חדשות

"איכילוב" בצמרת הניסויים הקליניים בתרופות שנעשו בישראל ב-2018

אשתקד בוצעו בבתי החולים בישראל 1,546 ניסויים קליניים שבהם השקיעו חברות תרופות כ-620 מיליון שקל | המחקרים בהיקף הכספי הגבוה ביותר בתחום הסרטן

עובדת מעבדה (צילום: אילוסטרציה)

ב-2018 בוצעו בבתי החולים בישראל 1,546 ניסויים קליניים שבהם השקיעו חברות תרופות 619,681,085 שקל, שיא כספי. כך על פי הדו"ח השנתי של משרד הבריאות שפרטיו מתפרסמים הבוקר (ב') ב"דה מרקר".

רוב הניסויים הם ב-Phase 3 בתרופות שהוכיחו בטיחות ויעילות. בשנים האחרונות מבצעות חברות תרופות בישראל גם יותר ניסויים בשלבים המוקדמים, Phase 1-2.

הדו"ח מציין כי ב-2015 הוגשו בקשות ל-1,671 מחקרים, ב-2017 הוגשו בקשות ל-1,524 וב-2018 - 1,564.

על פי הדו"ח, בית החולים שהכנסותיו מניסויים קליניים ב-2018 היו הגבוהות ביותר הוא "איכילוב" בתל אביב – 100 מיליון שקל מ-282 מחקרים, לעומת 84 מיליון שקל בשנה הקודמת. אחריו המרכז הרפואי רבין בפתח תקווה, הכולל את בתי החולים בילינסון והשרון - 99 מיליון שקל מ-99 מחקרים; במקום השלישי המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, עם הכנסות של 95.5 מיליון שקל מ-177 מחקרים. במקום הרביעי "שיבא" בתל השומר עם 87 מיליון שקל מ-181 מחקרים ובמקום החמישי המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, עם הכנסות של 42 מיליון שקל מ-77 מחקרים.

אחרי "מאיר" מדורג בית החולים סורוקה בבאר שבע עם 67 מחקרים בסכום של 37.6 מיליון שקל, "קפלן" ברחובות עם 70 מחקרים בסכום של 24 מיליון שקל, "העמק" בעפולה עם 41 מחקרים בסכום של 20.5 מיליון ו"כרמל" בחיפה עם 68 מחקרים בסכום של 18 מיליון שקל.

בדו"ח גם מופיעים שמותיהם של הרופאים החוקרים שריכזו את המחקרים בהיקף הכספי הגבוה ביותר. כל חמישה הראשונים בדירוג זה עוסקים במחקרים בתחום הסרטן: במקום הראשון ד"ר רוית גבע, סגנית מנהל המערך האונקולוגי ב"איכילוב", שב-2018 ניהלה 23 מחקרים בהיקף כספי של 14.5 מיליון שקל, ואחריה: פרופ' יעקב שכטר מ"שיבא" שריכז מחקרים בהיקף של 13 מיליון שקל, ד"ר מיה גוטפריד מהמרכז הרפואי מאיר - 12.5 מיליון שקל, ד"ר אביבית פאר מרמב"ם - 11 מיליון שקל וד"ר מור מושקוביץ מרמב"ם, שניהלה מחקרים בהיקף 10.6 מיליון שקל.

כן מציג הדו"ח את חברות התרופות שקיימו את הניסויים הקליניים בבתי החולים לפי השקעותיהן: ראשונה בדירוג זה MSD שביצעה 109 ניסויים קליניים בהיקף של 89 מיליון שקל. במקום השני "נוברטיס" שביצעה 63 מחקרים בהיקף של 29 מיליון שקל. שלישית חברת רוש, שהשקיעה 25 מיליון שקל ב-42 מחקרים ורביעית "אסטרזנקה", שהשקיעה 23 מיליון שקל וכמוה BMS.

במקום השישי "נובו-נורדיסק" עם 23 מחקרים בהשקעה של 23.2 מיליון שקל, "סנופי" 39 מחקרים בהשקעה של20.7 מיליון, "אבווי" עם 67 – 19.8 מיליון שקל, קרן יינסן - 40 מחקרים בהשקעה של 16.9 מיליון ו"אליי לילי" עם 25 מחקרים בהשקעה של 16.7 מיליון. במקום ה-14 "באייר" (29 מחקרים, 9.8 מיליון שקל) ובמקום ה-16 "פייזר" (28 מחקרים – 7.9 מיליון שקל).

נושאים קשורים:  מחקרים קליניים,  חברות התרופות,  חברת "נוברטיס",  חברת MSD,  ד"ר רוית גבע,  פרופ' יעקב שכטר,  ד"ר מיה גוטפריד,  ד"ר אביבית פאר,  ד"ר מור מושקוביץ,  חדשות,  מלחת הסרטן,  המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב
תגובות
אנונימי/ת
01.07.2019, 21:14

צורה לנו...

אנונימי/ת
01.07.2019, 21:18

קולוניאליזם פרמקולוגי. את התרופות כנגד HIV מנסים על השחורים באפריקה ואת הPD1 INHIBITORS ודומיו על העם היושב בציון. והעם היושב בציון? אין לו כסף לתרופות כי את הכל הוא מוציא על מבצעים בעזה.

אנונימי/ת
01.07.2019, 21:37

ציניקן מרושע. הלוואי הייתי מצליח להכניס את החולים שלי למחקרים. ל99% מהם זה היה עוזר.

אנונימי/ת
02.07.2019, 05:58

באמת ציניקן מרושע. אני מכיר את ד"ר גבע, למדנו יחד, למען הגילוי הנאות (אם יש פה בכלל מקום לגילוי נאות) היא גם מטפלת במסירות בחברי הטוב, בתרופות שאינן תרופות מחקר כלל ועיקר. לצד תכונות כמו מצוינות בלתי מתפשרת מדובר ברופאה מוסרית שאין פוגשים כמעט. אדם כמוה הבוחר באחד התחומים הקשים והמאתגרים ביותר ברפואה ראוי להערצה.

אנונימי/ת
02.07.2019, 09:38

אתה צודק לחלוטין!. אצלנו בשנות ה-50 הפכו את העולים ממדינות ערב לשפני ניסויים של הקרנה לגזזת והתוצאות ידועות וחמורות. מכונות ההקרנה הובאו במיוחד מארצות הברית לצורך ניסוי. מחדל בריאותי לאומי ממדרגה ראשונה. והאחראים? אחד קיבל בי"ח על שמו!.

אנונימי/ת
02.07.2019, 11:17

אתה משמיץ ומטעה. לא היה מדובר בניסוי, זה היה הטיפול המקובל באותה תקופה. לכן גם לא מדובר במחדל בריאותי.
מחדל זה כאשר אתה יודע שיש לבצע X, ובמקום זה (מסיבות לא לגיטימיות/חוקיות) אתה מבצע Y. זה ממש לא מה שקרה כאן.

אנונימי/ת
02.07.2019, 14:38

הטיפול המקובל במדינות אפריקה ואחרות, לא במדינות מתקדמות. הטיפול בוצע אך ורק על בסיס עדתי, רק עולים ממדינות ערב. ואלה העובדות למרות שה-"נאורים" קבעו אחרת. הטיפול היה "מקובל" על האחרים במעברות, לא היה מקובל ו/או מבוצע על כולם.