דעות

מתים מעייפות – מצוקת הרופאים החדשים עלולה לפגוע בחולים

מעבר לפגיעה הפוטנציאלית בחולים בשל העייפות, קיימת גם פגיעה בבריאות המתמחים העובדים בתורנויות ארוכות מדי - הרבה מעבר למה שהתיר המחוקק במקצועות הטיס והנהיגה

זמן שינה מוגן משפר את ערנות הסטאז'ר (אילוסטרציה)
תורנויות מתמחים. שחיקה ועייפות הפוגעות בבריאותם וביכולת המקצועית (אילוסטרציה)

הרפואה הציבורית בישראל ובעולם מושתתת על רופאים מתמחים, המבצעים מאז הסכם השכר של 2011, כשש תורנויות בחודש. מספר השעות שרופא מתמחה נמצא בתורנות כיום הוא 24–26 שעות ברציפות — מעל ומעבר למה שהתיר המחוקק במקצועות הטיס והנהיגה.

בסקר שערך משרד הבריאות בשיתוף בתי החולים וקופות החולים בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות, וכלל יותר מ–40 אלף עובדים בנושא שחיקה בעבודה, נמצא כי ממוצע מדד השחיקה בישראל הוא 3.4 בסולם של 1–7. ציון שחיקה גבוה מ–3 נחשב במחקרים במערכות בריאות בעולם לציון גבוה, שיש לטפל בו מיידי. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב הרופאים בבתי החולים, ובייחוד בקרב הרופאים המתמחים (מדד שחיקה 4.3) וסטאז'רים (מדד שחיקה 3.9).

מעבר לפגיעה הפוטנציאלית בחולים בשל העייפות, קיימת פגיעה פוטנציאלית בבריאות המתמחים. לאחרונה פורסמה בעיתון  LANCET מטה־אנליזה (סקירה שיטתית) של מחקרים באוכלוסיות שונות בעולם עם מעקב של לפחות שבע־שמונה שנים אחרי הקשר שבין שעות העבודה ותחלואה. במעקב, שכלל יותר מ–603 אלף גברים ונשים, נמצא כי עבודה של יותר משמונה שעות רצופות ביום (ו–55 שעות בשבוע) קשורה בעלייה משמעותית (33%) בסכנה לשבץ מוחי ולעלייה של 13% בסכנה למחלת לב כלילית, בהשוואה למי שעובד פחות מכך (או עבודה "סטנדרטית", של 35–40 שעות בשבוע).

מאמר אחר בעיתון "ניו יורק טיימס", מ–25 ביולי, מראה כי מתמחים העובדים בתנאי לחץ וחסך בשינה משלמים על כך ברמת הגנים, עם פגיעה בכרומוזומים. באוניברסיטת מישיגן בדקו את אורך הטלומרים (אזורי הקצה של הכרומוזומים שאמורים להגן בפני פגיעות של הדנ"א) מבלוטת הרוק של 250 מתמחים בכניסה ובסיום של שנתם הראשונה להתמחות, והשוו לנבדקים שאינם מתמחים.

החוקרים מצאו שהטלומרים של מתמחים בשנה הראשונה התקצרו פי שישה מהר יותר מנבדקים שאינם מתמחים. במתמחים שביצעו יותר משמרות ועבדו יותר שעות, הטלומרים התקצרו באופן מובהק מהר יותר. הטלומרים המתקצרים משחקים תפקיד בהזדקנות התאים ובמחלות הקשורות בעלייה בגיל, כמו מחלות לב, סוכרת וסרטן.

המתמחים יצאו בתחילת השנה לציבור בישראל עם הקמפיין "26 שעות — מתים מעייפות", ועם השאלה: "נראה לכם הגיוני שמטפל בכם רופא שעבד 26 שעות ברציפות?.  בתחילה, זכה הקמפיין לאהדה רבה בציבור, אך דעך עם הזמן.

אם כן, מדוע משרד הבריאות, שאמור היה להגן על המתמחים והמטופלים במערכת הבריאות הציבורית, מתעקש לא לסייע למתמחים? כמו תמיד, מדובר בכסף. המדינה — שהיתה אמורה לייצג את האינטרס הציבורי של קיצור התורנויות ודאגה לחוקק מערכת חוקים המגבילים את שעות העבודה של טייסים, נהגי רכב כבד, נהגי קטרים, חיילים וכוחות ההצלה — משתמשת ללא רחם בכוח עבודה של רופאים מתחילים.

למה? כי זה זול. כדי לפתור את מצוקת המתמחים יש צורך בתוספת של תקני מתמחים. הוספת תקנים משמעותה הקצאת כסף נוסף לרופאים חדשים שייכנסו למערכת הבריאות ויצילו אותה מהעומס הכבד שבו היא נתונה — וזו אינה מוכנה לפתוח את הכיס.

העסקת רופאים מתמחים בתורנויות כה ארוכות עלולות לגרום לעייפות ניכרת תוך ירידה בכושר החשיבה ובשיקול הדעת ולהוביל לסיכון לטיפול נחות יותר לחולה ואף לפוטנציאל לטעויות ולמוות. מחקרים בעולם המערבי מצביעים על עלייה בתמותה בקרב חולים המגיעים לאשפוז בבתי חולים בסופי שבוע ובלילות, כאשר אז המתמחים נמצאים בשיא העייפות כתוצאה מתורנות ארוכה יותר עם חסך שינה מוחלט.

את העוול הזה צריך להפסיק. זהו המעשה המוסרי והאנושי לא רק עבור המתמחים אלא כלפי הציבור כולו.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  פרופ' מיכאל שכטר,  מתמחים,  תורנויות מתמחים,  שחיקה בעבודה,  רופאים חדשים,  חדשות,  דעות
תגובות
 
אנונימי/ת
12.08.2019, 22:33

כשאני הייתי מתמחה היה נהוג לעבוד 32 שעות .יום רגיל, תורנות ושוב יום עבודה רגיל.בגיל 60 החלטתי שמספיק והתפטרתי מרצוני מהעבודה השוחקת בבית החולים. אתמול עשיתי חשבון , מדינת ישראל שילמה לי פנסיה קטנה אך במשך 10 שנים היא הסתכמה ב800,000 ש"ח.