לאחר הכניסה של החיסון נגד וריצלה לשגרת החיסונים בארה"ב בשנת 1996, רוב המחקרים אשר העריכו את ההיארעות של הרפס זוסטר בילדים דיווחו על ירידה בהיארעות במהלך הזמן, עם שיעורים שונים של הפחתה בהיארעות. במחקר שנערך במספר מרכזים בארה"ב והתפרסם בכתב העת Pediatrics, ביקשו החוקרים לבחון את ההיארעות של הרפס זוסטר בילדים בתקופה של 12 שנים בעידן החיסון לוריצלה, תוך שימוש במאגרי מידע משולבים של ששה ארגוני בריאות שונים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו ילדים מגיל 0 עד 17 שנים בין השנים 2003 ל-2014. באמצעות רשומות רפואיות ממוחשבות, החוקרים זיהו מקרים של הרפס זוסטר לפי קוד האבחנה של ה-International Classification of Diseases, Ninth Revision שמספרו 053. החוקרים חישבו את ההיארעות של הרפס זוסטר לפי 100,000 שנות אדם של חברות בתוכנית ביטוח רפואי בכלל הילדים ובילדים מחוסנים בהשוואה ללא מחוסנים. החוקרים חישבו את השיעורים לתקופה של 12 שנים ובחנו מגמות טמפורליות. בקרב ילדים שחוסנו, החוקרים השוו שיעורי הרפס זוסטר לפי חודש וגיל בעת החיסון.
במחקר נכללו 6,372,067 ילדים עם חודש אחד או יותר של חברות בתוכנית שירותי בריאות. במהלך 12 שנות המחקר, שיעור ההיארעות הגס של הרפס זוסטר בכל הנבדקים עמד על 74 ל-100,000 שנות אדם, והשיעור בקרב ילדים שחוסנו עמד על 38 ל-100,000 שנות אדם, אשר היה 78% פחות מאשר ילדים שלא חוסנו (170 ל-ל-100,000 שנות אדם, p<0.0001). שיעורי היארעות כלליים של הרפס זוסטר ירדו ב-72% (P<0.001) מ-2003 עד 2014. שיעורים שנתיים של ילדים מחוסנים היו נמוכים בעקביות מילדים לא מחוסנים.
החוקרים מסכמים שבמחקר מבוסס אוכלוסייה זה, אומתה הירידה בהיארעות של הרפס זוסטר בקרב ילדים וההיארעות הנמוכה משמעותית בקרב ילדים מחוסנים, מה שמחזק את היתרון של חיסון נגד וריצלה בשגרת החיסונים בכדי למנוע הרפס זוסטר בילדים.
מקור: