חדשות

סטודנט בטכניון פיתח שיטה למיפוי קליפת המוח בניתוחים במצב של ערות

שיטת המיפוי הפונקציונלי שפיתח שקד רון, המאפשרת להסיר רקמה לא תקינה מבלי לפגוע בתפקודי המוח, זכתה במקום הראשון בכנס הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית

השיטה החדשה עשויה לייעל ואף להחליף בעתיד את שיטת המיפוי המסורתית ECS - גירוי חשמלי של קליפת המוח. צילום אילוסטרציה

שקד רון, סטודנט בטכניון בחיפה, פיתח שיטה חדשנית למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח. העבודה החלוצית זכתה במקום הראשון ובפרס בסך 1,500 שקל בכנס הפרויקטים של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית. כל המציגים הם סטודנטים בשנה הרביעית ללימודים ולתואר ראשון.

רון פיתח בעבודה זו שיטות מתקדמות למיפוי פונקציונלי של קליפת המוח במהלך ניתוחי מוח במצב של ערוּת. הוא סטודנט במסלול לתואר כפול ברפואה ובהנדסה ביו-רפואית ועוסק במחקר במעבדת גוטפרוינד שבפקולטה לרפואה וגם עובד בחברת מזור רובוטיקה, שנרכשה באחרונה על ידי מדטרוניק תמורת 1.6 מיליארד דולר. המערכות הרובוטיות של "מזור" מסייעות למנתחים בביצוע ניתוחים מדויקים. הן מבוססות על טכנולוגיה שפיתח פרופ' משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון.

שקד רון, סטודנט בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. "המיפוי הפונקציונלי מאפשר להסיר כמה שיותר מהרקמה הלא תקינה מבלי לפגוע בתפקודי המוח"

על עבודתו סיפר רון: "ניתוח מוח במצב של ערות - Awake Craniotomy - מבוצע בדרך כלל בחולי סרטן מוח או אפילפסיה חמורה. המיפוי הפונקציונלי מאפשר להסיר כמה שיותר מהרקמה הלא תקינה מבלי לפגוע בתפקודי המוח".

בפרויקט נעשה שימוש בשיטת ECoG - Electrocoticography, שעשויה לייעל ואף להחליף בעתיד את שיטת המיפוי המסורתית ECS - גירוי חשמלי של קליפת המוח. ה-ECoG הוא, לעומת זאת, תהליך פסיבי שאיננו מצריך הפעלת גירוי ומומחים בתחום מעריכים שיפחית את הסיכון למטופל.

במחקר פיתח שקד רון מערכת המאפשרת מיפוי ECoG של הפעילות המוחית תוך סנכרון בין מתן מטלות למנותח ורישום של אותות חשמליים מקליפת המוח. לאחר עיבוד המידע מציגה המערכת תמונה תומכת החלטה לצוות בחדר הניתוח.

העבודה נעשתה בהנחיית ד"ר פיראס מואסי וד"ר עמית לבנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית וד"ר עומר זרחי מהמרכז הרפואי רבין ("בילינסון").

במקום השני בכנס העבודות המצטיינות זכו אמיר לאון ומג'ד משעור. עבודה זו עסקה בתקשורת בין-תאית המבוססת על רכיבים אורגניים נדיפים ונעשתה בהנחיית ד"ר ארבל ארצי-שנירמן, במעבדתו של פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

במקום השלישי - עבודתן של אורה-לי אבוחצירא ונטלי כהן שפיתחו תהליך אוטומטי להכנה של חלקיקים ננו-מטריים לטיפול בסרטן הראש והצוואר. העבודה נעשתה בהנחיית ד"ר ארבל ארצי-שנירמן וחגית ששון-באואר, במעבדתו של ד"ר יוסי שמאי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום הרביעי זכו עופרי גולדנברג ויובל בן ששון על פיתוח טכנולוגיה לניטור אוטומטי של הפרעה גנטית הפוגעת בתפקוד הלב. העבודה נעשתה בהנחיית עידו וייזר-ביטון ואביב רוזנברג ממעבדתה של פרופ' יעל יניב בפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

במקום החמישי - גל שלייפר ויעל פיסטונוביץ' על פיתוח מערכת הקלטה לניתוח אותות קרדיווסקולריים. עבודתן נעשתה בהנחיית אביב רוזנברג, עידו וייזר ביטון וירון בלינדר, במעבדתה של פרופ' יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

דיקנית הפקולטה, פרופ' שולמית לבנברג, הודתה בטקס הסיום לליאת ודורון אדלר התורמים בכל שנה את הפרסים לזוכים בכנס זה ולפרופ'-משנה נתי קורין, האחראי על קורס הפרויקטים. היא אמרה: "הכנס הוא מימי השיא בחיי הפקולטה שלנו. הפרויקטים שהסטודנטים מציגים מביאים לידי מימוש את הידע שצברו בשנות לימודיהם. כמו בעולם שמחוץ לאקדמיה, גם כאן נדרשים הסטודנטים לשלב כישורים רבים ובהם חשיבה הנדסית, עבודת צוות, יצירתיות, חשיבה יזמית ושיתוף פעולה עם מעבדות וחברות שונות".

נושאים קשורים:  הטכניון,  ניתוחי מוח,  סרטן המוח,  אפילפסיה,  קליפת המוח,  מיפוי המוח,  חדשות
תגובות