מחקרים

טיפול יעיל ובטוח בלוקמיה לימפוציטית כרונית עם השילוב ונטוקלקס-אובינוטוזומב

מחקר שלב 1 זה בחן את השילוב בין התרופות ונטוקלקס (Venetoclax) ואובינוטוזומב (obinutuzumab) לטיפול בחולי לוקמיה לימפוציטית כרונית עמידה/חוזרת, או שטרם טופלה

01.09.2019, 18:08
סרטן הדם

מחקר שלב 1b זה היה נטול-סמיות ובעל זרוע מחקר אחת. מטרתו הייתה לבחון את המינון המרבי הנסבל של התרופה ונטוקלקס (Venetoclax) במתן משולב עם אובינוטוזומב (obinutuzumab), ואת הבטיחות והסבילות שלה בקרב חולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) עמידה/חוזרת (R/R), או שטרם טופלה (1L).

המינון של ונטוקלקס הועלה תחילה (100-400 מיליגרם) לפי המתכונת המחקרית 3+3 (3+3 design), על מנת להגדיר את המינון המרבי הנסבל בשילוב עם אובינוטוזומב במינון מקובל. תחילה קיבלו המטופלים ונטוקלקס (חלון זמנים A) או אובינוטוזומב (חלון זמנים B) בכדי להשוות את הבטיחות, המינונים ומועדי הרחבת הטיפול. מתן משולב של ונטוקלקס-אובינוטוזומב בוצע ב-6 מחזורי טיפול, שלאחריהם ניתנה ונטוקלקס בלבד עד להתקדמות המחלה (עמידות/חזרה), או למשך מתן אחיד של שנה אחת (לחולים שטרם טופלו).

במחקר נכללו 50 מטופלים עם מחלה עמידת/חוזרת, ו-32 מטופלים שטרם טופלו בעבר. לא נצפתה רעילות תרופתית שדרשה הגבלת מינון. מבחינת בטיחות, לא נצפו הבדלים בין חלונות הזמנים, לרבות תסמונת פירוק הגידול (נלקחו בדיקות מעבדה לתסמונת פירוק הגידול פעמיים בכל חלון זמנים).

חלון זמנים B ומינון ונטוקלקס של 400 מיליגרם נבחר להרחבה. תופעת הלוואי השכיחה ביותר בדרגות 3-4 הייתה נויטרופניה (58% מתוך החולים במחלה עמידה/חוזרת, 53% מתוך חולים שטרם טופלו). שיעורי הזיהומים בדרגות 3-4 היו 29% (חולים במחלה עמידה/חוזרת), ו-13% (חולים שטרם טופלו). לא אירעו זיהומים שהובילו לתמותה בקרב חולים שטרם טופלו. כל התגובות הקשורות לעירוי היו בדרגות 1-2, למעט 2 אירועים בדרגה 3. לא נצפו מקרים קליניים של תסמונת פירוק הגידול. סך השיעור של תגובת מיטבית לטיפול היה 95% בקרב חולי מחלה עמידה/חוזרת (יחס בין הפוגה מוחלטת להפוגה מוחלטת ללא החלמה המטולוגית מלאה - 37% [CR/CRi]), ו-100% בקרב חולים שטרם טופלו (יחס CR/CRi - 78%). שיעורי המחלה המזערית השאריתית שלא הייתה ניתנת לגילוי בדם ההיקפי (קטן מ-10-4), היו 64% עבור מחלה עמידה/חוזרת ו-91% עבור מחלה שטרם טופלה (3 חודשים ומעלה לאחר מנה אחרונה של אובינוטוזומב).

החוקרים הסיקו שטיפול עם ונטוקלקס ואובינוטוזומב מתקבל על הדעת מבחינה בטיחותית, וכן מניב תגובות מתמשכות ושיעורים גבוהים של מחלה מזערית שאריתית שלא ניתנת לגילוי.

מקור: 

Flinn, IW. et al. (2019). Blood. doi: 10.1182/blood-2019-01-896290

נושאים קשורים:  מחקרים,  לוקמיה לימפוציטית כרונית,  ונטוקלקס
תגובות