לייב מה-EADV

לייב מה-EADV: רופאים ישראלים מדווחים מכנס החברה האירופאית לעור

תגובות, דעות ורשמים של רופאים ישראלים מהאירועים המרכזיים בכנס ה-EADV השנתי במדריד- עדכונים חיים ושוטפים מכל ימי הכינוס

10.10.19, 14:00: פרופ' אמיליה חודק, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין - דברי פתיחה

פרופ' אמיליה חודק: סיכום כנס EADV במדריד מנקודת מבט ישראלית

15:00 ד״ר אדם דלל

מושב היפרפיגמנטציה:
– מלזמה היא מצב מתמשך של 5-20 שנים ויש להכין את המטופלים לכך לצורך תיאום צפיות של משך הטיפול והמעקב וכן מהלך של החמרה והטבה לסירוגין.
– נדונה בהרחבה סוגית העור הנראה (visible light) והשפעותיו, שנראה כי צוברת פופולאריות. קרני אור בעלי אורך הגל הקצר (כחול/סגול) הן הבעייתיות וככל הנראה מעלות יצור מלנין דרך OPSIN3 ושפעול הטירוזינז.
– מחקר מעניין שבצע פרופ' Thierry Passeron בדק אם קיימת לפיכך השפעה של החשיפה לאור כחול (ממסכים, ניידים וכיו"ב) בהקשר של מלזמה ולא מצא החמרה. ככל הנראה עוצמות הקרינה הנפלטת ממכשירים אלו אינן גבוהות מספיק לגרום לפיגמנטציה, אך המחקר בתחום בחיתוליו.
– מוסכם שגם לגבי מלזמה וגם לגבי היפרפיגמנטציה בתר דלקתית יש להנחות מטופלים להגנה משמש ושימוש במסנני קרינה עולל הגנה מפני UVB, UVA ואור נראה. מסנן קרינה לאור נראה יהיה בעל צבע (tinted) על בסיס מינרלי (לרוב iron oxides).
– הרופאים במושבים השונים מדווחים על ניסיון חיובי בהקסקפרון 250 מ"ג פעמיים ביום כחלק מטיפול שגרתי במלזמה וכן בהרחבה גם לפיגמנטציה בתר דלקתית. ניסיונות שימוש של התכשיר באופן מקומי ובאמצעים שונים (מחטים, לאחר טיפול בלייזר וכו') לא הראו עד היום תוצאות.
– רק ב-20% מהמקרים של מלזמה קיים קשר ישיר להריון. לדעת Passeron הפסקת גלולות בהקשר זה רלוונטית רקע עבור מטופלות ללא סיפור משפחתי של מלזמה, בהן זו הופיעה בסמוך (עד שנה) לאחר התחלת הטיפול בגלולות.

מושבי מחלות שיער
– פרופ' Jerry Shapiro הציג ביעף את הגישה שלו לטיפול בהתקרחות צלקתית. במסגרת הקליניקה שלו רואה כיום רק מטופלים עם בעיות שיער כאשר אורך כל מפגש 1-2 שעות.
– סבור כי pseudopelade of Brocq היא צורה סופית של ליכן פלנופילריס (LPP).
– לגבי LPP בהיקף מחלה מצומצם משתמש בשילוב מקומי של טקרולימוס (רקיחה שמתבצעת בבית מרקחת בניו יורק על בסיס Cetaphil cleanser), דרמובט ומינוקסידיל 5% (TCM) והזרקות קנולוג. אם המחלה מפושטת יותר או לא מגיבה לטיפול מוסיף טיפול בדוקסילין או פלקווניל (100 מ"ג ו-200 מ"ג BID, בהתאמה) וע"פ הצורך פרדניזון. כאשר אין שיפור אז אחרים: סלספט, MTX, איזוטרטינואין במינון נמוך או מעכבי JAK.
– לגבי frontal fibrosing alopecia (ר"ת FFA) מתרשם כי קיימת "מגיפה" עם עליה משמעותית בביקורים של מטופלים בגין אבחנה זו. מצליח לייצב טיפול ב-70% מהמטופלים בתוך כ-10 חודשים. הפנה לסקירה של אלגוריתם טיפולי שפרסם (Ho & Shapiro, JAAD, 2019).
– יש הקושרים בין FAA לשימוש בתכשירים הקיימים במסנני קרינה, בעיקר כימיים, ולכן במטופלות אלו ממליץ על שימוש במסנני קרינה על בסיס מינראלי, גם בהעדר מידע מבוסס.
– מעניין לראות את ההבדלים בגישה לעומת פרופ' Lidia Rudnicka שמטפלת ב-LPP בציקלוספורין, בתחילה במינון נמוך של 100 מ"ג ליום (מחשש ליל"ד במטופלות בגילאי הביניים) עם עלייה הדרגתית למינונים מקובלים ע"פ תגובה. קווי הטיפול שלה ע"פ סדר יורד של העדפה: ציקלוספורין, איזוטרטינואין (יותר אפקטיבי ב-FFA) ופלקווניל (בד"כ כ-add on therapy). הזכירה גם את יתר הטיפולים. מרבה להשתמש בציקלוספורין גם באלופציה אראטה.

הרצאת אלרגנים חדשים ומתחדשים:
– האקרילטים שהיו בעבר בעיה תעסוקתית בקרב רופאי שיניים הפכו כידוע למפגע עקב השימוש לציפורניים. לאור זאת הוכנס אלרגן ה-HEMA (2-hydroxyethyl methacrylate) לסדרת הבסיס (מאתר 90% ממקרי הרגישות לאקרילטים).
– דיווחים על מקרים של רגישות לאקרילט מסוג isobornyl acrylate (או IBOA) בסנסורים ומשאבות אינסולין (דוגמת ליברה). הגם שבאביזרים אלו יש אלרגנים אחרים יש להביא את IBOA בחשבון. ההתרגשות מהאלרגן גדולה עד שנבחר לאלרגן השנה ל-2020 וזמין כיום לרכישה באופן מסחרי.
– קיים ריבוי של אלרגנים במדבקות ובמוצרים הרפואיים ובהם קולופני, פרופילן גליקול, כסף, אקרילטים, לנולין ו- alkyl glucosides(מעוררי עניין גם כן), כך שקשה לעיתים לאתר את החומר האחראי להסתמנות.
– MCI/MI ו-MI ונגזרותיהם זוכים לסיקור בעקבות דיווחים מרובים על slime dermatitis. נגזרות דומות של אלרגנים אלו אותרו גם בעור מהלבשה וריהוט, צבעי גוף ועוד.
– סולפיטים – חומר משמר באוכל, גם בתרופות וקוסמטיקה, לאחרונה אותרו גם בכפפות של עובדי בריאות! החומר דווח כיכול לעורר תגובות לתרופות ו-systemic CD. נראה כי הבשורה הגיעה למסעדות במדריד שהחלו בסימון מנות שעלולות להכיל סולפיטים.

8:00 ד"ר שקלר יורי

עדכון מסימפוזיון pustular psoriasis.

פסוריאזיס פוסטולרית מחלה כרונית ובחלק מהמקרים עמידה לטיפולים הקיימים. יש לה השפעה שלילית משמעותית על איכות החיים. עד כה אין טיפולים מבטיחים כמו psoriasis vulgaris שאנחנו מכירים.

פרופ' ג'ונתן ברקר מלונדון דיבר על אספקטים אפידמיולוגיים, קליניים, תחלואה שקשורה למחלה. לחולי פסוריאזיס פוסטולרית גם להם יש כנראה נטיה גנטית לחלות במחלה כמו בpsoriasis vulgaris , אך גנים אחרים. ממצאים מחקרים גנטיים של חולי פסוריאזיס פוסטולרית יביאו להבנה ברורה יותר של תפקיד IL 36 ומערכת חיסון innate   בפתוגנזה של המחלה שהיא שונה מpsoriasis vulgaris  עם מעורבות של ציר Il 17-23 ומערכת חיסון אדפטיבית עם תפקיד חשוב של תאי T . פרופ' דוד ביורדן מגלסגו הציג נתונים ידועים היום על אימונופתוגנזה. המשך  מחקר על הנושא יכול להביא לגילוי טיפולים יעילים ומבטיחים יותר מקיימים היום.

דר' ביזונט מקנדה עשה סקירה מצויינת על טיפולים קיימים היום עם נתוני על יעילותם (נאוטיגסון,ציקלוספורין, puva, תרופות ביולוגיות שמאושרות בpsoriasis vulgaris ) בנוסף הציג תוצאות חלקיות על טיפולים בפיתוח שמטרתן חסימת קסקדה שמופעלת ע"י IL 36 .

16:00 ד״ר דניאלה קושניר גרינבאום

במושב pediatric dermatology הרצאה שעסקה במקרי חירום בneonates.
הוצג מקרה של תינוק בן 19 יום עם חום טכיקרדיה וריניטיס מלווה בתפרחת אקזנטמטוטית בגו וגפיים, באודם ובצקות בכפות רגליים. בתחילה הועלה חשד לספסיס אך pcr ממשטח אף ניקור מתני ובדיקת דם- נמצאו חיוביים ל parechovirus type 3 שיכל לגרום למחלה sepsis like ומתאפיין בשיפור ספונטני במקרה זה תוך 5 ימים. Take home message- חום ותפרחת המתאפיינת בבצקת ואודם בכפות רגליים בתינוק צריכה להחשיד לHPeV3

מקרה נוסף של תינוק בן 3 חודשים הסובל מSturge-weber syndrome. לאור פרכוסים החל טיפול בanti convulsant ששמו לא הוזכר בהרצאה, לאחר 4 שבועות פיתח תפרחת מורביליפורמית, אאוזינופיליה והפטיטיס פולמיננטי, אובחן עם DRESS והומלץ על השתלת כבד. בדיקת Pcr מסרום הייתה חיוביתלCMV, וCMV intracytoplasmic inclusions הודגמו בכבד. טיפול עם גנציקלוביר IV בשילוב עם סטרואידים הביא לרזולוציה.
Take home messages-
1.רה אקטיבציה של וירוסים וזיהומים ויסרליים מקושרים לDRESS ויכולים להוות טריגר לDRESS
2.טיטר נוגדנים וירליים וviral load יכולים להיות תקינים בזמן האבחנה הראשונית של DRESS
3. טיפול אנטי ויראלי נמצא יעיל, אך רק בשילוב עם קורטיקוסטרואידים סיסטמיים
4. במקרי DRESS קשים כדאי להשלים סרולוגיה ויראלית ל-HHV-6, HHV-7,CMV, EBV

15:00 ד''ר סלאמה פארס

עדכון מההרצאות החשובות הבוקר בנושא מחלות המין ובפרט אורטריטיס :

– עקב העלייה  המשמעותית בשכיחות העמידות של M.Genitalis לאזיטרומיצין , אז הטיפול הפומי ב- 1gr אזיטרומיצין כמנה אחת כבר לא מומלץ !!

– עקב העמידות של Gonorrhea ל- Ceftriaxone מינון 250 mg תוך שרירי כבר לא מספיק

– ההנחיות העדכניות ביותר של הבריטים BASHH 2019 לטיפול אמפירי באורטריטיס הינו : IM Ceftroaxone 1gr + PO Doxilin 100 mg  2/d לשבוע

13:30 פרופ' אמיליה חודק: מהם יעדי הטיפול החדשים בפסוריאזיס ומהי פריצת הדרך באופן הטיפול בחולים המתמודדים עם המחלה?

13:00 פרופ' אמיליה חודק מדברת על מהפכה המתרחשת היום בתחום הטיפול באטופיק דרמטיטיס ומחלות דלקתיות, כגון ויטיליגו ואלופציה אראטה

12:00 ד"ר אתי שגיא מדברת על חשיבות השיח עם החולה בבחירת הטיפול: "האפשרויות לטיפול היום נעשות כמעט בלתי מוגבלות"

15:00 ד"ר בניאל אביטל

במסגרת הכנס נערך מפגש של ה-European AIBD task force. במפגש הוצג מחקר observational בטיפול בבולוס פמפיגואיד עם פרדניזון במינון 0.5 מג/קג.
המחקר בדק כ-200 חולים. היתרון הגדול שלו הוא שאינו התערבותי ומאפשר הכללה של מטופלים מבוגרים שלא כשירים לחתימה על הסכמה מדעת – כידוע קבוצה חשובה במחלה זו. למשל במחקר הבריטי שהשווה לאחרונה בין פרדניזון לדוקסילין אוכלוסיה זו לא נכללה. תוצאות המחקר צפויות להתפרסם בקרוב, אך ללא הפתעות. יעיל יותר מטיפול מקומי, אך במחלה חמורה (מעל 10 בולות) יש צורך במינון גבוה יותר (0.75-1 מג/קג).
תופעות הלוואי פחותות משמעותית מאשר במינונים הגבוהים.
בנוסף הצגנו מקרים עמידים של MMP עם מעורבות לרינגיאלית שלא הגיבו לריטוקסימאב. Guidelines של ה- EADV ל-MMP צפויים להתפרסם בסוף השנה

14:00 ד״ר אדם דלל

מושב מחלות עור בהריון:
– מדווח קשר בין פיטריאזיס רוזאה לסיבוכים הריוניים (הפלות, משקל לידה נמוך ופגות) בעד כשליש מהמטופלות. קיימת עבודת מחקר נוספת התומכת בכך, שטרם פורסמה. גורמי סיכון לסיבוכים הם מחלה לפני שבוע 23, מעורבות של יותר מ-50% שטח גוף ותסמינים סיסטמים. ההערכה כי סיבוכי המחלה משניים להשערה הידועה של רהאקטיבציה ויראלית (HHV6/7) ולאור זאת יש צורך במעקב מיילדותי.
– פרמתרין 5% (לייקליר) היא תרופת הבחירה לסקביאס בהריון (גם לעומת סולפור)
– הועלתה עבודה מעוררת מחשבה המראה קשר בין אקנה בהריון (טרימסטר 2-3) וחומרתה לקשר עם משקל לידה נמוך – האומנם? שאלה פתוחה בשלב זה.

מושב ה-European nail society:
– הוצג השימוש בכלי עזר נוספים לאבחון פרט לאוניכוסקופיה כולל רנטגן, US ופחות מכך MRI. הבדיקה החדשנית יחסית היא OCT של הציפורן, היכול לסייע באבחנות שונות (כגון פטרת, פסוריאזיס ועוד) ונראה כי בעתיד הידע והיישום שלו יתרחבו.
– גישה כוללנית לטיפול בפטרת הציפורניים המתייחסת ל: טיפול תרופתי; הורדה של העומס הפטרייתי (fungal burden) – צויין השילוב המוצלח של טיפול סיסטמי יחד עם מקומי בתכשירי אוראה; טיפול בגורמי סיכון ומחלות אחרות של הציפורניים (חבלה נשנית, הפרעה וסקולרית, דיכוי חיסוני וכו׳) ולבסוף טיפול למניעת השנות (לא דויינו טיפולים תרופתיים).
– קיימת חשיבות אבחנתית בהיסטופתולוגיה מלוחית הציפורן הנלקחת בעזרת nail clippers. מעלה את רגישות האבחנה של פטרת ומאפשרת אבחנת בעיות נוספות כגון פסוריאזיס.
– איחור אבחנתי משמעותי במקרים של SCC המתייצג כאוניכוליזיס. באוניכוליזיס של ציפורן בודדת ללא תגובה לטיפול או מאפיינים נוספים יש לחשוד באפשרות ולשקול ביצוע ביופסיה.

21:00 פרופ' ריצארד לנגלי במסר לרופאים בישראל: "העתיד נראה מבטיח"


"אנחנו מדברים על מטרות טיפוליות חדשות – מה רוצים המטופלים? הם רוצים להיות נקיים, הם לא באים ומבקשים להגיע ל-75PASI או 90PASI ,או 0DLQI . מטופלים שואפים למטרות ספציפיות כגון ללבוש שמלת חתונה או מכנסיים קצרים – ובמילים פשוטות לחיות חיים מלאים."
פרופ' ריצ'ארד לנגלי הוא חוקר בכיר מאוניברסיטת דלהויס בקנדה, מומחה בדרמטולוגיה עורך בעיתונים נחשבים כגון הניו-אינגלנד והלנסט, ואחראי על מאות פרסומים בספרות המקצועית.

20:30 ד"ר פארס סלאמה

הרצאה מעניינת לגבי האלגוריתם הטיפולי בחולי ויטיליגו ע"י פרופ' זידאני :
-יש להבדיל בין חולי ויטיליגו סיגמנטלי ללא סיגמנטלי
– הויטיליגו הסגמנטלי ,מופיע לרוב בגיל צעיר יותר, התקדמות וסטבילזיה מהירה, לא קשור למחלות אוטואימוניות , מערב בד"כ את איזור הפנים, מעורבות שיער, לא מגיב לטיפול המקובל בסטרואידים טופיקלים ופוטותרפיה.
– לעומת זאת ויטיליגו לא סגמנטלי , מהלך כרוני,פרוגרסיבי, הטבות והחמרות לסירוגין ,מהלך לא צפוי, פוטותרפיה עדיין טיפול הבחירה במקרים מפושטים
– סימנים לפעילות אקטיבית והתקדמות מהירה של וטיליגו לא סגמנטלי כולל : נגיעים דמויי קונפטי, סימן kebner חיובי ונגעים טריכרומאטים
– במקרה של מחלה לא סגמנטלית מתקדמת מהר ופעילה חשוב לעצור את ההתקדמות ע"י מתן טיפול פומי mini pulse therapy למשך 3- 6 חודשים
– טיפולים חדשניים בויטיליגו:
*שילוב MSH סיסטמי עם פוטותרפיה NBUVB
* טיפול ב Aperlimast פומי (טיפול מאושר בפסוריאזיס וארטריטיס)
* טיפול סיסטמי וטופקלי ב JaK Inhibitors ושילובם עם פוטותרפיה

20:00 ד"ר סח מוחמד

Randomized phase 3 evaluation of trifarotene 50mg/g cream of moderate facial and trunc acne.
Trifaroten :selective rar-gama agonist with comedolytic ,anti inflammatory and antipigmentation properties

19:39 ד"ר דניאלה קושניר גרינבאום

הרצאה של ד״ר ברוס סטובר, הצגת קונצנזוס דלפי של ה-IPC
הצעה לקלסיפיקציה חדשה של חומרת המחלה לפסוריאזיס לצורך החלטה לגבי מתן טיפול סיסטמי – מצורפת ההגדרה החדשה המוצעת

 

19:00 ד"ר זיאד חמאיסי

הטיפול הביולוגי ב-hidradenitis suppurativa – איפה אנחנו עומדים?

הרצאה מאת Errol Prens:

ה-Adalimumab הינה התרופה היחידה שמאושרת ע"י ה-FDA לטיפול ב-hs, אך בנוסף קיימות מס' עבודות לגבי טיפולים ביולוגיים נוספים:
1. תרופות ביוסימלאר למעכבי anti TNF נוספים כמו אנברל ואנפלקסמאב במינונים גבוהים יותר ואנטרואלים קצרים יותר. בנוסף ל-cetrolizumab שמותר בהריון.
2. מעקבי IL1: כמו Bermekimab שנמצא כרגע במחקר פזה שנייה, 20 חולים השיגו 60% ירידה ב-HiSCR לעומת 10% בקבוצת הפלצבו בשבוע 12.
3. מעקבי IL17 כמו Secukinumab שמראה תוצאות מבטיחות בעבודה שרצה עכשיו. בנוסף ל-Bimekizumab שמקב IL 17a+IL17f במחקר פזה שנייה. אין עדיין תוצאות אבל פזה 3 מתכוננת.
4. מעקב IL23 כמו Rizankizumab ו- guselkumab, תוארה יעילות במספר תיאורי מקרים ונמצא עכשיו בפזה שנייה.

18:00 ד"ר אסתר שגיא

הרצאת סקירה מצוינת על מלסמה:
בשורה התחתונה, שימוש בפורמולצית קליגמן היא עדיין השיטה היעילה ביותר באופן יחסי. דגש על חשיבות הטיפול המשמר לאורך חודשים ארוכים לאחר האינדוקציה. האירופאים דוגלים בהידרוקווינון במינונים יחסית נמוכים סה"כ 5%. חוששים מאוכרונוזיס.
בכל הנוגע לשימוש בלייזר ממליצים על שימוש מבוקר ומזהירים מהישנויות תכופות ואף היפרפיגמנטציה פוסט אינפלמטורית.
הסבירו לבסוף על קו טיפולי לא מאוד נפוץ בארץ – שימוש בהקסקפרון 250 מ"ג פעמיים ליום, כמובן בהעדר בעיות קרישה.

17:00 פרופ' יובל רמות: מהן הבשורות של כנס EADV השנה ומהם יעדי הטיפול החדשים

15:00 פרופ' יובל רמות

חידושים בפסוריאזיס:
1. מחקר ה- LIMMitless – מחקר מעקב אחרי חולי פסוריאזיס שטופלו בריזנקיזומאב – מעקב של 136 שבועות: ריזנקיזומאב שמרה על יעילותה עם 87% המציגים PASI90 ו-61% שהשיגו PASI100. שיפור זה בא גם לידי ביטוי בשיפור באיכות החיים של המטופלים. לא נצפו תופעות לוואי יוצאות דופן.
2. תוצאות מה-registry של ESPRIT: מעקב של 10 שנים עם טיפול באדלימומב – לא נצפו תופעות לוואי חדשות או לא צפויות. למעשה, מספר מקרי המוות היה נמוך מהמצופה עם הטיפול. היעילות של התרופה נשמרה לאורך 120 חודשי הטיפול.
3. אנליזה של מחקר ה- ECLIPSE המשווה בין גוסלקומב לסקוקינומב בשבוע 48: הטיפול בגוסלקומב הראה יעילות גבוהה יותר בחלקי גוף שונים – באזור הראש, הגו והגפיים העליונות והתחתונות. ההבדל הגדול ביותר נצפה בגפיים העליונות והתחתונות.

* מתחם הדיווחים החיים מהכינוס בחסות בלתי תלויה של חברת AbbVie

נושאים קשורים:  כנסים,  כנס EADV
תגובות
 
אנונימי/ת
10.10.2019, 21:25

תודה על הדיווחים, מחכים לעדכוני סוף השבוע

אנונימי/ת
10.10.2019, 21:58

מעולה, שירות נפלא, תודה למדווחים

אנונימי/ת
11.10.2019, 10:23

Thanks

אנונימי/ת
12.10.2019, 22:56

דווחים מצוינים.. נותנים כוון להשלמת ידע בכל דווח

אנונימי/ת
20.10.2019, 09:37

תודה רבה, זה מצויין