מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר גל גולדשטיין, מנהל המחלקה להמטואונקולוגיה ב"הדסה"

"לעוסקים בהמטואונקולוגיה ילדים קל לבטא את הצד האנושי והם מעניקים יום יום חמלה ותקווה", אומר ד"ר גל גולדשטיין ומסביר מדוע חשוב לשלב אנושיות בדרך שבה מתגמלים את העוסקים ברפואה

"כמו כל אונקולוג ילדים, יש לי עשרות ואולי מאות מקרים שאני זוכר אותם. לצערי, חלקם לא בחיים", אומר ד"ר גל גולדשטיין, מנהל המחלקה להמטואונקולוגיה ב"הדסה".

"יש משפחות שאני שומר על קשר איתן גם לאחר שילדיהן הלכו לעולמם. מדי שנה אני מקבל הזמנה לטורניר שנתי לזכרו של נער שנפטר לפני שנים מסרטן עצמות. לעתים אני מוצא את עצמי שולח ברכות מצולמות לאירועי בת מצווה, או מקבל תמונות מארצות רחוקות מאלו ששרדו את המלחמה בסרטן וזוכרים שאני אוהב לטייל. גם פגישות אקראיות קורות פה ושם,  עם מי שדרכינו הצטלבו מזמן, ואף אחד מאיתנו לא שכח".

ד"ר גולדשטיין, בן 54, נשוי ואב לארבעה, מתגורר עם משפחתו במושב ניר צבי. המומחה ברפואת ילדים והמטואונקולוגיה ילדים למד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, לאחר שהשלים תואר ראשון במדעי החיים. הוא התמחה ברפואת ילדים במרכז הרפואי שמיר ("אסף הרופא"). ב-2003, לכשהשלים את ההתמחות, עבר למרכז הרפואי שיבא בתל השומר ולאחר שלוש שנים סיים התמחות בהמטואונקולוגיה ילדים. מאז ועד 2017 היה חלק מצוות הרופאים בכירים במחלקה.

תחומי התעניינותו סובבים סביב השתלות מח עצם בילדים, השתלות מדם טבורי בילדים, אונקולוגיה של גיל הילדות, רטינבולסטומה ומחלות מיילופרופיפרטיביות בילדים.

מדוע בחרת בתחום הזה?  

"המטואונקולוגיה ילדים היא תחום ייחודי שלעוסקים בו קל לבטא את הצד האנושי שבהם, מקצוע שהעוסקים בו חשים שמדובר בדבר בעל משמעות. בעבודה במחלקה מסוג זה אתה מוקף באנשים שכולם, במהלך היומיום שלהם, מעניקים חמלה ונותנים תקווה. במקביל, זהו מקצוע דינמי ומתקדם המשלב טכנולוגיות רפואיות ומדעיות חדשניות על בסיס יומיומי".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"אנושיות, אמינות, סולידריות וסקרנות".

מי המודל לחיקוי שלך, המאסטר?

"ההורים שלי. כשאני בוחן כיום את התכונות שלי, אין לי ספק שכל אחת מחוויות החיים עיצבה אותי, אבל החינוך בשנים הראשונות לחיים וגם ההשפעה בהמשך הדרך של שני ההורים שלי היו מכריעים. אמירת אמת, יסודיות, רצינות וגם ההפך – חוש הומור - זה משניהם.

אם לא היית רופא...?

"הייתי אולי סופר או מחזאי. אני מאוד אוהב לכתוב וזה בא לי בקלות. אני גם מרגיש שיש לי הרבה רעיונות. יותר מכל אני מקנא באמנים. מכל האמנים, את אלה שיכולים להפוך רעיון ליצירה שמרגשת ומעניינת אחרים – אני הכי מעריך. אולי פעם אעסוק בזה".

אילו עוד תחביבים יש לך?

"אני אוהב מאוד טיולים, נמשך לטבע ומסתקרן מתרבויות, בעיקר אלו הרחוקות יותר מהציוויליזציה. לפני ארבעים שנים התאהבתי בכדורסל, ועד היום אני משתדל לשמור פה ושם על כושר קליעה - לך תדע, מתי תבוא ההצעה... אני שומר, בקושי רב יש לציין, על כושר גופני בסיסי.

"בנוסף, אני חובב גינון. בתקופת לימודי הרפואה התפרנסתי מעבודה כגנן. מאז ועד היום, גנן אחר לא נכנס לגינה שלי".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"הייתי מנסה לשלב את האנושיות בדרך שבה מתגמלים את העוסקים ברפואה, מגביר את שילוב התחומים הפרא-רפואיים בטיפול בחלק מהמצבים הרפואיים ומאלץ מערכות רפואיות להשקיע בהדבקת הקצב במרוץ אחרי העולם הטכנולוגי הלא רפואי – כגון שיפור המחשוב, שימוש בחיישנים, תבונה מלאכותית ועוד".

נושאים קשורים:  ד"ר גל גולדשטיין,  המטואונקולוגיה ילדים,  בית החולים הדסה,  חדשות,  מגזין,  השתלות דם טבורי,  השתלת מח עצם,  רטינבולסטומה
תגובות
 
אנונימי/ת
05.07.2019, 11:48

רופא בחסד

05.07.2019, 12:26

סוף סוף מישהו מציין את הוריו כמודל לחיקוי

אנונימי/ת
05.07.2019, 14:21

גל חבר יקר ומוערך עוד מהסדיר
ירון 🌹

אנונימי/ת
05.07.2019, 14:38

"הדסה" זכתה בך רופא יקר.

05.07.2019, 14:38

הכרתי את גל כשהיה רופא צעיר ומה שאפיין אותו - אנושיות!
הוא ראה את המטופל דרך העיניים ולא דרך הסטטוסקופ או התיק הרפואי הממוחשב.

עברו למעלה מחמש ערה שנים והוא נשאר אותו 'אדם' או 'מענטש'. אין ראוי ממנו לומר את מה שאמר!

רופא מדהים ומיוחד.

עלה והצלח

אנונימי/ת
05.07.2019, 17:23

דר' גולדשטיין רופא מקסים המאמר פה אמת לדרכו, מזל שזכינו להיות מטופלים על ידו, דרך צלחה ,שרבים עוד יזכו לזכות להיות מטופלים שלו

אנונימי/ת
05.07.2019, 19:23

למרות השבחים, את המחלקה שליצמן ורוטשטיין ריסקו הוא עוד לא בנה מחדש. עדיין רוב הילדים הסובלים ממחלות המטואונקולוגיות בירושלים נודדים לקבל טיפול בערים אחרות. גם נסיבות כניסתו לתפקיד והסכמתו להיות שותף, אף אם חלקית, להתנכלות לפרופ' מיקי וינטרוב אינה מקלה על היחס של רופאי העיר ירושלים לד"ר גולדשטיין

אנונימי/ת
05.07.2019, 23:36

תגובה מעניינת של 'אנונימי'...
ניתוח קצר יכול להבהיר כמה נקודות חולשה בה.
המשפט השני נכון, רק שהסיבה לכך היא רבנים ועסקנים חרדים, רופאי ילדים באזור ירושלים, וגם רופאי שערי צדק - שחושבים שיותר טוב להסיע את המשפחות האומללות הללו לשפלה מדי בוקר, כדי ללחוץ בעניין הקמת מחלה מתחרה בשערי צדק. אגב (סקופ!) בשערי צדק, אותם רופאות ורופאים, שאך לפני שנתיים נשבעו מול מצלמות, מיקרופונים ועטים שלופות שטיפולים אונקולוגים חייבים לתת רק במחלקה ייעודית, ולא במחלקה למבוגרים, נותנים כמותרפיה (שימו לב!) במחלקת כירורגיית ילדים... היחידים בישראל, ויש להניח - תופעה יחודית בעולם המערבי. הדאגה שמביעות האחיות החדות לבטיחות הטיפול במחלקת ילדים - במקומה.
המשפט האחרון בתגובת 'אנונימי' מוכיח את הטיעון שהכל היה בעצם "שביתה איטלקית", כלומר שימוש בכוח אסור לשימוש המצוי בידיהם של רופאים (סבלם של חולים וההשפעה של הרופאים עליהם) לטובת עניין זה או אחר (ההתנכלות למיקי ו., ואחר כך לטובת לחץ להקמת מחלקה בשע"צ).
הרופא ג"ג מעולם לא התנכל לויינטראוב, אף לא חלקית. ויינטראוב וחבריו שגו אך ורק בענין אחד. אבל זה ענין עצום - אסור להשתמש בחולים. לעולם. לטובת שום מטרה.
והמשפט הראשון שרשם, או רשמה, 'אנונימי' ממש לא נכון.
בואו לבקר ושוחחו עם המשפחות המטופלות שם.

מחלקה לתפארת.

אנונימי/ת
06.07.2019, 01:06

גם אתה "אנונימי", אז תרגיע עם ציון האנונימיות של המגיב הקודם בכל משפט שני שלך.

אנונימי/ת
06.07.2019, 01:14

YOU GOT ME...

אנונימי/ת
06.07.2019, 09:33

גל גולדשטיין היה האופורטוניסט היחיד מבין הרופאים אונקולוגים ילדים בארץ שהסכים להגיע להדסה וגרם למעשה לכך ששיתוף הפעולה הדורסני ליצמן-רוטשטיין יוכל לרמוס את ד״ר מיקי ויינטראוב. מי שמתנהג באנטי קולגיאליות ובאופורטוניזם מבחילים שלא ידבר על חמלה.

אנונימי/ת
06.07.2019, 11:42

תגובה מזעזעת!!!
שימו פוליטיקה בצד ופרגנו למי שמגיע מקצועית
אתם רופאים ולא פוליטיקאים

22.07.2019, 14:46

כאשר יש בעלי ענין המוכנים לעשות הכל, כולל שימוש בילדים חולים בכדי לקדם את האינטרסים או הצרכים או הטענות שלהם, הם אלו שיוגדרו בצדק אופורטוניסטים, על פי כל הגדרה מילונאית תקינה ועל פי כללי אתיקה רפואית בסיסית.
לכן ד"ר גל גולדשטיין, שבאומץ לב קפץ מעל הפיגיונות המלוטשים של אלה וחבריהם בתקשורת, והציל, פשוט הציל את המחלקה ואת הילדים, ראוי כמובן לכל שבח ועידוד.

07.07.2019, 23:20

לצערי איני ילד,ואולי הייתי זוכה לאותה חמלה שמנעה ממני הרופאה הראשונה שלי.עד שלא בקשתי להחליפה,סבלתי מניכור,כעסים,תוכחה ועוד פנינים כמה נשאר לי לחיות. אני שמח שיש רופאים כמו דר גולדשטיין.