מחקרים

מחלת כליות מסוג IgA במבוגרים בני 65 ומעלה

האבחון של מחלת כליות מסוג IgA בקרב מטופלים בני 65 ומעלה בספרד גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות. ייתכן ועלייה בשימוש בנוגדי טסיות קשורה באופן חלקי למגמה זו. שיעורי ההישרדות בקרב החולים היו עגומים

25.09.2019, 11:14
כליות (צילום: אילוסטרציה)
כליות (צילום: אילוסטרציה)

מחקרים מצביעים על כך שהיארעות מחלת כליות מסוג IgA נמצאת בעלייה במבוגרים, אך חסר מידע על האפידמיולוגיה והמהלך הטבעי של מחלה זו בקבוצת הגיל המבוגרת.

במחקר זה, שהיה היסטורי ורב-מוקדי, החוקרים ניתחו את ההיארעות, צורת ההתייצגות, המאפיינים הקליינים וההיסטולוגיים, הטיפולים והתוצאים בקרב עוקבה של 151 מטופלים בני 65 ומעלה עם מחלת כליות מסוג IgA שעברה אישוש אבחנתי בביופסיה ושהמטופלים בה אובחנו בין 1990-2015. התוצא העיקרי שנמדד היה תוצא משולב של טיפול כלייתי חליפי או תמותה לפני התחלת טיפול זה.

החוקרים גילו עלייה משמעותית בשיעורי האבחון של מחלת כליות מסוג IgA במשך תקופת המחקר – מ-6 מטופלים בין 1990-1995 ל-62 בין 2011-2015 (p=0.03). במקום שני אחרי בדיקת שתן חריגה ללא תסמינים (84 מטופלים, 55%), ההתייצגות הנפוצה ביותר הייתה כשל כלייתי חריף (61 מטופלים, 40%). בתוך הקבוצה האחרונה, 53 (86%) מהמטופלים התייצגו עם כשל כלייתי חריף הקשור ל-Hematuria (דם גלוי בשתן ותמותת טובולים הקשורה במשקעי כדוריות אדומות). שמונה מטופלים התייצגו עם מחלת כליות המלווה בסהרונים (Crescentic) מסוג IgA. שישה מטופלים התייצגו עם סינדרום נפרוטי. בקרב המטופלים שהתייצגו עם כשל כלייתי הקשור ל-Hematuria,י34% מהמטופלים קיבלו נוגדי קרישה פומיים, ושיעור זה עלה ל-42% בקרב 34 המטופלים בני 72 ומעלה שהתייצגו עם תסמונת זו. בכל העוקבה, שיעורי ההישרדות, ללא התוצא העיקרי, עמדו על 74%, 48% ו-26% לאחר שנה, שנתיים וחמש שנים, בהתאמה. גיל, קראטינין בתחילת המחלה וחומרת הלייפת הבין-רקמתית בביופסית כליה היו גורמי סיכון שקשורים באופן משמעותי לתוצא. טיפול בחוסמי RAAS היו קשורים בסיכון נמוך יותר. טיפול בתרופות נוגדות חיסון לא היה קשור באופן משמעותי לתוצא.

מקור: 

Sevillano A.M et al (2019). CJASN August 2019, 14 (8) 1183-1192;

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת כליות,  נוגדי טסיות
תגובות