחרונה, הצטברו ראיות המצביעות על כך שייתכן כי קיימים הבדלים עדינים יותר בין שלושת האינסולינים קצרי הטווח.

אפידרה הדגים, במחקרים קודמים, השפעה מטבולית מוקדמת ותחילת פעולה מהירה יותר מאשר ליספרו באנשים עם BMI הגדול מ-34.7 ק"ג/מטר רבוע ללא סוכרת ובאנשים בריאים אשר חולקו לארבע קבוצות לפי סיווגי BMI. הסיבה לתכונות הפרמקוקינטיות והפרמקודינמיות המשופרות של אפידרה יכולות להיות מיוחסות להיותו נטול אבץ.

על מנת לאמת היפותזה זו החוקרים השוו את המאפיינים הפרמקוקינטיים והפרמקודינמיים של אפידרה ואספארט ובפרט את הפעילות המטבולית המוקדמת שלהם והספיגה שלהם. מאחר שאספארט מכיל אבץ, אפידרה אמור להיות בעל יתרונות על פני אספארט הדומים ליתרונות על פני ליספרו.

המחקר בוצע במרכז רפואי בודד בתבנית אקראית וכפולת סמיות. החוקרים השוו שיעורי עירוי גלוקוז כוללים וחלקיים (glucose infusion rate-GIR) ו"אזור מתחת לעקומה" של זריקות אינסולין תת-עוריות במינון 0.2 יחידות לקילוגרם (אפידרה ואספראט). במחקר השתתפו 12 מתנדבים בריאים (6 גברים ו-6 נשים) עם גיל ממוצע של 42 שנים (סטיית תקן 12 שנים), BMI ממוצע של 24.6 (סטיית תקן 2.2) ק"ג וערכי המוגלובין מסוכרר וגלוקוז בצום בפלסמה תקינים. במסגרת המחקר בוצע ביקור ראשוני, שני ביקורים בהם בוצע קלאמפ גלוקוז וביקור נוסף לאחר מכן.

החוקרים מצאו כי במשתתפים שקיבלו אפידרה הייתה פעילות מטבולית מוקדמת גדולה באופן מובהק סטטיסטית מאשר באלה שקיבלו אספארט. בדומה לכך, אפידרה החל לפעול מהר יותר מאשר אספארט כפי שהודגם על ידי זמן חציוני קצר יותר ב-50% להשגת 10% ו-20% מ-GIRmaxי(glucose infusion rate). במשתתפים שקיבלו אפידרה נצפתה ספיגת אינסולין מהירה יותר מאשר באלה שקיבלו אספארט כפי שהודגם על ידי זמן חציוני קצר יותר ב-50% להשגת 10% ו-20% מ-INSmaxי(insulin).

מחקר זה הדגים כי לאפידרה תחילת פעולה מהירה יותר ופעילות מטבולית מוקדמת יותר מאשר לאספארט. ממצאים דומים נצפו בהשוואות קודמות בין אפידרה וליספרו באנשים בריאים רזים ובעלי משקל עודף ובהשוואה בין אפידרה ואספארט בנבדקים עם סוכרת סוג 2 הסובלים מהשמנת יתר.

התוצאות תומכות בהיפותזה כי הפרופיל הפרמקוקינטי והפרמקודינמי המשופר של אפידרה לעומת אנאלוגים קצרי טווח אחרים מוסבר על ידי ההבדלים בתכולת האבץ בתרכובות השונות. ליספרו ואספארט זקוקים לאבץ על מנת לייצב את מולקולות האינסולין בהקסמרים כדי להשיג יציבות חיי מדף מספקת. לעומת זאת, אפידרה מיוצב על ידי פוליסורבאט 20 ולפיכך שומר על קצב דיסוציאציה גבוה למונומרים בעת ההזרקה.

מקור: 

Arnolds, S. et al. (2010) Experimental Clinical Endocrinology Diabetes. 118, 662

נושאים קשורים:  אפידרה,  אספארט,  פרמקוקינטיקה,  פרמקודינמיקה,  תחילת פעולה,  טווח פעולה,  מחקרים