חדשות

85% מהתלונות שהוגשו נגד היחידה לקנאביס רפואי מוצדקות

נציב תלונות הציבור: חוזרים ונשנים הקשיים הביורוקרטיים שמערים היק"ר על עשרות אלפי מטופלים הנזקקים לקנאביס רפואי | בשנת 2018 הוגשו נגד משרד הבריאות 503 תלונות - 61.2% מוצדקות

רשיון לקנאביס רפואי. אילוסטרציה

נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה פרסם אתמול (ב') את הדו"ח השנתי ה-45 שלו ובו צוין כי 85% מהתלונות נגד יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות (יק"ר), שהגישו חולים הזקוקים לקנאביס רפואי, נמצאו מוצדקות. מספר התלונות שהתקבלו ב-2018 על יק"ר גדל בכמעט פי שניים וחצי לעומת התלונות שהתקבלו עליה בשנת 2017.

בדו"ח צוין כי נגד משרד הבריאות הוגשו 503 תלונות כאשר 61.2% מהן נמצאו מוצדקות, מה שמציב את המשרד במקום השני אחרי חברת הדואר במספר התלונות המוצדקות שהתקבלו מהציבור ב-2018.

הדו"ח מציג כמה דוגמאות לתלונות שהתקבלו השנה בנציבות מחולים המטופלים בקנאביס רפואי הממחישות את מקצת הליקויים שנתגלו. הן התמקדו, כמו בשנת 2017, במהמורות הביורוקרטיות המקשות על עשרות אלפי מטופלים הנזקקים לקנאביס רפואי לקבל אותו. חזרו ונשנו תלונות על אי קליטת בקשות שנשלחו ליק"ר; על אובדן מסמכים שהועברו אליו, על אי טיפול בבקשות שחסרו בהן מסמכים תומכים בלא שניתנה למבקשים או לרופאיהם הודעה על כך בזמן אמת, על שיהוי ניכר בקליטת הבקשות ובטיפול בהן, מה שגורם פעמים רבות לקטיעת הרצף הטיפולי; על שיהוי בהעברת רשיונות לגורמים המספקים את הקנאביס הרפואי וכן על אי עדכון המבקשים בדבר התקדמות הטיפול בבקשתם.

כמו כן נטען כי זמן ההמתנה למוקד הטלפוני, שמפעילה חברה חיצונית מטעם היק"ר ובאמצעותו מוסרת מידע למבקשים, ממושך באופן בלתי סביר, וכי לא פעם המוקד הטלפוני מוסר למבקשים מידע שאינו רלוונטי.

הנה שתי תלונות לדוגמה, מתוך כמה עשרות, שבהן טיפלה הנציבות: חולה בטרשת נפוצה הגיש ליק"ר בתחילת אוגוסט 2018 בקשה לקנאביס רפואי. משלא התקבלה החלטה בעניין בקשתו, פנה באוקטובר 2018 לנציבות, שפנתה ליק"ר לשם בירור מצב הטיפול בבקשה. התברר כי בעת שפנתה הנציבות ליק"ר, בקשת המתלונן אפילו לא הוקלדה במערכת הממוחשבת של יק"ר והטיפול בה כלל לא החל.

רק בדצמבר 2018 הונפק למתלונן רשיון לשימוש בקנאביס רפואי. אולם בכך לא תמו תלאותיו, שכן נמצא כי מספר הזהות שהודפס ברשיון היה שגוי, ועל כן היה צורך לבטל את הרשיון ולהדפיסו מחדש - תהליך שנמשך שבועיים נוספים. בסופו של דבר זכה המתלונן לקבל רשיון לשימוש בקנאביס רק כארבעה חודשים לאחר שהגיש בקשה לכך. "מדובר בשיהוי ניכר ובלתי סביר", הדגיש הדו"ח.

במקרה אחר, חולה המשתמש בקנאביס רפואי זה עשור פנה לנציבות בבקשה לסייע לו לאחר שרשיונו לקנאביס לא חודש במועד, והוא נותר ללא החומר הדרוש לו. המתלונן ציין כי הגם שפנה ליק"ר פעמים רבות ושלח שוב ושוב מסמכים המוכיחים כי הוא זכאי לחידוש רשיונו, ואף שפנה ללשכת שר הבריאות בעניין, לא עלה בידו לקבל מענה ענייני.

המתלונן גם הלין על המתנה של שעה עד שעתיים למענה במוקד הטלפוני והוסיף כי לא פעם נדרש לסרוק מחדש מסמכים חסרים. כן הצביע בתלונתו שכתובת הדואר האלקטרוני המופיעה באתר באינטרנט של משרד הבריאות אינה זהה בפועל לכתובת הדואר האלקטרוני של יק"ר הייעודית לעניין זה. היא מצוינת באותיות קטנות בתחתית טופס הבקשה לקבלת רשיון וגם לאחר שהבקשה נשלחה לכתובת זאת, לא טופלה.

הנציבות תבעה מיק"ר לפרסם באופן גלוי ובהיר את פרטי ההתקשרות עימה, כדי שמטופלים נוספים לא ישלחו בקשות ומסמכים לכתובת דואר אלקטרוני לא נכונה ויניחו בטעות שבקשתם תטופל.

היק"ר: "בקרוב ייושמו שינויים בשיטת העבודה" 

הנציבות פועלת לבירור התלונות בשני מישורים: מתן סיוע פרטני לפונים אליה כדי לפתור בעיות מנהליות הנוגעות לאופן הטיפול של יק"ר בעניינם. פעמים רבות אלמלא התערבות הנציבות היו המבקשים נותרים חודשים רבים ללא קנאביס רפואי. כמו כן פועלת הנציבות מול משרד הבריאות בדרישה לתקן את הליקויים הרבים העולים מבירור התלונות.

במסגרת זו הבטיח מנהל היק"ר לנציבות כי בעתיד הקרוב ייושמו שינויים ניכרים בשיטת העבודה של היחידה, שיהיה בהם כדי לתקן רבים מן הכשלים שעלו מהתלונות. יק"ר אמורה להפעיל בקרוב, כך נמסר לנציבות, מערכת מחשוב מקוונת באמצעותה יוכלו המטופלים להגיש בקשות ולסרוק מסמכים חסרים; לעקוב בכל זמן נתון אחרי מצב הטיפול בבקשות, לקבל בדואר אלקטרוני ובמסרונים החלטות בעניין בקשותיהם וכן לקבל רשיונות ממוחשבים.

בישראל כיום כ-40 אלף בעלי רשיון בתוקף לשימוש בקנאביס רפואי, ביניהם חולי סרטן, חולים במחלות נוירולוגיות שונות, פגועי טראומה, מחלות כאב, מחלות כרוניות של דרכי העיכול ואחרות. הדו"ח רק ממחיש את תחושת הייאוש כלפי ניהול מערך הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות ומדגים את התלונות נגד יק"ר שמועלות כבר תקופה ארוכה על ידי חולים רבים, רוקחים ואנשי מקצוע שונים.

קופות החולים לא הסכימו לממן טיפולים לנפגעי עבודה 

בדו"ח מתוארות גם כמה תלונות שבהן נפגעים בעבודה טענו שלא קיבלו את הטיפול הרפואי בהתאם לזכותם החוקית. לדוגמה, נפגעת תאונה בעבודה שקיבלה במשך כמה שנים זריקות במרפאת פה ולסת, במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה במימון מכבי שירותי בריאות שבה היא מבוטחת, התלוננה על שבית החולים הודיע לה כי לא יכבד עוד את התחייבויות "מכבי" לצורך טיפול זה. בית החולים טען בתחילה כי הטיפול הופסק משום ש"מכבי" הודיעה לו כי ההתחייבויות ניתנו עד כה בטעות, שכן המתלוננת אינה זכאית לקבל את הטיפול במסגרת סל שירותי הבריאות.

הנציבות הפנתה את תשומת לב "מכבי" לכך שמכוח ההסכם היא מחויבת לתת לנפגע בעבודה גם טיפולים שאינם נכללים בסל שירותי הבריאות. רק אז הודיעה "מכבי" כי תיתן למתלוננת התחייבות להמשך הטיפול בבית החולים. אלא שבכך עדיין לא בא עניין התלונה על פתרונו: מרפאת פה ולסת בבית החולים הודיעה למתלוננת כי לא תכבד את התחייבויות "מכבי", מאחר שהטיפול אינו נכלל בסל שירותי הבריאות. עקב כך נדרשה המתלוננת לשלם בעצמה את עלות הטיפול בסך של כ-6,000 שקל. בעקבות התערבות הנציבות, "מכבי" והלשכה המשפטית של בית החולים, ניאותה המרפאה לקבל את התחייבות קופת החולים להמשך הטיפול.

בתלונה אחרת התלונן נפגע בעבודה על ששירותי בריאות כללית מסרבת לממן את עלות הקנאביס הרפואי לו הוא זקוק עקב פגיעתו בעבודה. קנאביס רפואי אינו נכלל בסל שירותי הבריאות, ונפגעי תאונות בעבודה זכאים למימון קנאביס רפואי מכוח הסכם.

הבירור העלה כי רופא הביטוח הלאומי אישר את הטיפול בקנאביס הרפואי והודיע ל"כללית" כי עליה לממנו, ואולם זו סירבה. רק בעקבות התערבות הנציבות הסכימה קופת החולים לממן למתלונן את עלות הקנאביס הרפואי וגם השיבה למתלונן את הכספים ששילם עד כה עבורו, מאוקטובר 2017.

בעקבות עוד תלונה נדרשה הנציבות להתערב בעניינו של נפגע בעבודה שהביטוח הלאומי לא הכיר בו כתושב, ומעמדו בארץ לא היה ברור. מהתלונה עלה כי ה"כללית" הפסיקה לתת לו שירותים רפואיים שקיבל כנפגע בעבודה במשך שנים, בטענה שלפי מידע שהתקבל מהביטוח הלאומי אינו זכאי עוד לשירותי בריאות.

אולם, בבירור נמצא כי לא היתה סיבה לשלול את זכאות המתלונן לשירותי בריאות, שכן בהיותו נפגע בעבודה בישראל, הוא זכאי לטיפול רפואי מכוח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי אף אם אינו נחשב תושב, וזאת בדומה לנפגעים בעבודה שהם עובדים זרים או תושבי השטחים, להם נותנת ה"כללית" טיפול בהתאם להסכם שנחתם בינה לבין הביטוח הלאומי.

הדו"ח גם עוסק בתלונות על אי מתן שירותי שיקום בקהילה למתמודדי נפש המוסדר בחוק שיקום נכי נפש בקהילה. מתלוננת הלינה על שמשרד הבריאות הפסיק לספק לבנה, מתמודד נפש, שירותים במסגרת סל השיקום. משרד הבריאות טען בתגובה על התלונה כי מתן השירותים לבן הופסק מאחר שהצוות המטפל בו התקשה לתפקד מולו, בין היתר על רקע מחלתו. בעקבות התערבות הנציבות הסכים משרד הבריאות להמשיך לספק את השירותים לבן באמצעות ספק שירותים אחר ואספקת השירותים חודשה.

עם זאת, העלה בירור התלונה ליקוי כללי בהליך הפסקת מתן שירותי השיקום, ובעיקר באופן היידוע של המשתקם על הכוונה להפסיק את מתן השירותים. בפגישה שהתקיימה עם הגורמים האחראים לכך במשרד הבריאות, קיבל המשרד את עמדת הנציבות שלפיה יש ליידע את המשתקם בכתב על הכוונה להפסיק את שירותי השיקום ועל הסיבה לכך ולפרט לפניו את הפעולות שבאפשרותו לנקוט על מנת להמשיך ולקבל את השירותים. משרד הבריאות התחייב לפעול מעתה ואילך בדרך זו.

נושאים קשורים:  קנאביס רפואי,  חדשות,  יק"ר,  נציב תלונות הציבור,  רשיון לקנאביס
תגובות