דלתא-9-הידרוקנאבינול (THC), הרכיב המשמעותי ביותר בקנאביס מבחינת השפעה תודעתית, עלול לפגוע בתפקוד בזמן נהיגה. קיימת סברה לפיה קנאבידיול (CBD), רכיב קנאביס אחר שאינו בעל השפעה משכרת, ממתן את תופעות הלוואי המיוחסות ל-THC. על כן, ייתכן וקנאביס המכיל ריכוזים שווים של CBD ו-THC ישפיע על נהיגה והכרה באופן שונה ביחס לקנאביס בו THC הוא הרכיב השולט.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה אקראי, בעל סמיות כפולה, ועם מבנה של הצלבה בתוך-המשתתפים (Within-subjects crossover). נכללו בו מתנדבים בריאים (14 משתתפים) עם רקע של שימוש קל בקנאביס, שהגיעו לשלושה מפגשי מחקר במרפאה. במפגשים הוערכו התפקודים ההכרתיים ויכולות הנהיגה המדומות של המשתתפים בשתי נקודות זמן (20-60 דקות, 200-240 דקות) לאחר שאיפת 125 מיליגרם קנאביס שהרכיב העיקרי בו הוא THCי(11% THC, פחות מ-1% CBD), קנאביס עם תכולת שווה של THC ו-CBDי(11% THC, 11% CBD), או אינבו (פחות מ-1% CBD או THC).
שני הסוגים הפעילים של הקנאביס הגבירו את תדירות המעבר בין נתיבים (Lane weaving, מונח המתאר מעבר בין נתיבים שעלול להיות מסוכן ואף בלתי חוקי) במשימת מעקב אחר רכב, אך פרט לכך לא השפיעו משמעותית על מדדים אחרים של תפקוד בזמן נהיגה. בנוסף, סוגי הקנאביס הפעיל פגעו ב-3 סוגי מבחנים ייעודיים לתפקוד הכרתי: מבחן החלפת סיפרה בסמל (DSST), מבחן לחלוקת קשב (DAT), ומבחן לסכימה סדרתית המבוסס על זמן ושמע (PASAT). הפגיעה בביצועים בשני המבחנים האחרונים הייתה חמורה לאחר שימוש בקנאביס עם תכולה שווה של THC ו-CBD. השפעות סם סובייקטיביות (לדוגמא: תחושת שיכרון וקלות דעת) וביטחון ביכולות הנהיגה לא השתנו כתלות בתכולת ה-CBD. ריכוזי השיא של THC בדם היו גבוהים יותר לאחר שימוש בקנאביס עם תכולת שווה של THC ו-CBD ביחס לקנאביס שעיקרו THC, מה שמצביע על יחסי-גומלין אפשריים בין שני החומרים מבחינת תנועתם בגוף (פרמקוקינטיקה).
החוקרים הסיקו שנדמה שקנאביס המכיל ריכוזי THC ו-CBD שווים פוגע בביצועים שנבדקו לא פחות מקנאביס בו הרכיב העיקרי הוא THC. מעבר לכך, בנסיבות מסויימות אף ייתכן ש-CBD למעשה מחריף את הפגיעה בתפקוד המיוחסת ל-THC.
מקור:
Arkell, TR. et al. (2019). Psychopharmacology. doi: 10.1007/s00213-019-05246-8