כיצד ניתן לטפל בריור יתר אצל מטופלים עם פרקינסון?

מטופלים רבים עם מחלת פרקינסון (PD – Parkinson disease) סובלים מריור יתר (sialorrhea). הטיפול המקובל בריור יתר מתבסס על אנטי-כולינרגים ורעלן הבוטליניום, אך תופעות הלוואי שלהן מגבילות את השימוש בהן. Dihydroergotoxine mesylate היא תרופה אשר חוסמת רצפטור אלפא-אדרנרגים ויש לה גם השפעה מסוימת על רצפטורים של דופמין ושל סרוטונין (5-HT). במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את הבטיחות והיעילות של Dihydroergotoxine mesylate בקרב מטופלים עם PD.

המחקר הנוכחי כלל שני שלבים. ההתערבות הטיפולית כללה 2.5 מ"ג של Dihydroergotoxine mesylate פעמיים ביום בשני שלבי המחקר. השלב הראשון של המחקר היה ניסוי תווית פתוחה בעל זרוע אחת שנמשך שלושה שבועות (n=10). השלב השני של המחקר כלל ניסויים אקראיים מבוקרים שנמשכו שישה שבועות עם החלפה crossover) n=20). החוקרים העריכו את יעילות הטיפול באמצעות הציון לריור יתר מה-UPDRSי(United Parkinson's Disease Rating Scale) ובאמצעות ה-SCS-PDי(Sialorrhea Clinical Scale for PD).

בשלב הראשון של המחקר, ציון הריור ב-UPDRS היה 3.5 ± 0.53 לפני הטיפול בהשוואה ל-1.9 ± 0.57 אחרי הטיפול (P = 0.004). ציון ה-SCS-PD ירד מ-15.8 ± 2.78 ל-9.9 ± 3.00 לאחר הטיפול (P= 0.005). שיעור התגובה (הוגדר כירידה של לפחות 30% בציון ה-SCS-PD) היה 60%.

בשלב השני של המחקר, ציון ה-UPDRS לריור היה 3.00 ± 0.56 בשבועות בהם המטופלים קיבלו אינבו בהשוואה ל-2.00 ± 0.65 בשבועות בהם המטופלים קיבלו Dihydroergotoxineי(P= 0.001). ציון ה-SCS-PD היה 12.50 ± 2.84 ו-9.25 ± 2.86, בהתאמה (P< 0.001). שיעור התגובה היה 10% ו-55%, בהתאמה (P= 0.003). בנוסף, לא היו תופעות לוואי משמעותיות במהלך המחקר.

החוקרים הסיקו כי טיפול עם Dihydroergotoxine mesylate הוא בטיחותי ויעיל לטיפול בריור יתר אצל מטופלים עם PD.

מקור: 

Cheng, Y-Q. et al. (2019) Parkinsonism & Related Disorders 58.