השימוש בהנחיות מקדימות בקרב מטופלים עם מחלת פרקינסון והפרעות פרקינסוניות אטיפיות ובקרב המטפלים בהם זקוק לחקירה נוספת. במחקר חדש שנערך ב-University of California San Diego והתפרסם בכתב העת Parkinsonism and Related Disorders, ביקשו החוקרים לקבוע את שיעור היישום של ארבע צורות של הנחיות מקדימות: צוואה, ייפוי כוח, ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות, והנחיות רפואיות בקרב מטופלים אלו. החוקרים שיערו שהפרעות פרקינסוניות נוירו-דגנרטיביות או חשיפה להפרעות אלו תגביר את הסיכוי להימצאות הנחיות מקדימות.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו 50 מטופלים עם מחלת פרקינסון, 49 מטופלים עם הפרעות פרקינסוניות אטיפיות, 50 מטפלים ו-50 משתתפים בקבוצת ביקורת. המשתתפים נשאלו על הנחיות מקדימות.
המספר החציוני של הנחיות מקדימות היה 1 בקבוצת הביקורת, 2 בקבוצת המטפלים ובמטופלים עם מחלת פרקינסון ו-3 בקבוצת ההפרעות הפרקינסוניות האטיפיות. מטופלים עם מחלת פרקינסון היו עם סיכוי פי 4.08 להעניק ייפוי כוח (p<0.001) ועם סיכוי פי 2.08 להעניק ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות (p=0.011) מאשר קבוצת הביקורת. מטופלים עם הפרעות פרקינסוניות אטיפיות היו עם סיכוי פי 1.66 לקבוע הנחיות בצוואה בחיים (p=0.006), פי 4.81 להעניק ייפוי כוח (P<0.001) ופי 2.47 להעניק ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות (p=0.003) מאשר קבוצת הביקורת. מטפלים היו עם סיכון פי 1.58 לקבוע הנחיות מקדימות בצוואה בחיים (p=0.012) ופי 2.21 לקבוע ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות מאשר קבוצת הביקורת.
החוקרים מסמכים שחשיפה או מצב של הפרעה פרקינסונית הגבירה באופן מובהק את הסיכוי לקביעת הנחיות מקדימות. בנוסף, חשיפה להפרעה פרקינסונית כמטפל מגבירה את השימוש בהנחיות מקדימות.
מקור: