מחקרים

וולנסורסן ורמות הטריגלצירידים בחולי תסמונת כילומיקרונמיה משפחתית

בעבודה זו הודגם כי וולנסורסן מורידה את רמות הטריגלצירידים בדם בחולי תסמונת כילומיקרונמיה משפחתית

21.08.2019, 11:15
בדיקת דם, רמת טריגליצרידים בכבד (צילום: אילוסטרציה)

תסמונת כילומיקרונמיה משפחתית היא תסמונת נדירה. מקורה בירידה בתפקוד האנזים ליפופרוטאין ליפאז (lipoprotein lipase) ומאופיינת ברמות גבוהות של כילומיקרונים בדם ואירועים חוזרים של דלקת הלבלב. אין טיפול יעיל לתסמונת. במחקר בתוויות פתוחות אשר בוצע בשלושה מטופלים עם תסמונת זו, עיכוב APOC3 mRNA הכבדי דרך הגדיל המשלים על ידי וולנסורסן הוביל לירידה באפוליפופרוטאין C3 והטריגלצירידים בפלסמה.

ניסוי זה הינו ניסוי אקראי בסמיות כפולה מסוג פאזה 3 הנמשך 52 שבועות. מטרתו הייתה להעריך את בטיחותה ויעילותה של וולנסורסן ב-66 מטופלים עם התסמונת. המטופלים חולקו באופן אקראי ביחס 1:1 לטיפול בוולנסורסן או באינבו. התוצא העיקרי היה אחוזי השינוי ברמת הטריגלצירידים בצום בשלושה חודשים מערכי הבסיס.

החוקרים מצאו כימטופלים אשר טופלו עם וולנסורסן נרשמה ירידה בערכי האפוליפופרוטאין C3 הממוצעים מבסיס של 25.7 מ"ג לדציליטר, המתאים לירידה של 84% בשלושה חודשים. לעומתם, למטופלים אשר טופלו עם אינבו, נרשמה עליה בערכים אלו מבסיס של 1.9 מ"ג לדציליטר, המתאימה לעליה של 6.1% ( ערך P<0.001). למטופלים אשר טופלו עם וולנסורסן הייתה ירידה של רמת הטריגלצירידים הממוצעת ב-77%, המתאימה לירידה ממוצעת של 1,712 מ"ג לדציליטר (19.3 מילימול לליטר) (רווח בר סמך 95%, 1,330 עד 2,094 מ"ג לדציליטר [15.0 עד 23.6 מילימול לליטר]). לעומתם, למטופלים באינבו הייתה עליה של 18% בערכים אלו, המתאימה לעליה של 92.0 מ"ג לדציליטר (1.0 מילימול לליטר) (רווח בר סמך 95%, -301.0 עד 486 מ"ג לדציליטר [3.4 עד 5.5 מילימול לליטר]). (ערך P<0.001). אחרי שלושה חודשים, ל-77% מהמטופלים בקבוצת הוולנסורסן, לעומת 10% מקבוצת האינבו הייתה רמת טריגלצירידים נמוכה מ-750 מ"ג לדציליטר ( 8.5 מילימול לליטר). ל-20 מתוך 33 מטופלים אשר טופלו עם וולנסורסן הייתה תגובה באתר ההזרקה. תגובה זו לא נצפתה במטופלים שטופלו עם אינבו. ל-15 מתוך 33 מטופלים עם וולנסורסן היו ערכי טסיו נמוכים מ-100,000 למיקרוליטר, כאשר מתוכם לשני מטופלי היו ערכים נמוכים מ-25,000 למיקרוליטר. ערכים אלו לא נצפו במטופלים עם אינבו. לאחר שהחלו בניטור משופר של הטסיות, לא נצפו אצל המטופלים ערכים נמוכים מ-50,000 טסיות למיקרוליטר.

וולנסורסן הורידה את רמות הטריגלצירידים לפחות מ-750 מ"ג דציליטר ב-77% מהמטופלים עם תסמונת כילומיקרונמיה משפחתית. תופעות לוואי נפוצות כללו תרומבוציטופניה ותגובה באתר ההזרקה.

מקור: 

Witztum, J.L, et al. (2019) NEJM. 381:531-542

נושאים קשורים:  מחקרים,  טריגליצרידים,  ליפופרוטאינים,  שומנים,  תסמונת כילומיקרונמיה משפחתית,  וולנסורסן
תגובות