מחקרים

דפגליפלוזין משפרת את התוצאים הלבביים של חולי סוכרת מסוג 2

מחקר זה השתמש בנתונים מניסוי קליני גדול בנושא ההשפעות הלבביות של התרופה דפגליפלוזין על חולי סוכרת מסוג 2, ובחן את התוצאים לפי קיומה וסיווגה של אי-ספיקת לב כחלק ממצבם הבסיסי של החולים

07.08.2019, 17:12
אוטם לבבי
אוטם לבבי

בניסוי הקליני המכונה DECLARE-TIMI 58, שעסק בהשפעות של התרופה לסוכרת דפגליפלוזין (Dapagliflozin, ממשפחת נוגדות הנשא המשותף של נתרן וגלוקוז מסוג 2) על אירועי תחלואת לב וכלי-דם, נמצא שתרופה זו הפחיתה את שיעורי ההגעה לנקודת סיום משולבת של תמותה מתחלואת לב וכלי-דם או אשפוז בגין אי-ספיקת לב, בקרב אוכלוסייה רחבה של חולי סוכרת מסוג 2. עם זאת, ההשפעה של גודל מקטע הפליטה של חדר שמאל במצב הבסיס על התועלת הקלינית שבנטילת תרופות לסוכרת ממשפחה זו, איננה ידועה.

בניסוי DECLARE-TIMI 58 נאספו נתונים מכל המטופלים לגבי מצבם הבסיסי מבחינת אי-ספיקת לב, לרבות תיעוד גודל מקטע הפליטה במידה והיה זמין. אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת הוגדרה כאשר גודל מקטע הפליטה היה קטן מ-45%. התוצאים בהם התעניינו החוקרים היו נקודת סיום משולבת של תמותה לבבית או אשפוז בגין אי-ספיקת לב, מרכיביה ותמותה מכל סיבה.

מתוך 17,160 מטופלים, 671 מטופלים (3.9%) סבלו מאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת, 1,316 מטופלים (7.7%) סבלו מאי-ספיקת לב ללא ירידה ידועה בגודל מקטע הפליטה, ול-15,173 מטופלים (88.4%) לא היה רקע ידוע של אי-ספיקת לב. דפגליפלוזין הפחיתה תמותה לבבית או אשפוזים בגין אי-ספיקת לב במידה רבה יותר בקרב חולי אי-ספיקת לב עם גודל מקטע פליטה מופחת (יחס סיכונים 0.62, רווח בר-סמך 95%, 0.45-0.86), ביחס למשתתפים ללא אי-ספיקת לב מסוג זה (יחס סיכונים 0.88, רווח בר-סמך 95%, 0.76-1.02, ערך P עבור יחסי-הגומלין=0.046).  בקרב משתתפים ללא אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת, טיפול עם דפגליפלוזין הראה השפעות דומות אצל חולי אי-ספיקת לב ללא ירידה ידועה בגודל מקטע הפליטה (יחס סיכונים 0.88, רווח בר-סמך 95%, 0.66-1.17), וכן אצל מטופלים ללא אי-ספיקת לב (יחס סיכונים 0.88, רווח בר-סמך 95%, 0.74-1.03). בעוד שדפגליפלוזין הפחיתה את שיעור האשפוזים בגין אי-ספיקת לב הן אצל חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת (יחס סיכונים 0.64, רווח בר-סמך 95%, 0.43-0.95) והן אצל מטופלים ללא אבחנה זו (יחס סיכונים 0.76, רווח בר-סמך 95%, 0.62-0.92), תמותה לבבית הופחתה רק בקרב חולים שסבלו מאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת (יחס סיכונים 0.55, רווח בר-סמך95%, 0.34-0.90), אך לא בקרב מטופלים ללא אבחנה זו (יחס סיכונים 1.08, רווח בר-מך 95%, 0.89-1.31, ערך P עבור יחסי-הגומלין= 0.012). באופן דומה, דפגליפלוזין הפחיתה את שיעורי התמותה מכל סיבה של חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת (יחס סיכונים 0.59, רווח בר-סמך 95%, 0.40-0.88(, אך לא של משתתפים ללא אבחנה זו (יחס סיכונים 0.97, רווח בר-סמך 95%, 0.86-1.10, ערך P עבור יחסי-הגומלין= 0.016).

החוקרים הסיקו שבניסוי הקליני הראשון שנערך בנוגע לתוצאי תחלואת לב וכלי-דם אחרי טיפול עם תרופה נוגדת הנשא המשותף לגלוקוז ונתרן מסוג 2, שכלל הערכת חולי סוכרת מסוג 2 שרובדו על-ידי מקטע הפליטה שלהם, נמצא שדפלגליפלוזין הפחיתה אשפוזים בגין אי-ספיקת לב בקרב כלל המשתתפים. בנוסף, נמצא שהתרופה הפחיתה תמותה לבבית ותמותה מכל סיבה של חולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת.

מקור: 

Kato, ET. et al. (2019). Circulation. 139(22): 2528-2536

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת מסוג 2,  אי ספיקת לב,  נוגדות הנשא המשותף לנתרן וגלוקוז מסוג 2
תגובות