חדשות

קוקטייל תרופות הביא להצערת הגיל הביולוגי של משתתפי ניסוי קליני

מחקר קטן בהיקפו שנערך באוניברסיטת קליפורניה ופורסם ב-Nature טוען לראשונה: תיתכן אפשרות להחזיר לאחור את "מחוגי השעון האפיגנטי" של האדם

מערכת החיסון, תאי דם. "מלהיב ומרגש לראות התרחבות של תאי המערכת החיסונית בדם" (צילום: אילוסטרציה)

מחקר קליני קטן מאוד בהיקפו שנעשה באוניברסיטת קליפורניה ופורסם ב-aging cell ועליו דווח ביום חמישי האחרון ב-Nature טוען, בפעם הראשונה, כי תיתכן אפשרות להחזיר לאחור את "מחוגי השעון האפיגנטי" של האדם – השעון העוקב וקובע את גילו הביולוגי. במילים אחרות: להצעיר אותו באמצעות קוקטייל תרופות.

בדיווח נמסר כי תשעה אנשים שהתנדבו להשתתף במחקר הזה, נטלו במשך שנה קוקטייל של תרופות נפוצות שכלל הורמון גדילה ושתי תרופות לסוכרת. הקוקטייל הזה השיל בממוצע 2.5 שנים מהגילאים הביולוגיים שלהם שנמדדו על ידי סמנים מסוימים בגנום של כל אחד ממשתתפי הניסוי. גם המערכת החיסונית של אותם אנשים הראתה "סימני הצערה".

בדיווח לכתב העת נמסר כי הממצאים של הניסוי הפתיעו אפילו את עורכיו. עם זאת, החוקרים עצמם הזהירו שכל הממצאים הם ראשוניים מאוד ומוקדם מדי להסיק מסקנות מאחר שמדובר בניסוי קטן בהיקפו שגם לא כלל קבוצת ביקורת.

"ציפיתי לראות האטה מסוימת בקצב השעון אבל לא את 'החזרת המחוגים לאחור'", התבטא אחד מחברי צוות המחקר, הגנטיקאי סטיב הורבט (Horvath) מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס שסיכם את האנליזה האפיגנטית "בתחושה פוטוריסטית".

"ייתכן שיש איזשהו אפקט לקוקטייל הזה", הוסיף המומחה לביולוגיה של התא, ד"ר וולפגנג ווגנר מאוניברסיטת אכן בגרמניה, "אבל התוצאות עדיין אינן מוצקות כסלע מאחר שהמחקר בוצע בקבוצה קטנה מאוד של אנשים וללא זרוע נוספת של ביקורת".

השעון האפיגנטי מבוסס על האפיגנום של הגוף המכיל התאמות כימיות בקבוצות המתיל (methyl groups) הקובעות ומתייגות דנ"א. תבניות התוויות הללו משתנות לאורך החיים והן עוקבות אחרי הגיל הביולוגי של האדם: או שהן מאחרות אותו או שהן מאיצות או מואצות עם הגיל הכרונולוגי.

המדענים הרכיבו "שעונים אפיגנטיים" על ידי כך שבחרו אתרי דנ"א ספציפיים (DNA methylation sites) לאורך כל הגנום. ד"ר הורבט, שהוא מחלוצי מחקר השעון האפיגנטי של האדם, זיהה ופיתח כמה מהמדויקים שבאתרים הגנומיים הללו.

המחקר האחרון תוכנן כדי לבדוק בעיקר את השאלה האם הורמון גדילה עשויה להיות תכשיר בטוח לשימוש בבני אדם כדי לשמר רקמה בבלוטת התימוס (thymus) שלהם, הבלוטה הקשורה להתפתחות ולתפקוד המערכת החיסונית בגוף.

הבלוטה, הממוקמת בין הריאות לעצם החזה, היא קריטית לתפקוד היעיל של המערכת החיסונית. תאי דם לבנים המיוצרים במח העצם ומגיעים ל"בשלות ולבגרות" בתימוס נעשים שם לתאי T ה"מתמחים" בתפקיד שנועד לסייע לגוף להילחם בזיהומים ובסרטנים. אלא שהבלוטה מתחילה להתכווץ לאחר ההגעה לבגרות והיא נסתמת במהירות בתאי שומן.

מחקרים שנעשו בבעלי חיים וגם בבני אדם הראו כי הורמון הגדילה מאיץ את הרגנרציה של התימוס. אבל הורמון זה גם מקדם הופעת סוכרת. לכן, המחקר כלל גם שימוש בתרופות כנגד סוכרת המצויות בשימוש נרחב – מטפורמין ו-dehydroepiandrosteroneי(DHEA) – בקוקטייל הטיפול שניתן למשתתפי הניסוי.

הניסוי בשם TRIIMי– Thymus Regeneration, Immunorestoration and Insulin Mitigation - כלל תשעה גברים בגילאי 65-51. הוביל את המחקר האימונולוג גרגורי פאהי (Gregory Fahy), המדען הראשי ומייסד שותף של Intervene Immune מלוס אנג'לס, והוא אושר לביצוע על ידי ה-FDA במאי 2015. הביצוע נעשה במרכז הרפואי של אוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו.

פאהי סיפר כי ב-1986 קרא על מחקר שנעשה בהורמון גדילה בעכברים ודווח ש"נראה כי החומר זה הצעיר את המערכת החיסונית שלהם". הוא הופתע שאיש לא ניסה להמשיך אותו על בני אדם בניסוי קליני. בהגיעו לגיל 46 הוא החל ליטול בעצמו הורמון גדילה ו-DHEA והבחין ברגנרציה מסוימת שחלה בבלוטת התימוס שלו.

במהלך המחקר הנוכחי נטלו החוקרים דגימות דם ממשתתפי הניסוי לאורך כל תקופת הטיפול התרופתי שניתן להם. בדיקות הדם הראו כי חלה "הצערה" בספירת תאי הדם אצל כל אחד מהמשתתפים. בהמשך השתמש צוות המחקר בהדמיות MRI כדי להגדיר את הרכב החומרים בתימוס – בתחילה ובסיום הניסוי. בקרב שבעה מהמשתתפים התחלפה הצטברות השומן ברקמה מוצערת של התימוס.

בהמשך השתמש הורבט בשעונים אפגנטיים שונים כדי להעריך את הגיל הביולוגי של כל אחד ממשתפי הניסוי ומצא "היפוך" מובהק – כלומר חזרה לאחור, הצערה – אצל כל אחד ממשתתפי הניסוי בכל הבדיקות שנעשו. "הממצא הזה הבהיר לי שהאפקט הביולוגי שהושג בטיפול הזה היה מוצק והוא החזיק מעמד אצל שישה מהמשתתפים בניסוי שסיפקו דגימות דם שישה חודשים לאחר סיום הניסוי. "מאחר שיכולנו לעקוב אחרי השינויים לאורך כל תקופת הניסוי, אצל כל אחד מהמשתתפים באופן אינדיבידואלי והאפקט היה כה חזק אצל כל אחד מהם, אני אופטימי לגבי המשך העבודה", אמר הורבט.

יש לציין כי חוקרים נוספים בוחנים מטפורמין כתכשיר פוטנציאלי לשם הגנה כנגד מחלות קשורות-גיל כמו סרטן ומחלות לב. פאהי מסר כי שלוש התרופות שנכללו בקוקטייל עשויות לתרום, באופן נפרד מהאפקט הנוגע לגיל הביולוגי, דרך מנגנונים ייחודיים.

חברת הביוטכנולוגיה Intervene Immune הודיעה כי היא מתכננת מחקר נרחב יותר שבו ישתתפו אנשים מקבוצות גיל שונות וגם ממוצאים שונים וכן נשים. רגנרציה של התימוס עשויה להיות טיפול עבור אנשים שאצלם יש תת פעילות של המערכת החיסונית כמו קשישים. דלקת ריאות ומחלות זיהומיות אחרות הם גורם מז'ורי למוות בקרב בני 70 ומעלה.

ד"ר סם פאלמר, אימנולוג סרטן מאוניברסיטת אדינבורו, הגיב לממצאי המחקר החדש: "מלהיב ומרגש לראות התרחבות של תאי המערכת החיסונית בדם ולכך יש השלכות ענק לא רק לגבי מחלות זיהומיות אלא גם לגבי סוגי סרטן והזדקנות בכלל".

נושאים קשורים:  חדשות,  השעון האפיגנטי,  מחקרים,  סוכרת,  מטפורמין,  המערכת החיסונית
תגובות
 
10.09.2019, 09:35

יותר פשוט לשמור על שעות שינה, לאכול בריא, ולהיות פעיל.
לכל בטטות הכורסה שמעשנים שותים אוכלים ג'אנק פוד וערים עד השעות הקטנות, שינוי אורח חיים כזה יותר יעזור מאשר הקוקטייל הזה.

אנונימי/ת
10.09.2019, 11:27

א. המחקר לא פורסם ב nature הוא פורסם ב aging cell
ב. המחקר קטן ולא כלל זרוע ביקורת
ג. אני לא רואה שום בשורה בקוקטייל של הורמון גדילה+ שתי תרופות נגד סוכרת.

אנונימי/ת
30.09.2019, 11:14

לחבר האנונימי--אז כבודו לא רואה כל בשורה בקוקטיל.
נו. קצת צניעות. יכול להיות שאתה כמובן צודק אז מה??
בעולם הרפואי נעשות ומתפרסמות מאות אלפיי עבודות ומחקרים בשנה.אנו יודעים שמרובם בסוף לא יוצא הרבה.
אבל בכ"ז לעיתים יש פריצות דרך וכך העולם הרפואי מדעי מתקדם.
נזכרתי באיזה בוז התקבל החוקר האוסטראלי שדווח על H.פילורי כגורם לכיב והתגובה לאנטיביוטיקה.
נו. אז בסוף קיבל נובל לרפואה. לא רע לתגלית "מינורית" כזו.

אנונימי/ת
30.09.2019, 12:31

כבודו שהגיב לי אולי לא קרא על מה מדובר.
תרופה נותנים למי שחולה. האם אתה סבור שיש מקום לתת שתי תרופות נגד סוכרת + הורמון גדילה, לאנשים שאין להם התוויה רפואית לכך כדי "להצעיר" גיל ביולוגי (גם אם רמת ה evidence הייתה גדולה יותר)
לכך הייתה כוונתי, שמסתבר שכלל לא הבנת אותה.
ההשוואה ל H.pylory (שאגב נמצא דווקא בקורלציה גבוהה יותר דווקא לכיב בתריסריון מאשר לכיב קיבה) אינה במקום.

16.11.2019, 19:01

עם כל הכבוד, הגיע הזמן להתייחס לזיקנה כאל מחלה סופנית שיש למגר,
ואם אכן קיים קוקטייל תרופות הגורם לעליה בתוחלת החיים ובבריאות, אז כן, אני מאמין שיש לרשום את הקוקטייל הזה לאוכלוסיה המתאימה.

אנונימי/ת
17.11.2019, 09:54

מה הכוונה למגר? שאנשים לא ימותו מזקנה? אתה מעדיף שנהרוג אחד את השני במלחמות על מרחב מחיה ומשאבים?