מחקרים

האם טיפול עם סקוקינומאב גורם לנסיגה קלינית, היסטופתולוגית ומולקולרית של פסוריאזיס?

מחקר בבני אדם מצא כי טיפול עם סקוקינומאב, אשר מדכא שלבים שונים של ציר IL23/IL-17, מוביל לרזולוציה קלינית והיסטופתולוגית של הפלאקים במחלת הפסוריאזיס

פעילות יתר של ציר IL-23/IL-17 הינה גורם מרכזי בהיווצרות הפלאקים של מחלת הפסוריאזיס. סקוקינומאב הינו נוגדן חד שבטי ממקור אנושי אשר מעכב סלקטיבית את IL-17A. סקוקינומאב מאושר לטיפול בפסוריאזיס, בדלקת מפרקים פסוריאטית ובדלקת חוליות מקשחת. זאת ועוד, סקוקינומאב משפר את הספקטרום המלא של תופעות ומחלות הקשורות בפסוריאזיס, עם תגובה קלינית עמידה מעבר ל-5 שנים של טיפול. במודל הזרימה קדימה (feed-forward) שמאפיין את הכרוניות של הפלאקים בפסוריאזיס, קיימות השערות כי IL-17A הינו הגורם המרכזי לביטוי גנים פתוגנים על ידי תאי הקרטין (קרטינוציטים) שנמצאים בנגעים. אך עם זאת, עדיין חסרות עדויות חיות (In Vivo) במטופלים אנושיים.

מחקר רנדומלי מבוקר אינבו בסמיות כפולה, בדק מטופלים המקבלים טיפול עם סקוקינומאב במינון הקליני המאושר, עד ל-12 שבועות טיפול. נבדקה ההתאמה בין הפלאקים ואזורי העור ללא נגעים, לבין פרופיל השעתוק (Transcription) עם מדדים היסטופתולוגיים וקליניים של יעילות.

לאחר 12 שבועות של טיפול, סקוקינומאב הפכה את הפלאקים מבחינה היסטופתולוגית ברוב המטופלים ושינתה אלפי שעתוקים. דיכוי של ציר IL-23/IL-17 על ידי סקוקינומאב נצפה כבר בשבוע הראשון ונמשך 12 שבועות, כולל ירידה ברמות של הציטוקין במעלה המסלול (upstream) יIL-23. על אף שהתרופה הייתה מיועדת ל-IL-17A ומטרות במורד המסלול (downstream), כולל בטא-דפנסין 2. דיכוי של ציר IL-23/IL-17 על ידי סקוקינומאב בשבוע 4, נמצא קשור לתגובה קלינית והיסטופתולוגית בשבוע 12. לא נצפתה השפעה של סקוקינומאב בתנאי מעבדה (EX-vivo) על הפעלה של תאי T, מה שתואם את פרופיל הבטיחות המועדף שלו בטווח הרחוק.

מן המחקר עולה כי IL-17A מהווה צומת קריטית במודלים החיסוניים הפתוגניים, רבי-הממדים, אשר מתחזקים את הפלאקים במחלת הפסוריאזיס. כמו כן נמצא כי הפחתה מוקדמת של שעתוק תלוי IL-17A בזרימה קדימה (feed-forward), אשר מתרחש בתאי קרטין היפרפלסטיים, מובילה לנסיגה של הפלאקים במחלת הפסוריאזיס.

מקור: 

Kruger G. J. et al. (2019) The Journal of Allergy and clinical Immunology. 144, 750

נושאים קשורים:  מחקרים,  פסוריאזיס,  סקוקינומאב,  פלאקים,  שעתוק,  היסטופתולוגיה,  ציטוקינים,  אינטרלוקין
תגובות