חדשות

הונאת הגרורות: גרורות המלנומה מתחזות לתאים תקינים וכך מגיעות למוח

בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב גילו את מנגנון ההונאה של גרורות המלנומה ופיתחו שיטה לנטרולו | השיטה עשויה לשמש בעתיד לטיפולים למניעת התפתחות גרורות במוח בחולי סרטן העור האלים

תאי סרטן במוח. אילוסטרציה

צוות חוקרות מאוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' נטע ארז, ד"ר הילה דורון ותלמידת המחקר מלק עאמר מהמחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה, גילו כי גרורות של סרטן העור האלים מלנומה מגיעות אל המוח על ידי "הונאת" המערכת החיסונית: הן מתחזות לתאים של המערכת החיסונית שמתגייסים למאבק בנזק רקמתי מדומה במוח וכך מגיעות למוח במסלול התקין לכאורה שנפתח עבור אותם תאים.

צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי/ דוברות אוניברסיטת תל אביב

במחקר שבוצע בשיתוף פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המעבדה לחקר הסרטן וננוטכנולוגיה במחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה הפקולטה לרפואה בתל אביב, פותחה שיטה לנטרול מנגנון "ההונאה", שעשויה למנוע בעתיד התפתחות גרורות במוח אצל חולי מלנומה. המאמר על המחקר פורסם בשבוע שעבר ב-Cell Reports.

פרופ' ארז מסרה: "מלנומה ידועה כמחלה אלימה וקטלנית בעיקר מפני שהסרטן שולח גרורות לאיברים חיוניים בגוף ובמקרים רבים למוח. במחקר זה ביקשנו לברר כיצד מתגברים התאים הסרטניים על ההגנות הטבעיות של המוח וחודרים לתוכו על מנת ליצור גרורות.

"בהתבסס על מחקרים קודמים התמקדנו בתאי האסטרוציטים, הנמצאים בין השאר במחסום דם-מוח ותפקידם לשמור על המבנה התקין של המוח. ידוע שבעת נזק לרקמה במוח, האסטרוציטים מפרישים חומרים - פקטורים דלקתיים - המאותתים לתאי הדלקת של המערכת החיסונית שברחבי הגוף ו'מזעיקים' אותם להגיע למוח. תאי הדלקת קולטים את המסר באמצעות קולטנים ספציפיים לפקטורים הדלקתיים, וחשים אל המוח במסלול ייעודי שנפתח עבורם, כדי 'להושיט עזרה'. בעבודה זו נבדק הקשר האפשרי בין מנגנון חיוני זה לבין המנגנון הגרורתי של המלנומה".

החוקרות בחנו עכברים במודל למלנומה ורקמות של גרורות מלנומה במוח האנושי שהוסרו בניתוח, במאמץ להציל חיי חולים. תחילה בודדו האסטרוציטים מרקמת המוח ובהמשך בוצע אפיון מולקולרי שלהם. נמצאה בהם עלייה משמעותית, בהשוואה לערכים התקינים, בייצור הפקטורים הדלקתיים בכלל, כולל עלייה גדולה במיוחד בייצור הפקטור CXCL10. בצביעה ייעודית של חתכי רקמת המוח, אותרו בהם אסטרוציטים לצד הפקטורים הדלקתיים שהם מפרישים. כך נמצא שהאסטרוציטים נכנסים לפעילות ומפרישים פקטורים דלקתיים כבר בתחילת המחלה, כשהמלנומה בשלב הגידול הראשוני על פני העור וטרם התבססות הגרורות.

במחקר נוסף נבחן כעת כיצד גורמת המלנומה בשלביה הראשוניים לתופעה זו במוח. החוקרות בחנו את תאי המלנומה ומצאו שבחלקם מופעל קולטן לפקטור הדלקתי CXCL10 המשוגר על ידי האסטרוציטים, הזהה לקולטן שבתאים הדלקתיים של המערכת החיסונית. במילים אחרות: תאי הסרטן קולטים את הפקטור הדלקתי ונענים לקריאה שנועדה בעצם לתאי המערכת החיסונית וכך  "מרמים" אותה ומשתמשים במסלול התקין שלה כדי להגיע למוח ולחדור לתוכו.

פרופ' ארז הוסיפה: "לאחר שגילינו את המנגנון, רצינו לברר אם יש דרך לחסום אותו ולעצור את התהליך הגרורתי. באמצעות שיטות גנטיות נוטרל הקולטן לפקטור CXCL10 בתאי המלנומה, כדי שלא יוכלו לזהותו ולהיענות לקריאת האסטרוציטים. התוצאות היו מבטיחות: בעכברים בהם נוטרל הקולטן התפתחו פחות גרורות במוח בהשוואה לקבוצת הביקורת.

"אנחנו מאמינים שתגליות אלו עשויות להוות בסיס לפיתוח טיפולים יעילים שימנעו בעתיד התפתחות גרורות במוח אצל חולי מלנומה", סיכמה פרופ' ארז.

נושאים קשורים:  גרורות,  מלנומה,  גרורוות במוח,  סרטן,  פרופ' רונית סצ'י-פאינרו,  חקר הסרטן,  פרופ' נטע ארז,  ד"ר הילה דורון,  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב
תגובות
 
אנונימי/ת
21.08.2019, 10:38

הבטחות כמו חול ואין מה לאכול.