לייב מה-EASD

עדכונים חיים מכנס ה-EASD

רופאים ישראלים מדווחים חי מהאירועים המרכזים בכנס ה-EASD: רשמים, דעות, תגובות. עדכונים מכל ימי הכינוס

20.9.2019, 13:14
ד"ר מיכאל ויינפאס

על המנגנון בו SGLT2I מעלים ייצור גלוקוז אנדוגני – ראלף דפרונזו

SGLT2I מעלים כמות ייצור סוכר אנדוגני, שחלקו מתפנה בכליות .
המחשבה של ציר רנו – הפטיק שמואץ ע"י גלוקוזוריה כדיי למנוע ירידה משמעותית מדיי ברמות גלוקוז בפלזמה .
כדי לבחון את השפעת עצב הכליה בהתליך, נתנו דאפא למושתלי כליה שעברו דנרבציה של עצב הכליה .
מחקר על 14 חולים מושתלי כליות שהיו על פחות מ 5 מג פרדינזון ליום עם GFR מעל 45
6 היו סוכרתיים, 8 לא היו סוכרתיים.
בקרב מושתלי כליה הם לא הצליחו לנטרל את הציר הרנו הפטי . כך, שכנראה שיש תקשורת כליות – כבד אחרת שאינה קשורה לעצבוב.
חזרו על המחקר בקרב מטופלים עם PSKD חזרו על מחקר זה – תוצאות בשנה הבאה…….

20.9.2019, 13:00
ד"ר עירית הוכברג

מחקר דאטאבייס : אשפוזים בחולי סכרת סוג 1 בצרפת שאושפזו עם DKA לעומת כאלה שאושפזו ללא DKA
הרבה יותר מאלה עם DKA אושפזו בשנים שאחר כך עם נסיון אובדני . הסיכון מוגבר במיוחד בשנה אחרי ה-DKA ואם יש הפרעה פסיכיאטרית.

20.9.2019, 12:18
ד"ר מיכאל ויינפאס

כבד שומני – טיפול חדש ?
SGLT2I FOR NAFLD

כ- 75% מחולי הסוכרת סובלים מכבד שומני ( NAFLD – הוא כולל בתוכו המצבים הבאים: סטאוטוזיס, NASH, פיברוזיס, צירוזיס).
נבדקה השפעת 25 מ"ג של אמפה על השומן הכבדי בחולים עם קונטרול מטבולי טוב במחלה רסנטית מאוזנת, לאחר 24 שבועות. השומן הכבדי נבדוק ב- MRI.
וכן נבדקה רגישות האינסולין ושינויים במרקרי דלקת ונזק לתאי הכבד
בקרב סוכרתיים טייפ 2 מעל לגיל 18 עם BMI עד 45 עם סוכרת עד 7 שנים. לכ 80% היה hepatic steatosis
נצפתה ירידה של3% במשקל , ירידה של שומן כבדי ב 22%, ירידה של ח אורית ב 23% ועלייה של אדיפונקטין ב 36%, ללא שינוי ברגישות לאינסולין וכן ירידה לא סיגניפקנטית במדדים דלקתיים.
המכניזם המשוער קשור אולי לשיתון של ח אורית שמעלה אדיפונקטין שגורם לפחות ליפוגנזיס ומקטין סטאטוזיס וכן בשל הירידה במשקל.
אז האם נראה SGLT2 כטיפול לכבד שומני בעתיד ?

20.9.2019, 12:00
ד"ר זוהדי אגבאריה

השפעת גארדיאנס על כבד שומני
Sflt2inh  משפר גליקמיה מוריד משל מוריד סיכון קרדווסקולארי האם משפיע על כבד שומני ומרקרים ממחלות דלקתיות.
גארדיאנסכארי נס הוריד משקל המוגלובין מסוכרר וסוכר בצום יותר לעומת הפלצבו.
ירידה בשומן בכבד בקבוצת הגארדיאנס לעומת הפלצפו
לא היה הבדל ברגישות לאינסולין בכבד ובכל הגוף
ירידה משמעותית בחומצה אורית בקבוצת הגארדיאנס
עלייה באדיפוניקטין בקבוצת הגארדיאנס.
לגארדיאנס השפעה על הכבד השומני מיטיבה
לציין העבודה כללה 84 חולים שחולקו ל-2 קבוצות 42 חולים בכל זרוע ללא הבדל משמעותי במאפיינים של החולים בשתי הקבוצות.

20.9.2019, 11:50
ד"ר מיכאל ויינפאס

אפקט ה FGM בקרב סוכרתיים טייפ 2 שמטופלים באינסולין – מחקר REFER

מטא אנליזה של 3 RWE – מחקר ה REFER מגרמניה, אוסטריה וצרפת.
כאמור הבעיה במדד המולגובין מסוכרר הוא שאינו משקף היפוגילקמיות
מחקר ה- REPLACE היה RCT שהראה שלא היה הבדל במסוכרר, ובהמשך מחקר YARON CRT כן הראה שיפור במסוכרר עם פלאש מוניטורינג.
במחקר זה היו חולי טייפ 2 עם מסוכרר של 8 עד 12 אחוז
שיפור ב 0.9% בהמוגלובין מסוכרר שהוא סיגניפיקנטי ללא הבדל בין המדינות, כבר לאחר 3 חודשים.
ללא הבדל בתתי הקבוצות כמו גברים ונשים, משך זמן טיפול האינסולין
מדוע מחקר הריפר הראה תוצאות שונות מאשר מחקר הרפלייס ?
מחקר הריפר היה מאוחר יותר כשכבר הבינו יותר את השימוש בליברה הן מבחינת המטופל והן מבחינת הצוות הרפואי. אולי היכולת שלנו לנצל הכלי הזה יותר בחכמה עומד גם כהסבר על כך שמחקר זה כן הראה השפעה על המוגובין מסוכרר.
זהו מחקר עולם אמיתי הראשון על פריסטייל ליברה על טייפ 2.

20.9.2019, 11:48
ד"ר מאיה איש שלום

עבודת עולם אמיתי מגרמניה אוסטריה וצרפת
שמוש בפריסטייל לברה במשך 3 עד 6 חודשים במטופלי סוכרת סוג 2 גיל ממוצע 62 עלMDI הדגים ירידה משמעותית של A1C סביב 0.8% מ-A1C התחלתי של 8.9%. לא היתה התיחסות להפוגלקמיה.

20.9.2019, 11:42
ד"ר נגאת קוסייני

איתור הפינוטייפ בחולי סוכרת והשפעתו על התקדמות המחלה רתינופתיה וסיבוכים מאקרו וסקולריים
HAl cholesterols לחץ דם סיס אולי ודיאסטולי והמוגלובין מסוכר
וBMI ככל שיש עור שילוב של גורמים אלו ביחד ככל שהתחלת אינסולין יותר מקדם דבר המעיד על התקדמות המחלה.
אותו דבר שילוב יתר לחץ דם והיפר כולסטרולימיה מזרז הופעת רתינופתיה.
תריגליצירידים מוגבר וכולסטרול טוב נמוך מזרז התקדמות הסוכרת
היפרכוליסטרלימיה ויתר לחץ דם מקדימה הופעת רתינופתיה.

20.9.2019, 11:40
ד"ר עירית הוכברג

אנליזה של 360 מטופלים מאוסטריה, גרמניה וצרפת שהתחילו להשתמש בליברה, בכל שחוש הארצות היתה ירידה של כ- 0.9% ב-A1C מערך בסיסי סביב 9% . דומה בין תת קבוצות של גיל, משך סכרת.

20.9.2019, 11:28
ד"ר מיכאל ויינפאס

מחקר קוהורט RWE משוודיה על מעבר ל FGM בסוכרתיים טייפ 1

FGM – פלאש גלוקוז מוניטורינג
בדיקת ההשפעה על איזון הסוכרת בהשוואה ל-SMGB בגלוקומטר
מחקר קוהורט, שהשווה נתונים על איזונים למשך שנתיים וחצי בחולי טייפ 1 מעל גיל 18שהיו על MDI OR PUMPS.
השיפור בהמגולבין המסוכרר בקרב משתמשי ה- FGM היה סיגניפיקנטי בכל הרמות של ה A1C (לא נבדקו TIR והיפו ).

20.9.201, 11:10
ד"ר מיכאל ויינפאס

השפעת ניטור גלוקוז מסוג פלאש ב- RCT על כ 1,900 חולים מבלגיה בקרב טייפ 1 שסובלים מהיפוגליקמיה

בבלגיה הסנסור מסוג פלאש מסובסבד לטייפ 1 ( כמו בארץ )
שאלון שביעות רצון ששואל על איכות חיים מבחנות שונות בנקודת האפס ושוב לאחר חצי שנה ושוב כעבור שנה וכן A1C ובהמשך ברגע שאפשרי גם TIR בחולים שהועברו לסנסור פלאש
נמצא כי המעבר לסנסור פלאש הפחית היפוגליקמיה, העלה TIR, והפחית העדרות מהעבודה ואשפוזים ואירועי חמצת מטבולית
בקרב אלו שהפסיקו /הסיבות של אי שביעות הרצון היו קשורות לאיבוד הסנסנור, גירוי עורי, נראות, אי אימון במדידות וחלק עברו ל cgm
לא נצפה שינוי משמעותי בהמוגלובין המסוכרר ( וכן היה שיפור באלו שהחלו מערכי מסוכרר גבוהים).

20.9.2019, 11:04
ד"ר עירית הוכברג

 GP osmotic
מחקר מבוקר על חיבור לסירוגין לליברה פרו (מכשיר שמאפשר רק לצוות אך לא למטופל לראות את נתוני הגלוקוז) לא שיפר את איזון הגלוקוז, את ההיענות לטיפול או לשיפור הרגלי חיים או את המצוקה הפסיכולוגית של המטופלים.
כל חולי סכרת סוג 1 בבלגיה קיבלו ליברה חינם, באנליזה של 1910 מטופלים לא היה שינוי באיכות החיים בשאלונים שונים, שיפור קל בשאלון שביעות רצון של טיפול, הרוב אמרו שנוח להם יותר מגלוקומטר. 27 אחוז לא היו מרוצים מהדיוק, 2 אחוז הפסיקו להשתמש בגלל אלרגיה או אי דיוק. היתה הפחתה משמעותית באירועי היפו וקטואצדוזיס והעדרויות מהעבודה. לא היה שיפור בa1c בכלל הקבוצה, אבל באלה עם האיזון הגרוע ביותר היתה ירידה ב-A1C ובאלה עם ה-A1C הנמוך ביותר היתה עליה. לא היתה קורלציה בין מספר הסריקות לשיפור האיזון.
14,300 חולי סכרת 1 בשוודיה שהשתמשו בליברה לעומת 7600 שלא השתמשו, בקבוצה שהשתמשו היה שיפור ב-A1C .

20.9.2019, 11:02
ד"ר אסנת לבנון

Gp osmotic trial
299 מטופלים שימוש בליברה (לא ראו את הנתונים) רק רופא המשפחה כל 3 חודשים ודיין את הנתונים עם המטופלים. היה שיפור ב-TIRב-12 חודשים שיפור ב- A1C ב 6 אבל לא ב- 12 חודשים.
ללא שיפור בסטרס מסכרת או מדדים פסיכולוגיים אחרים של איכות חיים.

20.9.2019, 10:48
ד"ר עירית הוכברג

דיבייט: האם טיפול ספציפי נגד דלקת משפר איזון סכרת?
המרצה בעד: הראה אנליזה פוסט הוק של כמה מחקרי טיפול ספציפי נגד דלקת שאכן שיפרו איזון סכרת באופן משמעותי. גיל ליבוביץ היה אמור לדבר נגד אבל היה רושם שגם הוא חושב שיש תועלת בעיכוב דלקת ובפרט את מסלול mTOR. שניהם הזכירו את הסינגל לסיכון מוגבר לזיהומים פטאליים.

19.9.2019, 15:07
ד"ר תמר יקונט ארז

מחקר PRIORITY
השפעה של פרוטיאומיקס בשתן על אלבומינוריה וירידה בתפקוד כלייתי. עליה במיקרואלב גורמת ירידה בתפקוד כליתי.
הפרדה וכימות של 273 חלבונים שיגדירו את הקשר למיקרואלבומינוריה וירידה ב-gfr. זה נקרא פנל ckd273 והפנל יכול לנבא מה יקרה עם התפקוד הכלייתי במטופלי סוכרת סוג 2 ללא מיקרואלבומינוריה. ניבוי מה יקרה עם מיקרואלבומינוריה כתוצא ראשוני ותוצא משני ירידה ב-gfr.
נחלקו ל-2 קבוצות בהתאם למדד ckd273 לסיכון גבוה וסיכון נמוך.
קריטריונים להכללה:
גיל 18-75
נורמואלבומינרים, gfr מעל 45 אחוז.
תוצא ראשוני: מי הגיע למיקרואל מעל 30.
סיכון גבוה, 216 איש.
גיל 62, 12 שנות סוכרת. ל"ד מאוזן, gfr ממוצע 87.
סיכון גבוה gfr יותר נמוך יותר זקנים ויותר שנות סוכרת
סיכון נמוך, 1,559.
לל"ד הרוב קיבלו חוסם ace, גם arb חוסם בטא ותיאזיד. ככל ש-ckd273 עלה ככה gfr ירד ומיקרואלבומין עלה. 28 אחוז העלו מיקרואלבומין בקבוצת סיכון גבוה!
בסיכון גבוה היתה ירידה משמעותית הרבה יותר של gfr.
25 אחוז בקבוצת הסיכון הגבוה הגיעו ל-ckd 3.
4 אחוז פיתחו ckd4 בקבוצת סיכון גבוה. לגבי המוג אי1 אותו דבר וכנ"ל לגבי י"לד.
סיכום: המדד ניבא מיקרואלב במטופלי סוכרת 2 בקבוצת הסיכון. יותר פתחו אלבומ וירידה ב-gfr.

השפעת חסימת ציר אלדוסטרון על התקדמות למקרואלבומינוריה במטופלים בסיכון גבוה לאי ספיקה כלייתית. יש התקדמות רבה בירידת סיכון לבבי וארועים מוחיים אבל לא בבעיות כלייתיות. ברנאאל הראו ירידה של 28 עם חוסמי arb. השפעת רצפ למינרלו השלכות רבות. קיימים מחקרים על ירידה באלבומינוריה עם חסימת מינרלו כאשר האלבומינוריה כבר קיימת. בניסוי רצו לבדוק האם מתן אלדוס כאשר עדיין אין אלבומינוריה יבלום התפתחות זו.
100 חולים בקבוצת הטיפול עם או בלי אלדקטון. 100 פלצבו.
אין הבדל בל"ד ואיזון סוכרת בין הקבוצות.

עם אלדקטון: ירידה קלה באלבומינוריה ללא משמעות סטטיסטית. ירידה gfr ללא משמעות סטטיסטית. יותר התקדמות לאיס 3.
בטיחות: היפרקלמיה, תל"ד בקב האלדקטון.
סיכום: לא מנע התקדמות למקרו העלה סיכון למעבר ל-ckd3.

הסבר למחקר הפריוריטי
נדרשים ביומרקרים לניבוי מעבר למקרואלב ולירידה בתפקוד כליתי.
מחקר רנאאל חסימת ציר raas לא מספיק. האם אפשר לנבא יותר מוקדם וביתר דיוק בתחילת המחלה, והיכן אפשר להתערב.
ביומרקר ckd 273 שבדק פרוטיאומיקס בשתן יכול היה לנבא הדרדרות כבר בשלבים בהם עדיין אין בכלל מיקרואלבומינוריה. המדד איפשר לחלק לקבוצות סיכון ולנבא הדרדרות. אלדקטון לא הראה שיפור במצב. יתכן וזה שלב מוקדם מדי לשימוש בו, אבל יתכן והניבוי יעזור לשימוש יותר מוקדם ב-sglt2 או ב-glp1. האם האנליזה היקרה הזו (לפרוטיאומיקס) משתלמת? יתכן ותשתלם בקבוצה של סיכון גבוה. יתכן והשיטה יכולה גם לנבא מי בסיכון למחלות לב וכדומה שהם קשורים למחלה כלייתית.

19.9.2019, 14:57
ד"ר מיכאל ויינפאס

מחקר דאפא עבור חולים עם אי ספיקת לב עם reduced ef
DAPA HEART FAILURE
חולי אי ספיקת לב מתאשפזים רבות ובסיכון גבוה יותר לתמותה. כמו כן סובלים מסימפטומים רבים ואיכות חיים ירודה. מטופל מאושפז עם אי ספיקת לב בעל סיכון רב לאשפוז נוסף.
SGLT2 כאמור היא תרופה בבסיסה לסוכרת, לפני 3 שנים למדנו שהשפעותיה רחבות יותר מאשר השפעה על רמות גלוקוז. מחקרי CVOT הראו שיפור ניכר בכל התרופות בקלאס בקרב חולי אי ספיקת לב. לחלק מהנחקרים במחקרי ה-CVOT לא היה ידוע על אי ספיקת לב ברקע. האם תרופה זו יכולה לעזר גם בחולי אי ספיקת לב לא סוכרתיים? זו מטרת מחקר זה.
הוסף דאפא 10 מ"ג לטיפול סטנדרטי של מטופלים עם אי ספיקת לב שהיו חלקם סוכרתיים וחלקם לא.
נכנסו סימפטומיים עם EF פחות מ-40%, BNP מעל 600, GFR מעל ל-30.
נבדקו הידרדרות באי ספיקת לב או מוות לבבי. זה כלל ביקורים במיון ואשפוזים בשל אי ספיקת לב
השתתפו מעל 4,700 אנשים מ-20 מדינות, ממוצע בני 66, הרוב גברים, EF ממוצע של 30, כמעל למחצית מהם עם אתיולוגיה איסכמית. כשני שליש היו קלאס 2 מבחינת NYHA. כ-40% היו סוכרתיים והשאר לא סוכרתיים.
מעל ל-90% עם משתנים ו-ACEI OR ARBS (הרי בודקים ההשפעה על הטיפול הקיים ולא במקומו). רובם היו גם על חוסמי ביתא. 70% היו על MRA, כ-25% היו על ICD OR CTR.
התוצא הראשוני: ירידה של 26% בזרוע של הדפא מול פלצבו מובהק. HR של 0.74 משמעותי סיגניפיגנטי. העקומות נפתחו מיד. ה-NNT הוא 21. לא היה הבדל בין כל התתי קבוצות השונות. נוכחות הסוכרת לא שינתה את השפעת דאפא.
הטיפול ברקע גם לא השפיע על יעילות הטיפול לרבות אנטרסטו.

KCCQ הוא שאלון מקובל להערכת סימפטומים של אי ספיקת לב. מדד זה השתפר גם סיגניפיקנטית לטובה לטובת דאפא. זאת אומרת יש גם שיפור באיכות החיים.
הפחתה בהדרדרות כלייתית – אנד פונט שינוני (שניוני).
תמותה מכל סיבה – HR-0.83. מובוהק (אנד פוינט שניוני).
נצפה פחות צורך בהוספת תרופות לאי ספיקת לב.
התוצאות של מחקר זה לא פחות טובות ממחקרים אחרים שנעשו עם תרופות על אי ספיקת לב למרות שכאמור היו כבר על סטנדרט אוף קייר לאי ספיקת לב.

19.9.2019, 14:17
ד"ר איציק בר-אור

מחקר על Dapa HF
תנאי הכללה: חולים עם אי ספיקת לב EF מתחת ל-40.
התוצא הראשוני: החמרה של אי ספיקת לב ותמותה.
מאפייני בסיס: חולים 45% עם סוכרת.
החולים טופלו ב-ACE/ARB משתנים וחוסמי בטא כמקובל. 4,744 חולים נכנסו למחקר.
התוצא הראשוני: ירידה של 26% בזרוע של הדפא מול פלצבו מאוד מובהק. NNT 21, תמותה CVD 18% פחות מובהק.
ההפחתה הייתה דומה אצל סוכרתיים ולא. לא היה הבדל בין אלו שלקחו אנטרסטו ולא.
תוצאים משניים: 25% ירידה בשילוב של cvd HHF משמעותית סטטיסטית. תמותה כללית ירידה של 17% בזרוע של דפא מובהק.

19.9.2019, 13:51
ד"ר אירית הוכברג

אנליזה פוסט הוק של מחקר rewind על dulaglutude
ההפחתה המשמעותית באירועי שבץ ב-24% היתה רק לשבץ איסכמי, לא היה הבדל בשבץ המורגי. נטיה של התועלת להיות משמעותית יותר באנשים עם לחץ דם מעל 140 או עם סוכרת יותר מ-10 שנים, אבל זה לא משמעותי סטטיסטית.

19.9.2019, 13:32
ד"ר מאיה איש שלום

במחקר הקונלקוד, מחקר רנדומלי שהשווה מתן טרגלודק אך u200 בו יש 200 יחידות אינסולין במ"ל לעומת אנסולין טוג'או במטופלים סוכרתיים מסוג 2 לא מאוזנים על אינסולין בזלי (לנטוס לבמיר או nph) ותרופות פומיות. ממוצע a1cי7.6 ו-bmiי31. לא היה הבדל בהיארעות היפוגליקמיה בין האינסולינים, כך שהתוצא הראשוני לא הושג. אבל באנליזה אקספלורטורית היו פחות היפוגליקמיות ליליות וחמורות עם אינסולין טרגלודק לעומת טוג'או.

לא היו יותר היפוגלקמיות עם טרגלודק בזמן הטיטרציה כפי שנראה במחקר הברייט. מינון אינסולין היה נמוך ב-12% עם טרגלודק, נטיה לירידה קלה ב-a1c וסוכר בצום לפי מדידות בדם בצום לעומת טוג'או. עליה במשקל של 1.8 ק"ג עם טרגלודק בסיום המחקר לעומת טוג'או.

המחקר הוא הרנדומלי הארוך ביותר שהשווה בין 2 האינסולינים. נמשך 88 שבועות. מדובר במחקר על מטופלים בסיכון גבוה להיפוגליקמיה כי מעל 50% מהם חוו היפוגליקמיה ב-12 שבועות שטרם הגיוס למחקר.

19.9.2019, 12:45
ד"ר מיכאל ויינפאס

גלפי1 ו-binge eating
רנדומיזציה בין דלגלוטייד לבין אמריל בהקשר של binge eating, עם תוצאות לטובת דלגלוטייד.
מה שמוזר זה שהם בחרו אמריל בזרוע הביקורת. נשאלה שאלה לגיטימית מרופא בקהל שהתכוונתי לשאול בעצמי ("צדיקים – מלאכתם נעשת ע"י אחרים") למה לבחור אמריל בזרוע הביקורת במחקר שעוסק בירידה במשקל? השוואה לא פיירית ותשובה צפויה?
התשובה של המרצה היא שאין להם ברירה כי מטופלים כבר היו על מטפורמין, sglt2 עלול להעלות רעב בחלק מהמטופלים לדברי המרצה, אקטוס משמין.
**
ומה עם DPP4?

19.9.2019, 12:43
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

מחקר CENTAUR: מחקר פאזה 2b שבחן את השפעת תרופה בשם cenicrivifoc אנטגוניסט CCR2/CCR5. תרופה שמעכבת את המעבר בין מצב דלקת לפיברוזיס.
נעשתה ביופסיה אחרי שנה ואחרי שנתיים.
תוצאות: טיפול זה נמצא יעיל פי 2 לעומת פלצבו עם שיפור בפיברוזיס עם שמירה על הישג זה למשך כשנתיים. בנוסף כנראה השפעה סיסטמית אנטי דלקתית שהתבטאה בירידה ברמת פיברונוגן.

19.9.2019, 12:29
ד"ר מיכאל ויינפאס

באיזה מנגנון ליקסיסנטייד מוריד במשקל?
מחקר על 30 חולים: חצי מהם סוכרתיים, שני שליש מהם על מטפורמין. קיבלו ליקסיסנטייד 10 מיקרוגרם. הוא נסבל היטב, מאט התרוקנות הקיבה ומפחית צריכה קלורית.
בעוד הצריכה הקלורית הייתה ביחס הפוך ל-distal stomach content בזרוע של הבריאים, בזרוע של הסוכרתיים לא נמצא קשר בין שניהם. המסקנה היא שקרוב לוודאי שהמנגנון בו הוא מוריד במשקל הוא מרכזי ולא קושר לשינויים תוך קיבתיים.

19.9.2019, 12:28
ד"ר תמר יקונט ארז

מה גורם לירידה במשקל עם glp1 קצרים?
האטה בהתרוקנות הקיבה או משהו אחר?
שלושים איש שחולקו לקבוצת בריאים וקבוצת סוכרת 2 קיבלו ליקסי 10 או פלצבו. כפול סמיות. אחרי 180 דקות נעשתה הערכת התרוקנות קיבה. מעט מאד בחילה (שוויון בין הקבוצות). האטה בהתרוקנות בשתי הקבוצות שקיבלו ליקסיסנטייד.
בבריאים: יחס הפוך בין אינטיק אנרגטי ומלאות הקיבה.
בסוכרתיים: אין הבדל בין פלצבו לליקסי, בפיזור מזון בקיבה ובצריכה אנרגטית!
סיכום: למרות מגבלות המחקר (מיעוט משתתפים – המחקר נעשה כמשהו ראשוני לברור נקודת מבט) הרושם כי ירידה בצריכת אנרגיה בסוכרתיים תחת טיפול בליקסי אינה נובעת מאיטיות בהתרוקנות הקיבה אלא כנראה מסיבה מרכזית (מוחית).

19.9.2019, 12:17
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

מחקר שבדק את השפעת tirzepatide שילוב של אנלוג ל-glp1 ו-gip במתן חד שבועי על איזון סוכרת ומשקל אל נבדקו גם ביומרקרים של הכבד:
ALT AST יורדים
Keratin 18 סמן אפופטוזיס יורד
Pro-c3 ביומרקר לפיברוזיס יורד
וסמן adiponectin שמגן על הכבד מדלקת ופיברוזיס עולה.

19.9.2019, 12:07
ד"ר מיכאל ויינפאס

דיפיפי4 – האם כולם שווים? האם האפקט מתמשך לכל היום?
(למי שאין כח לקרוא – כן וכן)
נבדק האם לדיפיפי4 יש אפקט לכל היום ולא רק לארוחה הקרובה מבחינת הפרמטרים הבאים: השפעה גליקמית, רמות גלוקגון, רמות הורמונים אינקרטינים ותפקוד תאי ביתא.
נבדקו סיטה וילדה וסאקסא. המטופלים היו על מטפורמין בנוסף
נמצא שהאפקט הוא אכן מתמשך לכל אורך היממה, נצפתה ירידה ברמות הגלוקגון, עלייה ברמות האינקרטינים לאחר ארוחות וירידה של האינקרטינים בטוטל לבל.
בקבוצת הפלצבו רואים עליה ברמות הגלוקוז לאחר ארוחה גם בחולים מאוזנים. במטופלי דיפיפי4 כבר החלה ירידה ברמות הגלוקוז חצי שעה לאחר הארוחה. אינדקס האינסולין היה גבוה יותר בקרב קבוצת הדיפיפי4.
לאחר כל ארוחה עולה גם רמת הגלוקגון, תגובה שנחלשת בנוכחות טיפול בדיפיפי4.
רמות ה GLP1 PIP 1 היו גבוהות יותר לאחר כל ארוחה בנוכחות דיפיפי4.
לא נמצא הבדל בהשפעה בין 3 ה-DPP4-ים.

19.9.2019, 12:02
ד"ר אסנת לבנון

הרצאה על ויטמין d: בתת אנליזה של מטופלים עם חסר של ויטמין d בתחילת המחקר הייתה ירידה משמעותית בהתקדמות לסוכרת hr=0.38
לציין שבקבוצה הכללית רמת ויטמין d התחלתית היתה 28 ng/ml.

19.09.2019, 12:01
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

פוסט אנליזה של מחקר DURATION 8 שבדק שילוב של דפגליפלוזין ובידוריאן לעומת כל קומפוננט.
Fatty liver index השתפר בכל 3 הקבוצות אך בעיקר בשילוב.
ביומרקרים אחרים כמו NLFS השתפרו בשילוב ובשימוש בדפאגליפלוזין.
ביומרקר FIB-4 השתפר רק בשילוב התרופתי.
המגבלות – אנליזה פוסט הוק וכן אין הדמיה/היסטולוגיה.

19.09.2019, 12:00
ד"ר זוהדי אגבאריה

הרצאה על עבודה על מעכבי Dpp4
האם עובד כל היום ולאחר כל הארוחות לא משנה איזה מעכב Dpp4 היה דיכוי של הגלוקגון עליה בglp1 ו. Gip.
אין הבדל בין גנוביה גאלבוס או אונגוליזה
שילוב תרופות אלו יעיל בטיפול בחולה סוכרת מסוג 2

19.09.2019, 11:59
ד"ר מונה חורי

הרצאה על הקשר בין רמות ויטמין d וסוכרת
Vit d and type 2 diabetes
2,423 משתתפים עם קדם סוכרת – ויטמין d התחלתי היה 26. חולקו ל-2 קבוצות – הראשונה: 4,000 יחידה של ויטמין d. הקבוצה השניה פלצבו. התוצאה לא היתה ירידה סיגניפיקנטית בהיארעות סוכרת. המאמר פורסם בניו אינגלנד.

19.9.2019, 11:46
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

 הרצאה מעניינת על שימוש ב-clusters החדשים לסוכרת כמנבאים קליניקה: מחקר על אוכלוסיה בגרמניה 
חולים עם severe diabetic insufficiency בסיכון גבוה לנוירופתיה.
חולים עם severe resistance עם תכולת שומן גבוה בכבד לפי MRI ועם סיכון גבוה ל-NAFLD ולנפרופתיה.
הערה שעלתה – הערכת הכבד השומני היתה באמצעים הדמייתים מורכבים ואולי ניתן להשתמש באמצעים פשוטים יותר כמו בדיקות ALT AST.
בעצם הקלאסטרים השונים של סוכרת מנבאים קליניקה וסיבוכים שונים של המחלה.

19.9.2019, 11:39
ד"ר זוהדי אגבריה

מחקר שבדק שמוש בויקטוזה במינון 1.8 מ"ג בחולה סוכרת חדשים מסוג 1 יחד עם אינסולין הוריד מינון אינסולין והיפוגליקמיות מוריד סמנים דלקתיים אינטרלאוקין 10 ו tang-a
TNF-Alpa
ללא שינוי במשקל ההמוגלובין מסוכרר או ברמות סוכר לפני/לאחר ארוחה.

19.9.2019, 11:37
ד"ר מיכאל ויינפאס

GLP1 ( לירגלוטייד ) בקרב בעלי אבחנה חדש של סוכרת טייפ 1

נבדקו חולים שאובחנו בחודש וחצי האחרון בגילאיי 18 עד 40 עם סי פפטייד נמוך מ-200 עם BMI מעל ל 20. נבדק טיפול בלירגלוטייד 1.8 מ"ג לעומת פלצבו על טיפול באינסולין למשך 52 שבועות.
הייתה ירידה במדדי דלקת כמו IL10 ANTI TNF ALPHA וכן ירידה בכמות ההיפוגליקמיות, אך ההבדל בירידה במשקל לא היה סיגניפיקנטי וכך לגבי האפקט על המוגלובין מסוכרר ועל פרופיל 7 נקודות הגלוקוז ביום
הבדלים שנעלמו כליל במעקב חודש וחצי מאוחר יותר כשהטיפול בלירגלוטייד הופסק.

19.9.2019, 11:33
ד"ר תמר יקונט ארז

לירגלוטייד בסוכרת סוג 1 – מחקר אקראי כפול סמיות

קבוצה עם לירה 1.8
וקבוצת פלצבו.
מתן משקה בשם boost
השתתפות :
מאובחנים לפחות 6 שב
גיל 18-40. C פפטיד נמוך.
תוצא ראשוני:
שטח תחת עקומת רמת C פפטיד.
34 לירה 34 פלצבו.
3 הפסיקו טיפול בקב' הלירה ו- 2 בפלצבו
בזמן חלוקה לא היה כל הבדל בנתיים נים בין הקבוצות.
אחרי מתן התרופה היתה ירידה בסוכר בקב' לירה וגם בכמות האינסולין שצרכו.
שטח תחת העקומה בסוף 52 שבירידה משמעותית ברמת C פפטיד בקב הפלצבו לעומת לירה.
אחרי 6 שב נוספים ללא כל תרופה שוב לא היה הבדל בין הקב.
זאת אומרת צריך להמשיך בטיפול.
גם אם מקבלים אינס בזלי התוצאות דומות.
כנל לגבי בולוסים
לגבי a1c ראו הבדלים קטנים בשבוע 24 ו 36.
תוצא משני
שיפור במדדי דלקת (כמו טי אן אף אלפא il6).
בהפסקת טיפול יש שוב עליה במדדי דלקת
אין הבדל משמעותי במשקל בין הקבוצות
היפו- בלירה היו פחות p 0.05
בכל מקרה לא היו היפו חמורים.
כמובן בחילות ב 50 אחוז כמעט
ללא קטואצידוזיס בכלל.

19.9.2019, 11:31
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

מחקר IT-DIAB בדק את fatty liver index כמנבא מעבר מטרום סוכרת לסוכרת.
מחקר פרוספקטיבי כ-400 חולים, מעקב 5 שנים.
אינדקס גבוה מעל 60 סיכוי גבוה למעבר מטרום סוכרת לסוכרת וכן מעבר מוקדם יחסית.
בנוסף סיכוי נמוך לרביזיה מסוכרת.
באופן כללי לציין שסוכרת ו- NAFLD הם שאלת ביצה ותרנגולת עם שכיחות גבוהה של שתי המחלות.

19.6.2019, 11:21
פרופ' הילה קנובלר

מחקר שלנו שפורסם:
בתימנים סוכרתיים ובעיקר אצל גברים תימנים יש פחות הפרשת אינסולין לעומת סוכרתיים לא תימנים. זה קורה בשלב מוקדם של הסוכרת. לא היה הבדל בתנגודת לאינסולין. זה מסביר את העליה העצומה בשכיחות סוכרת אצל יוצאי תימן לאחר העליה לישראל. לחלק מהם יכולת מוגבלת להתמודד עם השינוי באורח החיים.

19.9.2019, 10:32
ד"ר תמר יקונט ארז

Glp1 בעתיד
השגת ירידה במשקל עדיפה בניתוח. אך אינו מתאים לכולם. אין מספיק תרופות לירידה במשקל. איך נגשר על הפער בירידה במשקל בין glp1 לניתוח?
תוספת ל-glp1 כגלוקגון. היום בשלבי מחקר מתקדמים.
תכשיר חדש שנוסה עד כה בעכברים:
הורמונים נוקליארים – glp1 קשור לפפטידים, למשל אסטרוגן. יש לו השפעה היפותלמית, מאריך הישרדות של תאי בטא. אסטרוגן לכשעצמו פוגע בתאי שד ורחם, אבל אין קישור ל-glp1 .Glp1 נקשר לרקמה ושם ישתחרר האסטרוגן ויבצע את פעולתו, מה שלא יקרה בשד וברחם. ישנן כרגע שתי קומבינציות כאלו בפיתוח. אחד קשור ארומטית.
אחרי 3 שעות יש פירוק בין glp1 לאסטרוגן. יש צימוד לא יציב שמתפרק מהר וצימוד שלא מתפרק, כמעט-יציב.
נבדקו בעכברים. נבדקו מול glp1 לבדו. הצימוד שאינו יציב מתפרק מהר. התרכובת היציבה נותנת השפעה רבה שיפור בירידת סוכר ורגישות לאינסולין.
מה נגרם מ-glp1 ומה מאסטרוגן?
אסטרוגן לא נכנס לתא לבד. ללא glp1 פעיל התהליך לא קורה. להשפעת אסטרו צריך מינון מאד גבוה.
בדיקת הצימוד הלבילי – גורם פרופליפ ברחם עכברה אבל הצימוד היציב לא עשה כך. כנ"ל בשד.
התכשיר נוסה בעכברים מיוחדים nco. לא הגיבו ל-glp1 לבד אבל בצימוד לאסטרוגן התגובה של תאי הבטא היתה טובה מאד. האם הצימוד יכול להביא לרגנרציה של תאי בטא?
השוו 3 קבוצות: Glp1 לבד, אסטרוגן לבד וצימוד.
כל אחד לבד לא משפר אבל הצימוד משפר יצירת אינסולין (עליה בc-pep). יש כאלו שמגיבים מאד מאד טוב וכאלה שפחות. עדיין לא ברור מדוע. גם הרצפטור של glp1 מאד מתאושש כאשר מטפלים בצימוד.

19.9.2019, 10:10
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

הרצאה פותחת על ההבדלים בין אנלוגים ל-glp1
אנלוגים אלו תרופות טובות מאוד לאיזון סוכרת. יש הבדלים מבחינת הקבוצה – האנלוגיים ארוכי הטווח לעומת קצרי הטווח יותר פוטנטים מבחינת איזון a1c וסוכר בצום. גם עם התכשירים של פעם בשבוע אפשר לקבל איזון טוב מבחינת משקל וa1c.
האנלוגיים החדשים כמו סמגלוטייד יותר ויותר יעילים מבחינת איזון a1c וירידת משקל. סמגלוטייד יעיל יותר מדולגלוטייד מבחינות אלו.
בהשוואה לאינסולין בזאלי ירידה שווה ב-a1c אך אפקטים מטאבוליים מיטיבים ולכן האנלוגיים ל-glp1 הם הזריקה המועדפת הראשונה לפי ההנחיות החדשות מ2018.
במטאנליזה של תוספת אנלוגים על גבי טיפול בבזאל אינסולין נמצא שאנלוגים ארוכי טווח עדיפים על פני קצרי הטווח מבחינת איזון וירידת משקל.
מבחינה קרדיווסקולרית לירגלוטייד עדיין היחיד שמפחית אירועי MACE וכן תמותה קרדיווסקולרית.
התפתחויות אחרונות עם סמגלוטייד פומי במינון גבוה, יעילות גבוהה, ירידת 1.6 ב-a1c ו-5 ק"ג במשקל.
סמגלוטייד פומי מול לירגלוטייד במעקב של שנה – יעילות טובה יותר מבחינת משקל והורדת a1c.
אנו צפויים לתכשירים מקבוצה זו יותר ויותר יעילים. הסיפור על קבוצה חשובה זו עוד לא הושלם.

18.9.2019, 17:57
פרופ' הילה קנובלר

 הרצאה של דרוקר

GIP יש לו תפקיד ברקמת השומן החום. אבל ההשפעה על הירידה במשקל קטנה. עיקר ההשפעה היא מרכזית. במודל של חיות יש לו אפקט מגן על המיוקרד.

18.9.2019, 21:30
ד"ר יוסי מיינסטר

(המשך להרצאה של דרוקר) 

GLP2 חשוב להגנה בפני ספסיס. חוסר בו מגדיל אוכלוסיית חיידקי מעי וספסיס.
מאט התרוקנות כיס מרה. עוזר לתסמונת מעי קצר.
ה- GIP עוזר לשליטה ברקמת השומן. חוסר בו יקטין יצירת רקמת שומן. קשר לשומן החום לקולטן UCP1. בעכבר עם נוק אאוט שלו יש יותר יצירת שומן חום.
קשור לגנה מתמותה ממחלת לב בעכבר.
יש קולטן ל- GIP בלב.
מעכביDPP4 בשריר פחות תנגודת לאינסולין בכבד פחות דלקת.
ל-DPP4 INH יש השפעה על עליה במדדי דלקת.
רמות ה- DPP4 משתנות במתן מעכבי DPP4 והשאלה האם קשורות לרמות מדדי הדלקת.
ה- GLP1 מגיע מהמעי. חסר בו יצור עכבר עם תחושת רעב ללא עליה במשקל.
בלבלב יש GLP1 בכמות קטנה.

הפעולה במח של אינקריטינים בהיפוללמוס ועוד. יש גם GLP1 שלא עוברים למח. עדיין פעילים חלקית בהורדה במשקל.
לא ברורה ההשפעה על הורדת וטריגילצרידים. ועל איברים שונים.
קיים קולטן בעליות הלב. נטרול שלו מונע טכיקרדיה. נכון בעכבר. באדם יש גם קולטנים בחדרי הלב ובכל חללי הלב.
לא ברור למי מהם יש השפעה על הפחתת מחלת לב.
לגבי דלקת. לא נמצא קולטן ל- GLP במקרופגים רק בלימפוציטים מהמעי. הפעילות היא כנוגד דלקת. בתאי מעי. עכבר נוקאאוט לאינקריטינים 1 או 2 יש יותר חיידקי מעי.

לא מסביר לכן הפחתת דלקת סיסומית. אלא רק במעי.
מנסים אינקריטינים. להפחתת NASH. מניעת מחלות נוירודגנרטיביות עוד והעתיד ילמדנו.

18.9.2019, 17:27
ד"ר מוחמד סבאח

מבנה הפולפטיד GIP מבוסס על רצף. והוא כולל קבוצה מולקולרית של free fatty acid .C20 המאריכה את פעילותו. ניתן בהזרקה פעם בשבוע. מטרת המחקר שנפתח בקרוב גם בארץ ומרכז רפואי לין הינה אחת היחידות שלוקחת בו חלק. לספק הערכה השוואתית של טריפזיטייד מול המולקולה הגדולה המאושרת סמאגלוטאיד מבחנת האיזון הגליקמי ובחינת תוצאות אחרות שיש להם חשיבות רפואית כגון שינו במשקל. אירועי היפוגליקמיה ופרופיל הסבילות. מחקרים דומים שבודקים את הבטיחות הקרדיוווסקולארית גם יגיעו בקרוב.

18.9.2019, 16:57
ד"ר מאיה איש שלום

טירזפטיד קואגוניסט של GLP1 GIP בטיטרציה איטית יותר פחות תופעות לוואי גסטרואינטסטנליות.

לתרופה יש יעילות גבוהה בהורדת A1C 2.4% ממוצע 11 ק"ג במשקל במינון של 15 מ"ג.

18.9.2019, 16:18
ד"ר אסנת לבנון

קוטגלוטייד – אגוניסט לגלוקגון ו-GLP aginist מחקר פאזה 2
זריקות יומיות עליה במינון מ-50 מיקרוגרם בהדרגה 100, 200, 300
ל-500 מיקרוגרם עליה כל 14 ימים. כ-26 משתתפים בגיל 60, BMI ,31A1C ,7.4 ירידה בהתרוקנות הקיבה בכל המינונים חוץ מ-500 מיקרוגרם. אז חושבים שנוצרת טכיפילקסיס. ירידה של 2.8 ק"ג וירידה בסוכר עם התרופה. תופעות GI השכיחות ביותר.

מחקר על 20 מטופלים BMIי 32 A1Cי .5 בדקה מאגרי גליקוגן בכבד
מחקר ל-29 יום. נראו ירידה במאגרי הגליקוגן עם התרופה, ירידה במשקל של 4 ק"ג, ירידה בסוכר פוסט פראנדיאלי ובצום וירידה בשומן בכבד.

18.8.2019, 16:19
ד"ר מיכאל ויינפאס

(בהמשך לפוסט של ד"ר לבנון)
גלוקוגון מקדם שובע, מאט קצת התרוקנות הקיבה, מקדם גלוקונאוגנזיס וחמצון חומצות שומן. נראה שקוטהדוטייד מאט התרוקנות הקיבה הן דרך GLP1 והן דרך GLUCAGON R AGONIST.

18.9.2019, 15:03
ד"ר תמר יקונט ארז

VERIFY – מחקר של נוברטיס
מחקר אקראי, כפול סמיות על 2,001 מטופלים. בדק האם מתן שתי תרופות יחד בתחילת המחלה, דוחה את ה"כשלון" – ההגעה מעל המוגלובין מסוכרר 7.
מתן וילדאגליפטין עם מטפורמין יחד מול מטפורמין לבד כאשר המוגלובין מסוכרר ממוצע 6.7 (בכל מקרה מתחת ל-7).
התוצא המשני – הגעה לשימוש באינסולין – האם מתן קומבינציה מוקדם ידחה את הצורך בהעצמת הטיפול.
התשובה לשתי השאלות היא: שיפור במתן קומבינציה מול מטפורמין לבד. דבר נוסף שנמצא אבל לא היה משמעותי סטטיסטית (בשל מספר נבדקים יחסית קטן ומשך יחסית קצר ועוד) בקבוצת הקומבינציה היו פחות אירועים קרדיווסקולרים.

18.9.2019, 15:01
ד"ר מיכאל ויינפאס

יש גיל לדאפא?

יש מעט דאטה על SGLT2 מעל גיל 75. מה שהרבה פעמים גורם לנו לתעדף תרופות אחרות בגילאים אלו. במחקר הדקלייר היו מעל 7,900 מטופלים מעל לגיל 65 שהם בעלי מאפיינים מעט שונים כמו זה שאחוזים גבוהים יותר מטופלים במקביל גם בדיורטיקה בהשוואה לקבוצות גיל אחרות.
ניתוח הנתונים בקרבם מעלה שהיעילות של דאפא לא נפגעה מבחינה גליקמית, בדומה לירידה במשקל ולירידה בלחצי הדם. ללא שינוי גם בהיקף תופעות הלוואי בקרבם.
נתון זה חשוב כי לאור ה-DAPA HEART עתידה ההתוויה של התרופה להתרחב וחשוב לבסס מידע על בטיחותה באוכלוסיה מבוגרת. מתברר שה-VOLUM DEPLETION אינו תלוי גיל ולא נמצא שכיח יותר באוכלוסייה מבוגרת. נצפתה ירידה ב-AKI וכן ירידה בהיפוגליקמיה.

18.9.2019, 14:51
ד"ר ויויאנה אוסטרובסקי

Verify study
טיפול ב-early combination therapy metformin + vildagliptin בהשוואה ל-metformin בלבד בחולים עם סוכרת מסוג 2 "חדשים": 3.3 שנים איבחון, גיל ממוצע 54, BMIי31 ותפקודי כליות תקינים.
Primary endpoint: time to confirmed initial treatment failure
תוצאות: הקבוצה במטפורמין בלבד מצאה את primary endpoint ב-36 חודשים, הקבוצה השניה ב-61 חודשים, כ-5 שנים.

18.9.2019, 14:24
ד"ר מיכאל ויינפאס

גיידליין ישראלי חדש – קווים לדמותו (הרצאה של פרופ' רז)
יש כעת מספיק מידע כדי לבטוח בבטיחות והיעילות של משפחת ה-SGLT2 לאחר שגם גרופ אנליזה הוכיחה יעילותו ובטיחותו גם באוכלוסיה מבוגרת מעל לגיל 75. היום צריך לחשוב על מהלך רברסבילי של המחלה ועל מניעת הסיבוכים, ולא רק טיפול בהם. כבר לפני הרבה שנים הוצע מודל של TREAT TO TARGET.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה הדגים כי הסיכון הן המיקרו והן המאקרו וסקורלי עולה ככל שבשנה הראשונה החולה חשוף לרמות סוכר גבוהות. השנה הראשונה לטיפול קריטית בשל הלגסי אפקט. הדרך להפחית החשיפה לסוכרים גבוהים בשנה הראשונה היא דרך טיפול בדואל תרפי, שמפחית הסיכון של "טיפול לכישלון" ומעלה הסיכוי ל"טיפול להצלחה".
כשאנחנו מדברים על מטפורמין ועל אחת מ-2 התרופות שהן תרופות שמשנות את מהלך המחלה DIS MODYFYING DRUGS – GLP1& SGLT2 בחולים כבר תחילת המחלה
החודש הקרדיולוגים הציעו לדלג על המטפורמין בקרב חולים בסיכון גבוה ולקפוץ ישר ל-2 המשפחות הנ"ל. האם זה נכון? אל נשכח שרוצים גם לאזן רמות סוכר, לשמור על תאי הביתא ושלרמות סוכר לא מאוזנות גם השפעה ממשית על סיבוכי סוכרת.
המועצה לסוכרת הישראלית מציעה גיידליין מעט שונה ופשוט. שוב דגש על הימנעות מקלינקל אינרציה, ע"י טיפול משולב של מטפורמין עם אחת מ-2 התרופות הנ"ל SGLT2 OR GLP1. כאשר ה-DPP4 נשאר כאופציה כשאין סבילות לאחת מהן או ב-GFR נמוך ביותר. כיוון שרוב המטופלים סובלים מהשמנה ממילא בסופו של דבר נגיע לבחירה בהם, ויש לפשט גיידליין עבור רופאים ראשוניים שצריכים גיידליין יותר פשוט.
לא לשכוח את העידוד לטיוב אורח החיים ולא לשכוח שיש תרופה בשם אינסולין שצריכה להינתן כשהאבחנה נעשית בערכי סוכר גבוהים מאוד, ואז לאחר זמן לשקול מעבר לטיפול הנ"ל. עדיפות ל-SGLT2 בחולה עם סיכון לאי ספיקת לב/מחלה רנלית/EASCVD ול-GLP1 כשמדובר ב-EASCVD.

18.9.2019, 14:15
פרופ' הילה קנובלר

הנקודה העיקרית בדיון של מלני דייויס היא הדגש לא רק על הורדה יחסית של תוצאים אלא דגש חזק על הורדה אבסולוטית שממנה נגזר number need to treat. לכן יש מקום ל-risk stratification.

18.9.2019, 14:02
ד"ר איציק בר-אור

פרופ' מלני דיוויס הרצתה לגבי השלכות מחקרי ה-sglt2, והראתה שיש מספר גדול של חולים בארצות הברית שהיו צריכים לקבל sglt2 והרופאים לא רושמים להם.

18.9.2019, 13:46
ד"ר ריאד טאהר

קבוצה חדשה לטיפול בסוכרת: Glemin class. תרופה, imeglimin (שם מסחרי poxel), כבר במחקרים פאזה 3.
המנגנון: שיפור תפקוד מיטוכונדריאלי
ההשפעה: שיפור הפרשת אינסולין בהתאם לרמת גלוקוז, עיכוב יצור סוכר ע"י הכבד ושיפור קליטת סוכר ע"י השריר
המתן: פומי, פעמיים ביום
אפקטיביות: דומה למעכבי DPP4 ו-SGLT2I
תופעות לוואי: GI

18.9.2019, 13:43
ד"ר תמר יקונט ארז

הרצאה של רלף דה פרונזו על קבוצה חדשה הפועלת ברמת המיטוכונדריה
IMEGLIMIN משפרת הפרשת אינסולין מתאי בטא דרך הורדת עקה חימצונית, משפרת אפטייק של סוכר בשריר. קיימת גם השפעה על הכבד וכנראה תשפיע גם על כבד שומני. בשל שיפור בתפקוד התאי מצופה שתשפיע גם קרדיווסקולרית. מורידה המוגלובין מסוכרר בדומה לסיטאגליפטין (כ-0.5 אחוז). פינוי בשתן תלוי פינוי קריאטינין.

18.9.2019, 13:12
ד"ר איציק בר-אור

פרופ' איתמר רז מציג תוצאות נוספות ממחקר ה-Declare:
במטופלים עם אי ספיקת לב ו-EF מתחת ל-45% היתה ירידה של 48% ב-cvd/hhf בזרוע של הדפאפליגוזין. ד"ר אביבית מציגה שהדפאפליגוזין בטוחה ויעילה בכל קבוצות הגיל, גם מעל גיל 75.

איתמר רז מציע לשנות קווים מנחים ולהיות יותר אגרסיביים בסוכרת חדשה ולשאוף להגיע לרמות נמוכות של המוגלובין מסוכרר מתחת ל-6.5% עם שילוב תרופות חדשות כבר בתחילת המחלה: מטפורמין sglt2 glp1.

18.9.2019, 12:45
ד"ר תמר יקונט ארז

ליגרלוטייד בילדים עם סוכרת סוג 2
מחקר ה-ellipse, ויקטוזה עם מטפורמין. אקראי, דאבל בליינד 26 שבועות ואח"כ פתוח. גיל 10-17 מול פלצבו. הילדים היו עם Bmi מעל אחוזון 85. התוצא הראשוני מסוכרר מתחת ל-7. גיל ממוצע 14, 60 אחוז בנות. אתניות מעורבת. 1.9 שנות סוכרת ממוצע. מסוכרר ממוצע 7.8 בשתי הקבוצות.

בקבוצת הלירגלוטייד מסוכרר ירד בחצי אחוז אחרי 26 שבועות ושמר על הירידה ב-26 שבועות הנוספים. 63 אחוז הגיעו למסוכרר פחות מ-7 תוך 26 שבועות מול 36 אחוז בקבוצת הפלצבו. לא היתה ירידה במשקל! היו הקאות שרובן חלפו.

היפו – יותר בקבוצת הטיפול מול פלצבו, אבל לא קשות ולא סימפטומטיות. כ-54 אחוז הגיעו למינון 1.8. חלק לא עלו במינון כי הגיעו כבר לאיזון הנדרש ולא בגלל תופעות לוואי.

18.9.2019, 12:43
ד"ר דרור דיקר

עבודות ב-MRI תפקודי לאחר ניתוחים מטבוליים הדגימו הפחתה בעמידות לאינסולין ובשימוש מוחי באינסולין מחד, ומאידך חוסר הפחתה בשימוש בחומצות שומן כאבן בסיס אנרגטית של רקמות המוח עד כ-6 חודשים מהניתוח. כמו כן נמצא כי קיים שיפור בגמישות המחשבתית המוחית לאחר ניתוחים מטבוליים. מחקרים אלו מקדמים את ההבנה להשפעה על התפקוד המוחי של ניתוחים מטבוליים.

18.9.2019, 12:42
ד"ר מונה חורי

טיפול בלירגלוטיד בילדים עם סוכרת סוג 2 מול פלצבו
Ellipse trial
Double blind
גיל 10-17
Hba1c מעל 6.5
Bmi ^ 85 percentile
בנוסף לטיפול במטפורמין היתה ירידה בסוכר בצום ו-hba1c. לא היתה ירידה במשקל בהשוואה לפלצבו. 54 אחוז מהם היו על מינון 1.2.

18.9.2019, 12:32
ד"ר איציק בר-אור

מחקר חדש ראש בראש טרגלודק מול טוג׳או
1,069 מטופלים, תוצא ראשוני היפו חמור. בתקופת האחזקה ללא שינוי בהיפו קשה בין שתי הזרועות. תוצא ראשוני ללא שינוי. תוצאים משניים פחות היפו לילי כולל והיפו לילי חמור בזרוע של הטרגלודק.

18.9.2019, 12:30
ד"ר תמר יקונט ארז

התערבות למניעת סוכרת בגילאים 10-40
המטרה להעריך שינוי באורח חיים מתחת גיל 18 בהשוואה לקבוצה מעל גיל 18 והשפעתו על תוצאים קרדיומטבוליים (ל"ד, סוכרת, טרום סוכרת, משקל, היקף מתניים). התערבות היתה בעיקר בהדרכה אינטנסיבית לשינוי פעילות גופנית וכלכלה. מצאו שיש שינוי ב-igt, וסוכרת חדשה ו-ifg וכן בתוצאים אחרים אבל זה תלוי גיל. שינויים היו לא משמעותיים בגיל מתחת 10, אבל בגיל 10-14 יש שינוי (ירידה במשקל, הפחתה ב-igt ובלחץ דם למשל) ועיקר השינוי בתוצאים היה בגיל 14-18.

יש להחליט אם כדאי להתערב בגילאים הצעירים (מתחת ל-10) ומה באמת הדרך להתערב בגילאים אלו. בכל מקרה יש ערך הולך ומצטבר להתערבות מסוג זה.

18.9.2019, 12:29
ד"ר ריאד טאהר

היפוגליקמיה לא מודעת
מאמץ גופני משמעותי יכול להגביר הפרשת אפנפרין בהגעה לסף גבוה יותר של גלוקוז ולגרום להתנהגות מתאימה מצד המטופל. בעבודה כללו 12 מטופלים עם סוכרת סוג 1 למשך זמן רב ולכולם היפו לא מודעת. רמת אפנפרין, פרמטרים התנהגותיים נבדקו ב-hypoglycemic clamp, הן לאחר מנוחה והן לאחר מאמץ גופני משמעותי ונראה שלאחר מאמץ גופני קיים שיפור בתגובה האדרנרגית להיפוגליקמיה.

18.9.2019, 11:59
ד"ר תמר יקונט ארז

איך נראית סוכרת סוג 2 בתחילתה
הנחה: מחלה מטבולית? איך יודעים אילו מאפיינים מטבוליים הם סוכרת סוג 2? בדקו שונות גנטית אצל מטופלים.

בדקו מגיל 8, גיל 16, גיל 18 וגיל 25 אילו תכונות היו בולטות ונקשרו לסוכרת סוג 2. מצאו: כולסטרול, גודל חלקיקי hdl, גודל hdl מול חלקיקי כולסטרול אחרים ldl ,vldl. מצאו גם חומצות אמינו מסוימות. סוכר היה יחסית גבוה. השוו את התכונות הגנטיות לגילאים יותר גדולים שכבר סבלו מסוכרת סוג 2 ומצאו שהתכונות דומות ואפילו היו יותר ברורות בגילאים המבוגרים, מה שאומר שאפשר גנטית לזהות את הבעיה בגילאים מאד נמוכים!

המטבוליזם של hdl היה המרכיב הבולט ביותר מבחינה זו. לאיזה צורך אנו מבקשים אבחון פרה קליני? כך נוכל לומר מי בסיכון ועד כמה.

18.9.2019, 11:37
ד"ר תמר יקונט ארז

השוואה בין הודים אסיאתים לאירופאים מבחינת סוכרת סוג 2 בצעירים
קיימים הבדלים בעיקר מבחינת פעילות תאי בטא שהיתה נמוכה בהודים. עם כל ההסתיגויות זה מרמז על פתופיזיולוגיה שונה של סוכרת בצעירים לפי שייכות אתנית (לדעתי מתכתב עם הרצאת "קלוד ברנרד" אתמול, שדיברה על ירידה בתפקוד התאים ולא ירידה בסנסטיביות הגורמת לסוכרת).

18.9.2019, 11:31
ד"ר מאיה איש שלום

עבודה רטרוספקטיבית על ניתוח בריאטרי במטופלי טייפ 1 BMI ממוצע 40
במנותחים הפחתת תמותה קרדיווסקולרית, פחות ארועים מוחיים במעקב של עד 10 שנים, אך יותר אשפוזים על רקע היפרגלקמיה DKA היפוגלקמיה.

חסרים נתונים לגבי אופן מתן האינסולין. הירידה במשקל אולי היה bias בבחירה לנתח. יותר תמותה מהיפוגלקמיה במנותחים אבל מספרים קטנים 4 לעומת 1 מקוהורט של קרוב ל-800 חולים ב-2 זרועות.

18.9.2019, 10:54
ד"ר תמר יקונט ארז

מניעת היפו מעבר לאינסולין
יש הרבה טכנולוגיות שנכנסות לשוק: מדידת סוכר דרך העין.
מכשיר מדידה שכבר נמצא בשוק מודד בקצה אצבע דרך החזר אור ללא דקירה. במכשיר יש גם גלוקומטר רגיל לצורך כיול. במחקר על שימוש במכשיר הראו הפחתה משמעותית בהיפו כאשר המטופל יודע מה הערכים שלו בצורה רציפה.

איחסון אינסולין בצורה יותר טובה בעט, לשיפור היציבות של האינסולין, למניעת היפר והיפו (שומר על התכשיר גם אם משאירים אותו ברכב!), אבל קיימות גם טעויות במכשירים קוראי הסוכר ויש לוודא היכן הטעויות.

מכשיר שמרכז את כל הנתונים – ערכי סוכר, ערכי פחמימה, ערכי הזרקה ועוד. מה עושים עם כל המידע? בעתיד יהיה ריכוז נתונים על ענן וזה גם ייתן יעוץ. יהיו גם מכשירים שמנטרים דברים נוספים כמו לחץ דם, eeg שמנטר גלי מוח ויכול למנוע אירוע אפילפטי. מיכשור כזה יהיה לניבוי ערך סוכר ויתריע לפני היפו (אבל היפו אמיתי ולא ירידה מהירה מ-300 ל-150 למשל).

ננוסנסורים שהעין לא רואה שאפשר להשתיל בגוף.
Sencell: חיישן מושתל רגיש ללחץ אוסמוטי. ללא חוט וללא מגבלת זמן פעילות שימדוד סוכר. הבעיה העיקרית תהיה אבטחת מידע.

18.9.2019, 10:54
פרופ' הילה קנובלר

עבודה מאוסטרליה הראתה שלצעירים עם סוכרת סוג 2 יש הישרדות נמוכה במיוחד. גורמים שמוסיפים לכך הם: השמנה, יל"ד, איזון גליקמי רע, רמה גבוהה של non hdl cholesterol.

18.9.2019, 10:41
פרופ' הילה קנובלר

סיבוכי סוכרת בצעירים מתחת גיל 20 בתחילת המחלה עם סוכרת סוג 1 לעומת צעירים עם סוכרת סוג 2, מחקר SEARCH:
בדקו נוגדנים ורגישות לאינסולין. לגבי התאבדויות אחרי ניתוחים בריאטריים, אנחנו פרסמנו כעת מאמר שמראה שכיחות עצומה של היפוגליקמיה א-תסמינית אחרי שרוול ומעקף במיוחד, פחות בשרוול. מצב זה בהחלט יכול לתרום לדיכאון, ואפילו התאבדויות.

לגבי סיבוכים בצעירים עם סוכרת סוג 2 לעומת 1: יותר סיבוכים, בניתוח רב משתני כולל משך מחלה, יל"ד, נפרופטיה פי 2.5, גם נוירופטיה.

18.9.2019, 10:40
ד"ר אסנת לבנון

מנגנונים אפשריים לעליה בהתאבדויות לאחר ניתוח בריאטרי:
ציפיות לא ריאליסטיות (דיכאון יורד מיד אחרי ניתוח ועולה שוב אחרי שנתיים)/ עליה בהתמכרות לאלכוהול/ שינוי בספיגת תרופות אנטי פסיכיאטריות/ ירידה בגרלין שמוריד חרדה וסטרס ואולי חוסר יציבות בזוגיות.

18.9.2019, 10:38
ד"ר תמר יקונט ארז

דור חדש של אינסולינים בזליים
5 קלסטרים של סוכרת. עליה ניכרת של שימוש באינסולין צפויה עד 2030 (כ-20 אחוז).

מחקרים פרמקולוגים המשווים אינסולין ישן לחדש: Rct
Head to head
האם וריאביליות יותר נמוכה תטרום לפחות היפו? ממחקרים פרמקולוגים: אין תשובה ברורה. תיאורטית נראה שהתשובה חיובית.
מחקרים – edition, switch, cgm, begin. יעילות זהה אבל בטיחות שונה. החדשים יותר טובים.

מחקרי head to head:יConclude, Bright
אין הבדל חד משמעי בין השניים מבחינת היפו.

מחקרים מעולם אמיתי:
יש שיפור בהיפו, אין הבדל בין האינסולינים.

מעל 50 אחוז מהמטופלים לא מדווחים על היפו. חלקם אפילו לא מודעים. משאבות משפרות ו CGM תורם משמעותית להפחתה בהיפו. נדרשים יותר מחקרים עם CGM בנושא מניעת היפו .כאשר מתייחסים ל-TIR ולא לש1ב.

18.9.2019, 10:31
ד"ר דרור דיקר

נקודות שיש לשים לב אליהן לאחר ניתוחים מטבוליים

  • שימוש מוגבר והתמכרות לאלכוהול, יתכן בשל תחליף לרעב לפחממות או בשל פיק מוקדם בשל פינוי מהיר מגדם הקיבה.
  • שיעור התאבדויות מוגבר. פי 3.8 מול לא מנותחים. השיעור גבוה גם באלו ללא תחלואה נפשית טרם הניתוח.
  • ספיגת עצם מוגברת במנותחים.

לאור סיבוכים אלו יש לסקור היטב את החולים טרם הניתוח, לתאם ציפיות ולעקוב בצמידות לאחר הניתוח לאורך זמן.

18.9.2019, 10:11
ד"ר דרור דיקר

ניתוחים מטבוליים (בריאטריים בסוכרתיים) הדגימו עדיפות בהפוגת סוכרת ארוכת טווח (מעל 5 שנים) בהשוואה לטיפול תרופתי מיטבי ללא תלות ב-BMI בסיסי מעל 30. רוב המחקרים לא מצאו עדיפות למעקף קיבה על שרוול בהפוגת סוכרת לאחר 5 שנים. השפעה על הפחתת תחלואה מיקרו ומקרו וסקולרית נמצאה טובה יותר בניתוחים מול טיפול תרופתי מיטבי. תמותה סביב ניתוחית נמוכה 0.01-0.03%. כמו כן ניתוח מטבולי חסך בניתוח עלות-תועלת 3,400 דולר בחולים עם קדם סוכרת ו-5,400 דולר בחולים סוכרתיים בטיפולים תרופתיים.

18.9.2019, 10:01
ד"ר תמר יקונט ארז

היפוגליקמיה
בהשוואה לבריאים דווקא המטופלים מתפקדים יותר טוב מבחינה פסיכומוטורית. למדו לפצות. אבל תפקוד אקזקיוטיבי ירוד יותר בחולים.
השפעה על מצב רוח, השפעה על זיכרון משני כיוונים. היפו מגביר אבדן קוגניטיבי ואבדן קוגניטיבי גורם לסיכון להיפו. דכאון. בעיה בנישואים (יותר גירושין). עיקר הבעיה בשינה: קומה, התכווצויות, וכדומה.
יותר טייפ 1 מטייפ 2 יורידו משמעותית את מינון האינסולין אחרי אירוע היפו. ככל שמשך המחלה יותר ארוך ככה הסיכון להיפו חמור יותר גדול.
סיכום:
אפקט לבבי, נפילות, שברים, תאונות דרכים, ירידה קוגניטיבית, דכאון,
עלות עולה כאשר זקוקים כבר לטיפול. עלות גבוהה לתחלואה הנגזרת מהיפוגליקמיה. עלות שווה בטייפ 1 ו-2. האישפוזים כמובן תורמים מאד לעלות. יותר אישפוזים דווקא בסוג 2, כנראה בשל גיל ותחלואה כללית יותר גדולה.

17.9.2019, 18:50
ד"ר מאיה איש שלום

הרצאה של Trico Dominico
מתן של חלבון ושומן חצי שעה לפני פחמימה באנשים עם IGT או סוכרת ללא תרופות הוריד משמעותית את רמת הסוכר ברמה שדומה להשפעה של תרופות כגון מעכבי SGLT2 או מעכבי DPP4. השפעה שנשמרה עד 5 שעות אחרי האוכל. הירידה נבעה משיפור בהפרשת אינסולין שהיה קשור לעליה בהפרשת GLP1 וכן עליה בחומצות אמינו בדם. כמו כן ירידה קלה בפינוי אינסולין מהדם והאטה בהתרוקנות קיבה. ירידה ב-A1C במספר עבודות קטנות עם פרוטוקול ארוחות דומה. אם הפחמימות ניתנות יחד עם החלבון והשומן אין השפעה. החוקר האיטלקי לכן הציע להפוך את סדר המנות באיטליה – קודם בשר ואח"כ פסטה.

17.9.2019, 18:50
ד"ר מאיה איש שלום

 נוירופטיה
כידוע אין כיום כלים טובים אוביקטיבים להעריך את קיומה מכוון ש-emg ומבחני הולכה עצבית מעריכים סיבים עבים שנפגעים בהמשך הנוירופטיה ולא בתחילתה. אורך עצבים וצפיפותם בקורנה כפי שמעריכים במיקרוסקופה קונפוקלית של הקרנית הוא מדד טוב להערכת קיום וחיזוי נוירופטיה סנסורית. בדיקה זו לא תקינה גם בירידה בתפקוד מיני וכן ירידה קוגניטיבית ומחלות נוירודגנרטיביות כמו פרדיך אטקסיה פרקינסון וגם ms. שיפור קליני בנוירופטיה ובמדדים העצביים בקרנית בשיפור איזון סוכרת כתוצאה מתרופות בטייפ 2 או השתלת לבלב כליה בטייפ 1 או ניתוח בריאטרי.

17.9.2019, 17:20
ד"ר מיכאל ויינפאס

האם ממוצע השכר במשק הוא מדד מספיק טוב?
A1C &TIR
אחת הבעיות במדד ה-HBA1C הוא זה שהוא מורה על ממוצע ולא לוקח בחשבון וריאביליות ברמות הסוכר ומצבי קיצון של היפרגליקמיה קיצונית ואירועי היפוגליקמיה. בנוסף, ישנים מצבים שגורמים לבדיקה להיות לא אמינה והם שכיחים יותר ממה שאנחנו חושבים, וקשורים למחלות נלוות, תרופות ואפילו תוספי תזונה.

מחלות של כדוריות דם האדומות וסוגי אנמיה, זיהום ב-HIV, אורמיה, היפרבילירובינמיה, צירוזיס, תת פעילות של בלוטת התריס וכן הריון
כמו כן קיים מקצב גליקוליזציה (קשירת גלוקוז לחלבון) שונה בין אנשים שונים. תרופות כמו אספירין ואופיואידים משפיעות גם הן על אמינות הבדיקה אבל אפילו תוספי תזונה כמו ויטמין C וויטמין E יכולים להשפיע על אמינות המדד. מסיבות אלו וגם בשל ההבנה שאי אפשר להסתמך רק על ממוצע שאינו משקף וריאביליות ערכי גלוקוז, יותר ויותר נעשה שימוש במושג בשם TIR: זה קיצור של TIME IN RANGE והכוונה היא כמה אחוז מהזמן החולה נמצא ביעדי סוכרים רצויים (לרוב מוגדרים בין 70 ל-180). קיימת קורלציה בין המדדים. כש-TIR מעל ל-70% שקול ל-HBA1C של בערך 7%.

17.9.2019, 17:11
ד"ר אסנת לבנון

מחקר wisdm
203 מבוגרים מעל גיל 60 ללא דמנציה חולקו לקבוצת סנסור (דקסקום) וקבוצת גלוקומטר. תוצא ראשוני: אירועי היפו. היתה ירידה משמעותית בהיפו מתחת ל-70 וכן מתחת ל-54 בקבוצת הסנסור. כמו כן עליה ב-tir וירידה משמעותית של A1C מ-7.6 ל-7.2 בקבוצה זו. ללא שינוי באיכות חיים/ נפילות או שברים בין הקבוצות.

17.9.2019, 17:11
ד"ר מיכאל ויינפאס

סוסטיין 10 – האם לעבור מאייפון 8 לאייפון 10?
השוואה בן סמה 1 מ"ג ללירגלוטייד של 1.2 מ"ג – שזה המינון השכיח ביותר למעשה באירופה. בקרב 767 מטופלים עם המוגלובין מסוכרר מעל ל-7%. הממוצע של כ-8%. לאחר 30 שבועות נצפתה ירידה של 1.7% עם סמה לעומת ירידה של 1% עם לירגלוטייד, וכן יתרון ב-SMBG 7. ירידה של 5.8 קילו עם סמה לעומת 1.9 קילו עם לירה. טרנד של שביעות רצון גבוהה יותר מהמטופלים לטובת סמה. יותר תופעות לוואי גסטרואינטסטנליות עם סמה. הבטיחות דומה בשניהם.

17.9.2019, 17:10
ד"ר איציק בר-אור

מחקר Sustain 10
סמה 1 מ"ג מול לירגלוטייד 1.2. תוצא ראשוני איזון סוכרת, משני ירידה במשקל. ירידה משמעותית סטטיסטית בהמוגלובין מסוכרר לטובת האוזמפיק ביחס לויקטוזה. כמו כן ירידה מובהקת במשקל לטובת האוזמפיק. תופעות לוואי קצת יותר בסמגלוטייד.

17.9.2019, 17:00
ד"ר מיכאל ויינפאס

אופן ומקור הירידה במשקל – סמה וקאנא – סוסטיין 8

במחקר הסוסטיין 8 נבדקו המטופלים בבדיקת דקסה, בשבוע 8 ובשבוע 52. יחס הירידה במסת השומן לעומת מסה רזה הייתה ללא הבדל מובהק בין הקאנא לסמה. וכן לגבי השומן הויסרלי. ירידה בהיקף מתניים גבוהה יותר עם סמה. אם כן, שניהם בעלי אפקט חיובי על המשקל. הדברים עולים בקנה אחד עם הידוע על היום בהקשר למשפחות תרופות אלו.
הטרנדים היו לטובת סמה אבל המספרים קטנים כדי להגיע למובהקות סטטיסטית.

17.9.2019, 16:45
ד"ר אסנת לבנון

מחקר comisair
בדק 4 קבוצות מטופלי סוכרת 1: זריקות+גלוקומטר/ משאבה + גלוקומטר/ זריקות+ סנסור/ משאבה + סנסור. היתה ירידה ב-A1C רק בקבוצות עם סנסור ללא קשר לצורת מתן אינסולין. ירידה בהיפו בקבוצות אלו ועליה ב-TIR . מסקנה: סנסור עושה את ההבדל ללא קשר בצורת מתן האינסולין.

17.9.2019, 16:36
ד"ר מיכאל ויינפאס

ראש בראש – GLP1& SGLT2
מעטים המחקרים שהשוו בין SGLT2 ו-GLP1 ראש בראש עד היום, ולכן מעניין לראות לראשונה מחקר ראש בראש בין נציגי 2 הקבוצות. סוסטיין 8 השווה בין קאנא 300 לסמה 1 מ"ג בהזרקה חד שבועי, בקרב סוכרתיים טייפ 2. 788 חולים עם מסוכרר בין 7 ל-10% על מטפורמין עם GFR מעל ל-60.
סמה הורידה המוגלובין מסוכרר ב 1.5% לעומת קאנא שהורידה ב 1% בשבוע 52. כמו כן הן ערכי הפאסטינג והן הפוסט פרנדיאלים היו נמוכים יותר עם סמה. ירידה במשקל משמעותית יותר של 5.3 קילו עם סמה לעומת 4.2 קילו עם קאנא.
ירידה בלחץ דם סיסטולי של 5.5 מ"מ כספית גבוהה יותר עם קאנא לעומת סמה שהוריד גם, אך רק כ-3 עם סמה.
סמה גם מקדם שובע בניגוד לקאנא.

17.9.2019, 16:20
ד"ר איציק בר-אור

מחקר Sustain 8
סמה פעם בשבוע מול SGLT2 קנהגליפוזין. ירידה במשקל תוצא משני ולא ראשוני.
תוצאות: סמה הוריד 35% יותר המוגלובין מסוכרר מקנהפליגוזין מובהק סטטיסטית. סמה הוריד הרבה יותר במשקל ביחס לקנהפליגוזין, מובהק. היתה גם ירידה מובהקת בליפידים ובלחץ דם. תופעות לוואי דומות פרט ל-Gi יותר לסמה, ויותר זיהומים GU עם קנהפלי. בקבוצה של סמה היו יותר נושרים מהמחקר.
מסקנות: האוזמפיק הוריד משמעותית יותר במשקל וגם בהמוגלובין מסוכרר ביחס לקנהפליגוזין. במחקר יש להתייחס לגבי מה הקו השני המומלץ אחרי מטפורמין: Glp1 או Sglt2.

תת מחקר של Sustain8
מראה שיש ירידה משמעותית במסת שומן כללית בקבוצה של הסמה ביחס לקנהפליגוזין. היתה ירידה מובהקת בהיקף המותניים בקבוצת סמה.

17.9.2019, 16:05
ד"ר איציק בר-אור

מחקר שבודק את הפוסט פרנדיאל והתרוקנות הקיבה זרוע אחת סמה פומי וזרוע פלצבו עם שיחלוף בין הקבוצות חמישה עד תשעה שבועות אחרי.
מסקנות: הסמה הפומי מפחית משמעותית סוכר בצום ו-PP וליפידים ביחס לפלצבו וגם התרוקנות הקיבה בשעה הראשונה.

17.9.2019, 16:10
ד"ר מאיה איש שלום

(בהמשך למה שכתב ד"ר בר-אור) זה נוגד את מה שאנחנו בדר"כ חושבים ש-GLP1 אנאלוג עם זמן מחצית חיים קצר מאטים התרוקנות קיבה והארוכים לא.

17.9.2019, 16:05
ד"ר אסנת לבנון

טכנולוגיות בסוכרת
מערכת של משאבת dana-s עם דקסקום 5 משתמשת באלגוריתם שמחשב כל 5 דקות אינסולין בזאלי ופקטור תיקון. בקבוצה שהשתמשה במערכת היתה ירידה ב-A1C מ-7.8 ל-6.7 ירידה בסוכר אחרי ארוחות ולפני השינה והיווה צורך בפחות אינסולין בזאלי ובולוסים וכן TIR עלה ואירועי היפוגליקמיה ירדו.

17.9.2019, 16:04
ד"ר מיכאל ויינפאס

יעילות סמגלוטייד בייחס לרמות ההמוגולבין המסוכרר

מחקר הפיוניר הוא המחקר הקליני הראשון על GLP1 הפומי. בחן מינונים של 7מ"ג ו- 14 מ"ג.
סב-גרופ אנליזה של מחקר הפיוניר אשר חילק המטופלים לפי רמות המוגלובין מסוכרר ל-3 קבצות: מתחת ל-8%, בין 8 ל-9% ומעל 9%. בכל תתי הקבוצות הייתה עדיפות לסמה, וככל שהערך של המסוכרר היה גבוה היעילות הייתה גבוהה יותר. כ-1% ירידה מתחת למסוכרר 8%, ו-2.25% ירידה באלו עם המוגלובין מסוכרר מעל 9%.

נצפתה ירידה של 3-5 קילו עם המינון הגבוה של סמה, וזה לא מושפע מרמות ההמוגלובין המסוכרר ההתחלתיות. כמו כן אחוז הסובלים מתופעות לוואי לא מושפע מרמות ההמוגלובין המסוכרר. תופעות הלוואי הגסטרואינטסטנליות הידועות נוטות לחלוף עד חודשיים מתחילת הטיפול.

17.9.2019, 15:58
ד"ר מיכל ויינפאס

סמגלוטייד – והשפעתו ביחס למשך המחלה
מדובר כאמור ב-GLP1 עם הומולגיות גבוהה ל-GLP1 הומני. בגרסה הפומית הוא מחובר ל-SNAC. הפיונר פרוגרם חקר אותו בזרועות מחקר שונות במינונים שונים ונמצא יעיל מאחרים לרבות אמפה וויקטוזה.
בסב-גרופ אנליזה של 5,657 מטופלים חולקו המטופלים לפי משך הסוכרת: פחות 5 שנות סוכרת, בין 5 ל-10 שנות סוכרת, מעל 10 שנות סוכרת. משך הסוכרת לא היה בעל משמעות ברוב זרועות המחקר (למעט זרוע שמונה במינון הנמוך), וכן הירידה במשקל הייתה בכל זרועות המחקר וכן הירידה בהמוגלבין המסוכרר, וכן בעניין אחוז הסובלים מתופעות לוואי.
אם כן משך הסוכרת לא משפיעה על היעילות של סמגלוטייד, מה שתומך בטיפול בסמגלוטייד (הן הפומי והן בהזרקה) בכל שלבי המחלה.

17.9.2019, 15:57
ד"ר איציק בר-אור

בכל מחקרי ה-Pioneer, הסמגלוטייד הפומי היה פוטנטי יותר בהורדת המשקל והמוגלובין מסוכרר ביחס לכל התרופות המתחרות מכל הקבוצות.
תופעות לוואי דומות עם תרופות אחרות פרט ל-GI כצפוי. ל-GLp1
יעילות הסמה הפומי לא היה תלוי במשך הסוכרת והירידה במשקל ובהמוגלובין המסוכרר היה בכל המטופלים.
בתת אנליזה של רמות שונות של איזון במחקרי הפיוניר, היו שלוש קבוצות של המוג מסוכרר: מתחת ל-8% בין %8 ל-9% ומעל 9%.
הירידה בהמוגלובין מסוכרר הייתה בכל התת קבוצות מובהקת סטטיסטית, כשכמובן הירידה הגבוהה יותר הייתה באלו שבהמוגלובין מסוכרר היה מעל 9.
לגבי הירידה במשקל, למטופלי הסמה היא הייתה יותר מובהקת סטטיסטית בכל תת קבוצות של רמות איזון ביחס למתחרים. לא היה הבדל בת"ל עם הסמה בין שלוש תת קבוצות איזון.

17.9.2019, 15:15
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

סקירה של מחקרי Pioneer
סמגלוטייד פומי:
ספיגתו מתאפשרת בזכות תוספת SNAC. חשוב ליטול על הבוקר, קיבה ריקה עם חצי כוס מים. לחכות לפחות חצי שעה עד אוכל. העלאת מינון בהדרגה כל 4 שבועות מ-3 ל-7 ול-14 מ"ג.

מחקרי פיוניר 1-2-3:
כמונותרפיה או מול אמפגליפלוזין או מול סיטגליפטין הראו ירידה משמעותית יותר ב-A1C ובמשקל ללא תופעות לוואי מיוחדות.

מחקר pioneerי7:
חולים תחת טיפולים פומיים שונים: עם מינונים שונים כ-63% הגיעו ל-A1C מתחת ל-7.

מחקר pioneerי4:
מול ויקטוזה 1.8 יעילות גבוהה יותר מבחינת איזון גליקמי וירידה במשקל.

מחקר pioneerי8:
חולים על אינסולין ומטפורמין עם ירידה של 1.2% ב-A1C לעומת פלצבו וירידה של 4.3 ק"ג במשקל!

מחקר pioneerי5:
בחולים עם אי ספיקת כליות עד GFR 30 ירידה ב-1.1 ב-A1C ו-3.7 ק"ג.

מחקר pioneerי6:
בטיחות קרדיווסקולרית, ירידה של 21% ב-MACE, ללא סופריוריטי אמנם אך לציין ירידה של 50 אחוז בתמותה קרדיווסקולרית. זהו מחקר יחסית קצר. מגמות מחקר זה תואמות את מחקר sustain 6.

17.9.2019, 14:01
ד"ר מיכאל ויינפאס

מחקר הקרדאנס
סוכרת הייתה הסיבה המובילה לאי ספיקת כליות. במחקרי ה-CVOT תוצא כלייתי לא היה פריימרי אנד פוינט. ההשפעה הכלייתית של SGLT2 משמעותית יותר מזו של ה-GLP1, שלהם גם מיוחס שיפור מינורי יותר בתוצא כלייתי פחות טהורים כמו מיקרואבלומינוריה.
ניתוחים סטטיסטיים משניים של מחקרים קודמים להערכת טיפול ב-SGLT2 הצביעו על תוצאות חיוביות לטיפול התרופתי גם כנגד נפרופתיה סוכרתית. אבל אלו היו ניתוחים משניים של מחקרים קודמים שהכוח הסטטיסטי שלהם חלש יותר.

לעומת זאת מחקר ה-CREDENCE בחן נתונים כלייתיים כפריימרי אנד פוינט. מחקר CREDENCE כלל מעל 4,000 חולים מ-43 מדינות עם נפרופתיה סוכרתית, אשר הוגדרה ע"י GFR בין 30 עד 90 מ"ל/דקה ופרוטאינוריה מתונה של מעל 300 מ"ג/גרם קריאטינין.
מעל לגיל 30, עם המוגלובין מסוכרר בין 6.5 ל-12. כ-16 שנות סוכרת עם לחצי דם סביב 140 סיסטולי, 97% סבלו מיל"ד, 15% מאי ספיקת לב.
זרוע אחת של קאנא 100 מ"ג וזרוע של פלצבו. כל החולים היו תחת ARBS OR ACEI וחולקו באקראי לקבלת טיפול ב-Canagliflozin במינון 100 מ"ג או פלצבו.

התוצא העיקרי היה תוצא משולב שכלל: הכפלת קריאטינין, דיאליזה ותמותה. המחקר הופסק מוקדם בהמלצת ועדת המעקב, לאחר כשנתיים וחצי של מחקר. בשלב זה תועד התוצא העיקרי ב-11% מהמטופלים ב-Canagliflozin, בהשוואה ל-15.5% מהמטופלים בפלסבו – ירידה יחסית של 30%, עם מובהקות ססטיסטית. בדומה, שיעורי מחלת כליות בשלב סופני היו נמוכים יותר משמעותית בזרועת הטיפול.
הסיכון היחסי לתוצא משולב כלייתי של מחלת כליות בשלב סופני, הכפלת ריכוז קריאטינין בדם, או תמותה עקב סיבות כלייתיות היה גם כן נמוך יותר ב-34%. ההבדל בשיעורי התמותה הכוללים לא היה מובהק סטטיסטית.
בקבוצת הטיפול ב-Canagliflozin תועד סיכון נמוך יותר לתמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב, או אירוע מוחי ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב.
אוכלוסיית מחקר זו כללה חולי סוכרת ותיקים יותר עם יותר מטופלים על אינסולין וכן מצב הכליות שלהם היה חמור יותר בהשוואה למחקרי ה-CVOT המוכרים של שאר ה-SGLT2.

17.9.2019, 14:13
ד"ר רועי שליט

(בהמשך לפוסט למעלה של ד"ר ויינפאס) יש לציין שבתופעות הלוואי היו 11 מקרי DKA בקבוצת הקאנאגליפלוזין לעומת מקרה אחד בפלסבו. כמובן באופן מובהק סטטיסטית יותר. ללא הבדל מובהק באמפוטציות, או שברים אוסטאופורטים, או סרטן שלפוחית השתן.

19.9.2019, 13:34
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

מחקר בילדים עם אבחנה לאחרונה של סוכרת סוג 1 (חמישה שבועות לאחר אבחנה)
חלוקה לשלוש קבוצות: טיפול עם GABA, טיפול משולב GABA/GAD, פלצבו.
תוצאות: ללא הבדל בין הקבוצות מבחינת רמת c-peptide וללא הבדל מבחינת איזון גליקמי.
בקבוצת GABA/GAD פחות עלית גלוקגון עם הזמן ומינוני אינסולין נמוכים יותר.
מגבלות המחקר: מחקר קטן וקצר ומינוני GABA היו נמוכים יחסית. זקוקים למחקרים נוספים.

17.9.2019, 12:52
ד"ר מיכאל ויינפאס

טרום סוכרת ודאפא
מוגדרת החל מהמוגלבין מסוכרר של 5.7% או 6% (תלוי באיגוד) וכמובן לפי סוכר בצום ולאחר העמסה. ישנן עבודות על טרום סוכרתיים על לייף סטייל ועל מטפורמין. הפעם גם נחקרה השפעת דאפא על טרום סוכרתיים. נכנסו למחקר גילאי 30-70 עם BMI מעל ל-25 עם המוגלובין מסוכרר בין 5.7 ל-6.4. היו 3 זרועות מחקר: פעילות גופנית, מטפורמין ודאפא. המשתתפים חוברו לסנסור אייפרו 2 ונמדדה רמת הווריאביליות שלהם כמו כן גם המוגלובין מסוכרר ורמות סוכר בצום ובהעמסה למשך 13 שבועות. תופעות הלוואי היו הצפויות והאופייניות לתרופות אלו לרבות כאבי שרירים בקרב זרועות הפעילות הגופנית.

3 הזרועות הורידו המוגלןבין מסוכרר. הווריאביליות ירדה עם פעילות גופנית ועם דאפא ולא עם מטפורמין. לא היו היפוגליקמיות. מחקר קצר שפותח כיוון להמשך מחקר על דאפא עבור טרום סוכרתיים.

17.9.2019, 12:48
ד"ר ג'סיקה זאק

מחקר על טרום סוכרתיים גיל ממוצע 60, BMIי31 רמת A1C של 5.9
המחקר כלל 80 חולים. 4 זרועות מטפורמין דפגליפלוזין פעילות גופנית או פלצבו. מחקר 13 שבועות. ה-primary end point שנוי ב-mage מדד לווריאבליות רמות סוכר שירד עם דפה או פעילות גופנית אך לא עם מטפורמין או פלצבו. A1C ירד ב-1 ממול בכל זרועות ההתערבות. לאחר הפסקת ההתערבות חזרה לנתוני הבסיס.

17.9.2019, 12:33
ד"ר ליאת ברזילי יוסף

הרצאה מעניינת על ultra fast aspart
מחקר על סוכרתיים סוג 2 עם סוכרת רבת שנים, כ-20 שנה. על טיפול של בזאל-בולוס ומטפורמין. מינונים גבוהים של אינסולין. הקבוצה שהיתה על טיפול עם ultra fast aspart עם איזון זהה, אך פחות היפוגליקמיה כולל חמורה ושיפור באיזון של רמות סוכר שעה לאחר ארוחה.

17.9.2019, 12:35
ד"ר מאיה איש שלום

בהמשך למה שליאת כתבה פחות היפוגלקמיות ביום 17%, בלילה הפחתה של 33% בהיפוגלקמיות קלות וחמורות בשימוש ב-fiasp לעומת אספרט. הפחתה בהיפוגלקמיות שעתיים עד ארבע שעות אחרי האוכל. לא היה שוני ב-A1C או במינון האינסולין בסוף המחקר.

17.9.2019, 12:22
ד"ר מיכאל ויינפאס

סוטגליפלוזין

חולי סוכרת טייפ 1 סובלים פי 3 יותר מיל"ד, פי 10 יותר מחלות לב, פי 4 יותר אי ספיקת לב, 60% עם אובזיטי. 70% מהם עם המוגלובין מסוכרר מעל ל-7.
אמפה סלקטיבית מאוד ל- SGLT2 וסוטגליפלוזין יותר ספציפית ל- SGLT1.
התרופה פועלת במעי הדק ומעכבת ספיגת גלוקוז פוסט פרנדיאלית. נחקרה במחקרי הטנדרם במינונים של 200 ו-400 מג' מול פלצבו על חולי טייפ 1. לאחר 24 שבועות, היה שיפור גליקמי לטובת הסוטגליפלוזין סביב 0.4% ואפקט שנמשך עד שבוע 52 עם הפרש בהמגולבין מסוכרר של עד 0.25-0.31%. הבדל של כ-3 קילו בין 2 הקבוצות.
בנוסף היו פחות היפוגליקמיות. וזה שילוב שלא נפוץ בטייפ 1 – טיוב הטיפול תוך הפחה בהיפוגליקמיות. מפחית גם לחץ דם בכ-2.5 מ"מ כספית. גם פה יש סיגנל של DKA שדורש התייחסות והדרכה למטופל כיצד להימנע מכך וכיצד לפעול.
הערה אישית: כיוון שאנחנו רואים יותר אירועי DKA בעולם האמיתי מאשר ב-RCT – שמא זה מרמז על כך שאנחנו לא מספיק מדריכים על הימנעות מ-DKA במעמד רישום תרופות ממשפחה זו בחיים האמיתיים ועלינו לשנות דפוסי התנהגות בנושא?

17.9.2019, 12:05
ד"ר מיכאל ויינפאס

במחקרי הטאנדם בפייז 3 נעשו בדיקות dexa בשבוע 24 ושוב בשבוע 52. נכנסו למחקר בממוצע עם המוגלובין מסוכרר של 7.7 BMI סביב 30
הירידה במשקל הייתה סביב 2-3 קילו בשבוע 52. 80% מהירידה הייתה במסת השומן ורק כ-20% מהמסה הרזה, LEAN MASS. לא נבדקו הבדלים בין גברים ונשים. כנראה שעיקר הירידה במשקל קשורה יותר למרכיב ה-SGLT2.

17.9.2019, 12:02
ד"ר ג'סיקה זאק

כשנותנים SGLT2 INH הסיכון להיפוגליקמיה נמוך מ-2 סיבות: אחת יש עליה ביצור גלוקוז אנדוגני ע"י הכבד בעקבות עליה ברמות גלוקגון והשניה זו הספיגה המוגברת של גלוקוז בכליה ע"י SGLT1 שפעילותו עולה מ-5% ל-40% במתן SGLT2 INH.

17.9.2019, 12:02
ד"ר מאיה איש שלום

טיפול בסוטגליפלוזין מעכב SGLT2 ו-SGLT1 במטופלים עם סוכרת מסוג 1 הביא לירידה במסת שומן 2 ק"ג במינון הגבוה וירידה של 0.5 ק"ג במסת גוף רזה (lean body mass) לפי אנליזה ב-dexa. שינויים שנשמרו שנה בטיפול.

17.9.2019, 11:54
ד"ר מיכאל ויינפאס

סוטגליטוזין הוא מעכב דואלי של SGLT2 ו-SGLT1, בכליות ובמעי
פוסט הוק אנליזה מנתוני מחקרי הטאנדם של שימוש בו בקרב סוכרת טייפ 1 עם BMI מעל 27. נצפה שיפור בהמוגלובין מסוכרר ויותר במינון הגבוה של 400 מג' לעומת 200 מג' לרבות שיפור ב-TIR, מדד שנמצא משופר אף יותר ב-BMI מעל 27. ככל שה-BMI היה גבוה – נצפתה יותר במשקל, וכן פחות היפוגליקמיות, יותר בולט ב-BMI מעל 27. אך אי אפשר גם לומר ש-BMI מעל 27 מגן לחלוטין מסיכון ל-DKA. גם בהם זה יכול לקרות, גם אם פחות. את הפחתת המינון של האינסולין הבזאלי יש לעשות בזהירות.

17.9.2019, 11:52
ד"ר מאיה איש שלום

מהסימפוזיון אתמול לגבי מנגנון הפעולה החיובי של מעכבי SGLT2 על נצולת אנרגטית של הלב
מעכבי SGLT2 דומים למצב של צום אך בניגוד למצב של צום בו יש עליה בחומצות שומן חופשיות שמדכאות ניצול וחמצון גלוקוז ע"י המיוקרד, מעכבי sglt2 לא גורמים לעליה ב-FFA ויש עליה בחמצון גלוקוז ע"י המיוקרד בנוסף לניצול קטונים כמקור אנרגיה בשל לפוליזה ועליה בקטוגנזיס.

17.9.2019, 11:45
ד"ר תמר יקונט ארז

סוכרת סוג 1 בעולם
חולק ל-3 קבוצות לפי גיל: 26-44, 45-64 ומעל 65. כ-20 שנות סוכרת. BMI ממוצע 25. לרובם סיבוך מיקרווסקולרי לפחות אחד. מספר סיבוכים עולה כמובן עם הגיל. סיבוכים מקרווסקולרים כ-14 אחוז. הרוב נמצאים ב-HbA1c סביב 8. רק כ-20 אחוז מגיעים ליעד האישי המותאם להם בכל הקבוצות. בגיל יותר מבוגר יותר ביעד כי היעד יותר גבוה. זה לא בגלל היפוגליקמיות. רק 12 אחוז חוו היפגליקמיה קשה בחצי שנה אחרונה. הרוב מזריק מספר זריקות ליום. הרוב מחכים לרופא שיתקן להם את המינונים. כ-20 אחוז מתקן רק פעם בשבוע. מעל 30 אחוז מתקן רק פעם בחודש! רוב אלו שמחכים לרופא להוראות מאוזנים פחות טוב. הרוב מודד סוכר באצבע. CGM כ-24 אחוז. 23 אחוז משתמשים במשאבה. יותר אנשים משתמשים ב-CGM מאשר במשאבות.

במחקר של אזורים בעולם: במזה"ת פחות מאוזנים אבל יש פחות היפוגליקמיה. באזור זה יותר ממתינים לרופא לצורך טיטרציה. אחוז מאד קטן במזה"ת משתמש במשאבות. באירופה מספר משתמשי המשאבות הכי גבוה. באסיה יותר משתמשים באינסולין מיקס.

17.9.2019, 11:36
ד"ר מיכאל ויינפאס

האם יש מקום לטיפול בדאפא בקרב סוכרתיים מסוג טייפ 1?
מחקר ה-DEPICIT השווה דאפא 5 מ"ג דאפא 10 מ"ג ופלצבו בקרב חולים סוכרת טייפ 1 עם המוגלובין מסוכרר בין 7.5% ל-10%. נבדק שרמות הסי פפטייד נמוכות. לא נכנסו אלו שחוו DKA בחודש האחרון.

נצפתה ירידה במינון האינסולין הנצרך, שיפור באיזון הגלוקוז, הן מבחינת המוגלובין מסוכרר והן מבחינת TIR, ירידה בווריאביליות, ללא יותר היפוגליקמיות. הפחתה במשקל בכ-5% ב-2 המינונים. היו יותר מקרים של DKA שרובם היו קלים שרובם היו קשורים לתקלה במשאבה או פספוס זריקת אינסולין.

הערה: במחקר הזה נכנסו החל מ-BMI מעל 18.5. מחקרים אחרים הראו שכנראה שב-BMI גבוה יותר הסיכון ל-DKA יורד, וזה כנראה בגלל הקשר שבין ה-BMI למינון האינסולין הגבוה יותר לרוב.

16.9.2019 16:40
ד"ר מיכאל ויינפאס

CGM – ניטור גלוקוז רציף
ה-CGM משפר איזון גליקמי גם ב-MDI וגם במטופלי משאבות אינסולין, וכן מפחית את אחוז הזמן בהיפוגליקמיה בהשוואה ל-SMBG. מחקרי האימפקט והרלפייס הראו הפחתה בהיפוגליקמיה. הם נעשו על הדור הראשון של פריסטייל ליברה שלא קיים בהם התראות קוליות להיפוגליקמיות, ועדיין היו פחות היפוגליקמיות, מעצם השיפור בניטור ובראיית המגמות של הגלוקוז על הצג. היינו מצפים שאם הפחתנו היפוגליקמיה, אז ממוצע הגלוקוז יעלה ואז מצפים שהמוגלובין מסוכרר יעלה. מה שנצפה זה שלמרות הפחתה בהיפגליקמיות לא נצפו עליות בהמוגלובין מסוכרר.

מחקרים קליניים על CGM הדגימו יעילות גבוהה לעומת SMGB באיזון רמות גלוקוז הן בטייפ 1 והן בטייפ 2 מטופלים באינסולין. השאיפה היא לאחוז זמן של ערכים ביעד = TIR = TIME IN RANG מעל ל-70%. TIR של 70% שקול להמוגלובין מסוכרר של 7% – 6.7%.

16.9.2019 15:15
ד"ר מיכאל ויינפאס

על מעבר מ-GLP1 ל-FRC
GLP1 מוגדרת היום כזריקה הראשונה, לאחר טיפול פומי. שלושה מהם כבר הוכיחו יעילות לבבית. ויקטוזה אוזמפיק וטרוליסיטי. GLP1 מוגדר כבר כקו ראשון ביחד עם SGLT2 לפי ה-ECS לאחרונה עבור חולים עם גורמי סיכון לבביים. אין ספק שעתידו עוד לפניו.

בעולם האמיתי התמיכה בחולה עם תופעות לוואי גסטרואנטרולוגיות חלשה מאשר במחקר קליני, מה שמסביר את אחוזי הנטישה הגבוהים בעולם האמיתי על GLP1 והפרזיזטנס הנמוך של הטיפול בהשוואה למחקרים קליניים. חלק גדול מהמטופלים מפסיק טיפול כבר בחודשים הראשונים. בזה מסביר פרופ' רוזנשטוק מדוע לדעתו יש מקום עדיין ל-FRC גם בעידן של האוזמפיק המרשים בתוצאותיו, מה שעלול להביא למחשבה על ייתור הצורך בתכשירים משולבים.

אחד ממחקרי הדואל היה על מעבר מויקטוזה לזולטופיי, ב-BMI של 32 מסוכרתיים מעל לעשור. המעבר הביא לשיפור באיזון הגליקמי. מחקר הליקסילן G הוא המחקר המקביל של מעבר מ-GLP1 לסוליקווה. חלק היו על טיפול GLP1 חד שבועי. חלק היו במקביל על SGLT2. גם כאן היה שיפור גליקמי. המחיר היה עליה קלה במשקל ועלייה קלה בהיפולגימיה.
אם כך, קיימים כיום מחקרי מעבר מ-GLP1 ל-FRC עבור זולטופיי ועבור סוליקווה שמאפשרים טיפול יעיל לסוכרת תוך הסתגלות קלה יותר לתופעות לוואי הגסטרואינסטנליות, מה שמאפשר גם הישארות על התרופה באחוזים גבוהים יותר.

נושאים קשורים:  לייב מה-EASD,  עירית הוכברג,  מיכאל ויינפאס,  אסנת לבנון,  זוהדי אגאבריה,  תמר יקונט ארז,  מאיה איש שלום,  איציק בר אור,  ליאת ברזילי יוסף,  ג'סיקה זאק,  פרופ' הילה קנובלר,  נגאת קוסייני,  מונה חורי,  יוסי מיינסטר,  מוחמד סבאח,  ויויאנה אוסטרובסקי,  ריאד טאהר,  דרור דיקר,  רועי שליט
תגובות
 
אנונימי/ת
16.09.2019, 23:38

תודה

אנונימי/ת
17.09.2019, 15:26

תודה למעדכנים, מאיתנו המצביעים

אנונימי/ת
19.09.2019, 09:37

תודה רבה, עזרתם לי מאד!

אנונימי/ת
20.09.2019, 14:16

עוקב בעניין, גם היום..