חדשות

צוות רב תחומי ישראלי גילה מה קורה למערכת החיסונית של הגוף בעת זיקנה

החוקרים השוו בין תאי מערכת חיסונית של עכברים צעירים ומבוגרים והצביעו על הסמנים הביולוגיים המוקדמים בתהליך ההזדקנות | ממצאי המחקר יוכלו לספק כלים להתערבות ולתיקון נזקים במערכת החיסונית

עכבר מעבדה .אילוסטרציה

במערכת החיסונית חלים עם העלייה בגיל שינויים שמאיצים את תהליך ההזדקנות ואת התפתחותן של מחלות תלויות גיל – כל זאת כמה שנים לפני הופעת התסמינים הגופניים שלהן. כך עלה ממחקר חדש שערך צוות רבת חומי מאוניברסיטת בן גוריון, הטכניון ומכון ויצמן. דו"ח על ממצאי המחקר שנעשה בעכברים פורסם אתמול (ד') בכתב העת Science Advances. החוקרים טוענים כי ממצאיהם מאפשרים פיתוח של סמנים מוקדמים להזדקנות ובעתיד דרכים טיפוליות חדשות למחלות כמו אלצהיימר.

במחקר נעשתה השוואה בין תאי מערכת חיסונית של עכברים צעירים לבין אלה שבמבוגרים וזו הצביעה על שורת של סמנים ביולוגיים לזיהוי מוקדם של הזדקנות המערכת החיסונית, המהווה, כך נטען במחקר, תשתית להתפתחות ולהאצת מחלות ניווניות של המוח.

הצוות הבינתחומי כלל חוקרים בתחומי המיקרוביולוגיה, האימונולוגיה והגנטיקה, הביוכימיה הקלינית והפרמקולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה NIBN, המחלקה לאימונולוגיה ומדעי המוח בפקולטה לרפואה בטכניון ומהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן.

את המחקר הובילו פרופ' אלון מונסונגו ופרופ' אסתי יגר לוטם מאוניברסיטת בן גוריון וה-NIBN, שמסרו: "המערכת החיסונית מוכרת בעיקר בהקשרים שלה לזיהומים ויראליים וחיידקים. אולם יש לה תפקיד מרכזי בתיקון ובאיזון מערכות הגוף. פעולה לא מבוקרת שלה גורמת למספר רב של מחלות בעלות אופי דלקתי.

"בעוד שמידע רב הצטבר בהקשר לשינויים שהמערכת החיסונית עוברת בעת הזדקנות הגוף כאשר פוחתת יעילותה החיסונית ומתרבות הדלקות הכרוניות, היתה עד כה חסרה הבנה בדבר תחילת שלב השינוי, אפיונו ברמה התאית והמולקולרית וכן הבנת הקשר שבין שינויים אלה להגברת הסיכון למגוון רחב של מחלות תלויות-גיל ביניהן סוכרת סוג 2, מחלות לב, סרטן ומוח".

הצוות הבינתחומי בחן את השינויים החלים, עם הגיל, בתאים שנחשבים למרכזיים במערכת החיסונית, וזאת באמצעות אנליזה חדשנית של אלפי תאי לימפוציטים  מסוג CD4 T  אצל עכברים צעירים בהשוואה לעכברים מבוגרים.

תרשים הזדקנות המערכת החיסונית

פרופ' יגר-לוטם: "השתמשנו בשיטות חישוביות כדי לעקוב אחרי ביטויי הגנים והסמנים באלפי תאים שונים של המערכת החיסונית לשם קבלת תמונה מפורטת על הדרך שבה מערכת זו משתנה עם הגיל. כשסיווגנו את התאים השונים, אף זאת בצורה החישובית, ולאחר מכן איששנו בניסויים, הופתענו לגלות סוגי תאים שלא נראו קודם בהזדקנות - מה שהצביע על השינוי שהמערכת החיסונית עוברת".

יחד עם תלמידי המחקר בעבודה זאת, חזי אליהו ועידן הקסלמן, אופיינו שלוש אוכלוסיות של לימפוציטים המשתנות עם הגיל והן העידו על שינוי מובהק בתפקוד המערכת החיסונית. אפיון מולקולרי של תאים אלה מעיד על אוכלוסיית תאים חסרת יכולת תגובה אפקטיבית, תאים בעלי פעילות מעכבת של המערכת החיסונית. בשתי הקבוצות האחרונות זוהה תפקיד מרכזי בהופעת גידולים סרטניים וכן אוכלוסיית תאים נוספת בעלת אופי דלקתי חריג.

"המופע שהתקבל במחקר מספק ראיה מקיפה של ארגון התאים מחדש שמתרחש עם הגיל ומשקף למעשה את השינוי הדרמטי שעוברת המערכת החיסונית במרוצת השנים", ציינו החוקרים.

ממצאי המחקר מעלים את האפשרות שקיימת הידרדרות הולכת וגוברת ביכולתה של המערכת החיסונית לתקן את פגעי הגוף עם ההזדקנות, וקצב הידרדרות זו הוא קריטי בתהליך ההזדקנות.

עוד מציעים החוקרים במאמרם מערך שלם של סמנים ביולוגיים המאפשרים לזהות ולעקוב אחרי השינויים החלים במערכת החיסונית ובכך גם לכוון טיפול עתידי שיהיה מכוון לשם תיקון שלהם באופן מולקולרי.

פרופ' מונסונגו: "הצלחנו לראשונה לעקוב אחרי השתנותם של גורמים מאוד מרכזיים במערכת החיסונית שיכולים לגרור את כל הגוף לבעיות זיקנה. ממצאי המחקר מספקים כלים למעקב אחרי השינויים החלים במערכת מרכזית זאת, להתערבות ולתיקון נזקים המתרחשים בה".

כלים לרפואה מנבאת

עוד ציינו עורכי המחקר כי תוצאות עבודתם תומכות במגמה הולכת וגדלה בשנים האחרונות של רפואה מנבאת, predictive medicine, כלומר זאת שמכוונת לשם זיהוי תהליכי הידרדרות מוקדמים לפני הופעתם של הסימנים הקליניים, מה שעשוי לאפשר התערבות רפואית מתאימה בשלב שבו עדיין ניתן לעצור או להאט את התהליכים הפיזיולוגיים.

בנוסף, השינוי הדרמטי שעוברת המערכת החיסונית עם התקדמות הגיל ממחיש את חשיבותם של מחקרים הבודקים גישות תרפויטיות למחלות תלויות-גיל, במיוחד אלו המתבססות על הגישה האימונית, בקונטקסט הפיזיולוגי המתאים. לא מעט ניסויים קליניים נכשלו משום שהגישה הטיפולית נבחנה בחיות מודל אבל רק בגיל הצעיר שלהן.

מחקריו של פרופ' מונסונגו מציעים לכן גישה חדשנית לאבחון ולטיפול במחלות ניווניות של המוח וזאת בהתאם למעורבותה של המערכת החיסונית בתהליכי נזק וריפוי של המוח. "השקענו", אמר, "שנים לא מעטות בניסיון לעצור את הנזק, אבל  לא ניסינו די כדי לגבש דרכי טיפול שיאפשרו תיקון של המערכת החיסונית. אני שותף לגישה לפיה פגיעה משמעותית במערכת התיקון של הגוף היא שמניעה ומאיצה את התהליך המחלתי. אם נצליח לזהות ולאפיין את הנזקים עוד לפני התפתחותה של מחלה ובמהלכה, יהיה אפשר להביא גישה טיפולית המתמקדת בתיקון של אותה מערכת תיקון.

"גישה שכזו תאפשר למעשה לתפוס את כדור השלג עוד לפני שהוא מתחיל להידרדר ועל ידי שימוש נכון להביא להתייצבות התהליך. באלצהיימר למשל, המחלה מתחילה להתפתח עשר עד 20 שנים לפני הופעת הסמנים הקליניים. זה זמן יקר שכדאי לנצל אותו היטב".

נושאים קשורים:  המערכת החיסונית,  מחקר ישראלי,  הזדקנות,  פרופ' אלון מונסונגו,  פרופ' אסתי יגר לוטם,  חדשות,  אוניברסיטת בן גוריון,  מכון ויצמן,  הטכניון
תגובות
 
אנונימי/ת
23.08.2019, 17:53

הלינק לא מחבר למאמר