חדשות

התפרצות פיברומיאלגיה בעקבות חטיפת שלושת הנערים הוכרה כתאונת עבודה

פסק דין תקדימי: בעקבות חוות דעת רפואיות עובדת במשרד ממשלתי הוכרה כנפגעת תאונת עבודה בשל הלחץ האדיר שליווה אותה לכל אורך עיסוקה בפרשה שהובילה למבצע צוק איתן

הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים להשבת הנערים החטופים, יוני 2014. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

בפסק דין תקדימי שניתן בשבוע שעבר (ד') בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הוכרה התפרצות של מחלת הפיברומיאלגיה כתאונת עבודה, כתוצאה מרצף האירועים שהחל עם חטיפת שלושה הנערים מגוש עציון, בקיץ 2014 והירצחם - אירוע הטרור שביצעו מחבלים פלסטינים מתנועת החמאס והוביל למבצע הצבאי צוק איתן.

עובדת במשרד ממשלתי שהיתה חולה בפיברומיאלגיה טענה בתביעתה לבית הדין כי עקב חשיפתה לאירועים הקשים, כחלק מעבודתה במערך החירום באותו משרד, כאשר הצוות שאותו ריכזה פעל תחת לחץ רב וביקורת רבה, חלה החמרה במצבה.

היא הגישה תביעה למוסד לביטוח הלאומי להכיר בהחמרה כתאונת עבודה, אלא שזה דחה אותה. בעקבות זאת הוגשה התביעה לבית הדין לעבודה, באמצעות עו"ד איתמר כהן ממשרד כהן מאק בירושלים.

עו"ד איתמר כהן. "עובדים בכירים רבים חשופים במהלך עבודתם למתח רב". צילום: יוג'ין ויסברג

בכתב התביעה נטען כי הצוות במשרד הממשלתי, שאותה עובדת ריכזה את עבודתו, פעל באינטנסיביות רבה במשך תקופה ארוכה, החל מהמועד שבו נודע על חטיפת הנערים ובהמשך ההתפרעויות שהתרחשו במזרח ירושלים לאחר פעולת הנקם שערכו אזרחים ישראלים כשחטפו נער ערבי ורצחו אותו ועד לאחר סיום מבצע "צוק איתן". כל אותו פרק זמן, טענה העובדת, היא היתה נתונה תחת עקת לחץ אדירה. בתום האירועים קיבלה אמנם התובעת אות הצטיינות על תפקודה, אך האירועים הטראומתיים הותירו בה חותם קשה.

מיד לאחר מכן התפרצה בגופה מחלת הפיברומיאלגיה ובמלוא עוזה. ההחמרה כללה כאבים חריפים ואובדן יכולת לעבוד. בייעוץ רפואי שניתן לה נאמר שהמתח החריג אותו חוותה במהלך התקופה בעבודתה הוא שגרם להתפרצות המחלה.

לתביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' גדעון נשר, מנהל המחלקה לרפואה פנימית א' במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים ומומחה בראומטולוגיה, שקבע כי התובעת לקתה בפיברומיאלגיה, או לכל הפחות חלה החמרה במחלתה בעקבות אירועי קיץ 2014.

"כיום הקשר בין פיברומיאלגיה לסטרס ולטראומה הוא בבחינת ידע מקובל בספרות הראומטולוגית", קבע פרופ' נשר בחוות דעתו שהוצגה בבית הדין. "גם מנסיוני באבחון ובטיפול בחולי פיברומיאלגיה, ניתן לזהות ברבים מהם מצבים של טראומה גופנית או נפשית בטרם הופעת תסמיני המחלה או החמרתם".

המוסד לביטוח לאומי טען בכתב הגנתו כי על פי המסמכים שאותם הגישה התובעת ניתן לראות כי המתח שבו היתה שרויה לא החל עם פרוץ האירועים אלא הרבה לפני כן, וכן כי כבר נפסק בעבר כי מתח מתמשך - כלומר אירועים חוזרים ונשנים הגורמים לדחק נפשי - אינו יכולים להוות יסוד להכרה בליקוי רפואי כפגיעה בעבודה.

שופטת בית הדין לעבודה רחל בר"ג-הירשברג, לפניה התנהל ההליך, החליטה על מינוי מומחה מטעם בית הדין כדי שיכריע בין עמדות שני הצדדים.

פרופ' דן בוסקילה, מומחה ברפואה פנימית ובראומטולוגיה, מונה מטעם בית הדין כיועץ רפואי והתבקש לקבוע מהו הליקוי שעמו מתמודדת התובעת. כמו נתבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין ליקוי זה לאירועים החריגים שהתרחשו בתקופת עבודתה של התובעת.

בחוות הדעת שהגיש לבית הדין קבע פרופ' בוסקילה, בין היתר: "האירועים החריגים בעבודתה היוו טריגר להחמרה בתסמונת הפיברומיאלגיה הקלה שהיתה קיימת לתובעת טרם האירועים".

בעקבות זאת פסקה השופטת הירשברג כי מחלת הפיברומיאלגיה שעימה מתמודדת התובעת תוכר כתאונת עבודה. בנוסף נפסק שהמוסד לביטוח הלאומי יישא בשכר הטרחה של בא כוח התובעת ובהוצאות בסכום כולל של 4,500 שקל.

עו"ד איתמר כהן מסר בתגובה: "עובדים בכירים רבים חשופים במהלך עבודתם ולאירועים המלווים אותה למתח רב והם יכולים עקב כך להיפגע בדרכים שונות. בניגוד לדעה הרווחת, העובדים יהיו זכאים להכרה כנפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי ולקבלת פיצוי מתאים".

נושאים קשורים:  פסק דין תקדימי,  תאונת עבודה,  פיברומיאלגיה,  חדשות,  מבצע "צוק איתן",  בית הדין לעבודה,  פרופ' דן בוסקילה,  פרופ' גדעון נשר
תגובות
 
אנונימי/ת
08.10.2019, 13:18

מבלי להתיחס ספציפית למקרה הנידון שכולנו לא מכירים את פרטיו יודע כל רופא
שמתעסק או מטפל במחלה הנ"ל שמדובר במצב רפואי מאד בעייתי (בלשון המעטה)מאד "טריקי" מאד קשה לאבחון ועם לא מעט נסיונות לרווח מישני מצד הלוקים בו.
גם העובדה "שמתעסקים" בו מגוון רופאים--משפחה, פנימאים, ריאומטולוגים, ניארולוגים,אורטופדים, רופאיי כאב, ופסיכיאטרים אומרת משהו על אופי המחלה ועל הקושי הרב באבחונה ובטיפולה.
כמו כן קיימת האמרה שהמחלה יכולה להופיע או להתפרץ אחריי מגוון טראומות. נפשיות ופיזיות כתאונות שונות.המומחה טען שזה "ידע מקובל בספרות".
אבל אם בודקים היטב אז בכלל לא בטוח שזה אכן מבוסס על מאמרים רציניים. יש מומחים בנושא המפקפקים באותו קשר.
רופא פנימי/ריאומטולוג עם נסיון מסוים במחלה.

אנונימי/ת
09.10.2019, 08:11

שוב מדיקליזציה של סימפטומים פסיכיאטרים רק בכדי לא להיות חולה ״פסיכיאטרי״. חבל שישראל שנות אור מאחור בכל הנוגע להפנמת תחלואת הנפש על ידי, קודם כל, הציבור הרחב אבל גם מערכתית.

אנונימי/ת
20.10.2019, 16:24