מחקרים

השוואת הבטיחות והיעילות של אופדסיטיניב (Upadacitinib) וטופסיטיניב (Tofactinib) בחולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה

במטה-אנליזה הכוללת 9 מחקרים בהשתתפות 5,794 מטופלים, החוקרים ביקשו להשוות את הבטיחות והיעילות של התרופות בחולי דלקת מפרקים שגרונית פעילה עם תגובה לא מספקת לטיפולים קונבנציונליים. נמצא כי אופדסיטיניב (Upadacitinib) עם מטוטרקסט מהווה את הטיפול היעיל ביותר ואינו כרוך בסיכון גבוה לתופעות לוואי קשות

דלקת מפרקים שגרונית (צילום: אילוסטרציה)

במטה-אנליזה זו החוקרים ביקשו להשוות את הבטיחות והיעילות של טופסיטיניב + מטוטרקסט ואופדסיטיניב + מטוטרקסט במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה ותגובה לא מספקת לטיפולים קונבנציונליים, הן טיפולים סינטטיים והן ביולוגיים.

במטה-אנליזה נכללו תשעה מחקרים בהשתתפות 5,794 מטופלים אשר ענו על קריטריוני ההכללה. החוקרים ביצעו 15 השוואות ובכלל זה 10 השוואות ישירות של שישה טיפולים שונים.

המטה-אנליזה הדגימה כי אופדסיטיניב 15 מ"ג יחד עם מטוטרקסט ואופדסיטיניב 30 מ"ג יחד עם מטוטרקסט היוו את הטיפול היעיל ביותר כאשר הטיפולים היעילים ביותר בסדר יורד לאחר מכן היו טופסיטיניב 10 מ"ג עם מטוטרקסט, טופסיטיניב 5 מ"ג עם מטוטרקסט ואדאלימומאב עם מטוטרקסט.

החוקרים ביצעו אנליזה נוספת באמצעות עקומת SUCRAי(surface under the cumulative ranking curve) על מנת לבדוק מהו הטיפול היעיל ביותר לפי מדד ה-ACR20 ומצאו כי הטיפול היעיל ביותר הינו אופדסיטיניב 15 מ"ג יחד עם מטוטרקסט ואופדסיטיניב 30 מ"ג יחד עם מטוטרקסט ולאחר מכן בסדר יורד טופסטיניב 10 מ"ג, טופסיטיניב 5 מ"ג, אדאלימומאב יחד עם מטוטרקסט ואינבו יחד עם מטוטרקסט. לא נצפו הבדלים בהיבט תופעות לוואי בין הטיפולים השונים.

החוקרים מסכמים כי במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה ותגובה שאינה מספקת לטיפולים קונבנציונליים, אופדסיטיניב 15 מ"ג יחד עם מטוטרקסט ואופדסיטיניב 30 מ"ג יחד עם מטוטרקסט מהווה את הטיפול היעיל ביותר ואינו כרוך בסיכון גבוה לתופעות לוואי קשות.

מקור:

Song, G.G. et al. (2019) International Journal of Rheumatic Diseases. 22(8), 1563

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית,  אופדסיטיניב,  טופסיטיניב תרופות משנות מהלך מחלה,  פאזה 3,  רינבוק,  Rinvoq,  אבווי,  Abbvie