מטרתו של מחקר זה הייתה לאפיין משתמשי קנאביס מסיבות רפואיות ומסיבות אחרות, מבחינת גורמים חברתיים-דמוגרפיים, המצבים הרפואיים שלהם והתחלואות הנפשיות הנלוות.
עוד בעניין דומה
המחקר עשה שימוש בנתונים של 36,309 מבוגרים בני 18 ומעלה שנאספו בסקר לאומי שבוצע בארצות הברית בשנים 2012-2013, בנושא צריכת אלכוהול ומצבים נלווים (National Epidemiological Survey on Alcohol and Related Conditions III).
בהשוואה לאנשים שהשתמשו בקנאביס מסיבות שאינן רפואיות בלבד (3,339 משתתפים), אנשים שהשתמשו בקנאביס רק מסיבות רפואיות (82 משתתפים) או משילוב של סיבות (362 משתתפים) התאפיינו בשכיחות גבוהה יותר של כל המצבים הרפואיים שנבדקו בסקר. בהשוואה לקבוצת האנשים שהשתמשו בקנאביס מסיבות משולבות, אלה שצרכו קנאביס מסיבות רפואיות בלבד היו בעלי סבירות נמוכה יותר משמעותית לסבול מחרדה, ומהפרעות שימוש באלכוהול או באופיאטים שלא ניתנו תחת מרשם רפואי.
החוקרים הסיקו שמסתמן כי אנשים המשתמשים בקנאביס מסיבות רפואיות בלבד עושים זאת על סמך רפואה מבוססת-ראיות, וניתן למצוא אצלם שכיחות נמוכה יותר של הפרעות שימוש בחומרים ביחס למשתמשי קנאביס אחרים. עם זאת, מכיוון שמרבית המשתמשים מסיבות רפואיות נוהגים להשתמש בקנאביס גם מסיבות אחרות, יש ליישם סקירה של המטופלים להפרעות נפשיות ומאמצים למניעת הפרעת שימוש בקנאביס, כחלק מאישור השימוש בקנאביס רפואי.
מקור:
Wall, MM. et al. (2019). Drug and Alcohol Dependence. 195:13-15