מחקרים

סביבה פסיכולוגית תקינה של פעוטות חיונית לבריאותם הלבבית והמטבולית בהתבגרות

מחקר פרוספקטיבי זה עקב אחר מאות ילדים מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות, ובדק כיצד הסביבה הפסיכולוגית אליה היו חשופים בהיותם תינוקות השפיעה על בריאותם הלבבית והמטבולית עד גיל ההתבגרות

פעוט בוכה בחדר מיון. אילוסטרציה

מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך באופן פרוספקטיבי האם סביבתו הפסיכולוגית של הפעוט קשורה להתפתחות של סיכון לבבי-מטבולי כבר בגיל ההתבגרות.

המשתתפים גויסו בסנטיאגו, צ'ילה, והיו תחת מעקב מגיל הינקות. במחקר נכללו תינוקות בריאים במשקל לידה של 3 קילוגרם ומעלה, ועם גורם מטפל יציב. מרכיבי הסביבה הפסיכולוגית, לרבות תסמיני דיכאון, אירועי דחק, תמיכה ירודה בהתפתחות הילד, היעדר אב, ומצב סוציו-אקונומי, דווחו על ידי האימהות בטווח הגילאים 6-12 חודשים. מדד מסת הגוף של הילדים תועד בגילאי 5 ו-10 שנים. בהגעה לגיל ההתבגרות נמדדו הערכים הבאים: מדד מסת גוף מותאם למאפייני הילד (BMI z-score), יחס ההיקפים מותניים-ירכיים, לחצי דם סיסטולי ודיאסטולי, מסת השומן או אחוז השומן בגוף, רמות סוכר בדם בזמן צום, רמות כולסטרול כוללות ומסוג ליפופרוטאין בדחיסות גבוהה (HDL), ומודל הומאוסטטי לתנגודת לאינסולין.

טווח גילאי המתבגרים שנבדקו היה 16-18 שנים (588 נבדקים, 48.1% נקבות). סביבה פסיכולוגית ירודה יותר של הפעוט קושרה ל-BMI z-score בגיל 10 שנים (מדד ביתא=0.10, רווח בר-סמך 95%, 0.00-0.19) ובגיל ההתבגרות (מדד ביתא=0.15, רווח בר-סמך 95%, 0.06-0.24), אך לא בגיל 5 שנים. סביבה פסיכולוגית ירודה יותר של הפעוט קושרה ללחץ דם גבוה יותר (מדד ביתא=0.15, רווח בר-סמך 95%, 0.05-0.24), לסיכון מוגבר מבחינת מידות והיקפים (Anthropometric risk. מקדם ביתא=0.13, רווח בר-סמך 95%, 0.03-0.22), לסיכון מוגבר מבחינת סמנים ביולוגיים (טריגליצרידים, מודל הומאוסטטי לתנגודת לאינסולין, רמות כולסטרול. מקדם ביתא= 0.12, רווח בר-סמך 95%, 0.02-0.22), ולסבירות מוגברת לתסמונת מטבולית בגיל ההתבגרות (יחס סיכויים מותאם 1.50, רווח בר-סמך 95%, 1.06-2.12).

החוקרים סיכמו שממצאיהם ממחישים שסביבה פסיכולוגית ירודה של פעוטות קשורה לסיכון לבבי-מטבולי מוגבר בגיל ההתבגרות. התוצאות תומכות בסקירת הסביבה הפסיכולוגית של פעוטות ובצורך במחקרי המשך לטובת איפיון הסיבתיות, המנגנונים, המניעה וההתערבויות הקשורים לנושא זה.

מקור: 

Doom, JR. et al. (2019). The Journal of Pediatrics. 209:85-91.e1

נושאים קשורים:  מחקרים,  גיל ההתבגרות,  סיכון לבבי-מטבולי,  דחק
תגובות