דעות

המהלך החיוני של משרד הבריאות לחיזוק אמון הציבור: חשיפת זהות המנתח

יש מי שקונה בכסף את הוודאות והביטחון בבתי החולים הפרטיים, אך ידיעת זהותו של המנתח אינה צריכה להיות זכות יתר השמורה רק לבעלי היכולת הכלכלית

העמימות לגבי זהות המנתח היא מלאכותית ומשרתת את האינטרסים הכלכליים של גורמים שיכול ונהנים מהחשש הטבעי והמועצם של המטופלים (צילום: אילוסטרציה)

אתם ממתינים לניתוח בבית חולים ציבורי ולא יודעים מי צפוי לנתח אתכם? אי הידיעה גורמת לכם לפחד שאולי ינתח אתכם רופא שאין לו את המיומנות או הניסיון הנדרש למצבכם? נראה שבקרוב זה הולך להשתנות.

ההנחיות החדשות של משרד הבריאות יחייבו את בתי החולים הציבוריים ליידע את המטופלים שהוזמנו לניתוח אלקטיבי מי יהיה הרופא האחראי בניתוח. מהלך חיוני וקריטי, כי ידיעת זהותו של המנתח האחראי אינה יכולה או צריכה להיות זכות יתר, כזו השמורה רק למטופלים שיש להם את היכולת כלכלית לפנות למוסדות הרפואה הפרטיים.

כיום, ובניגוד למגוון האפשרויות שמציעות קופות החולים במסגרת הקהילה (רופא משפחה, רופא מקצועי, מכונים וכיו"ב), חוויית המטופל בבתי החולים הציבוריים רוויה חששות ובתנאים של חוסר ודאות. תחושות קשות שמייצרות אצל המטופלים חוסר ביטחון ושיש בהן כדי להשפיע בצורה משמעותית על אמון הציבור במערכת הציבורית, ולא לטובה. בפועל, במצבים רבים במערך האשפוז מתקיימים מנגנונים ושיטות עבודה שרק מעצימים את חוסר הוודאות הקיים ממילא בתחום הבריאות.

דוגמה לכך היא העמימות שמתקיימת ביחס לזהות המנתח האחראי בבית החולים הציבוריים והתאמתו המקצועית לביצוע ההליך הרפואי. עמימות שמתקיימת גם כשבבית החולים הציבורי יודעים בדיוק מי צפוי להיות המנתח האחראי, ושלניתוח שובץ רופא בעל ניסיון ומיומנות לביצוע הפרוצדורה. עמימות מלאכותית שאולי משרתת את האינטרסים הכלכליים של גורמים שיכול ונהנים מהחשש הטבעי והמועצם של המטופלים. שהרי, כשזו המציאות (עוד מבלי שהזכרנו את התורים הארוכים במערכת הציבורית), מה הפלא שמטופלים רבים רצים לקנות בכסף (באמצעות ביטוחי בריאות או כסף כיס) את הוודאות והביטחון בבתי החולים הפרטיים.

כעת, ומתוך הבנה של חשיבות צמצום מימדי חוסר הוודאות בתחום הבריאות, בימים אלה משרד הבריאות מוביל מהלך חיוני וקריטי לחיזוק אמון הציבור. מהלך שיש לברך עליו, ושבכוחו להצעיד את בתי החולים הציבוריים עוד שלב בדרך למציאות המפתחת בעולם הבריאות.

בחוזר שכותרתו "קביעת מנתח אחראי בניתוח אלקטיבי בבתי חולים ציבוריים", קובע משרד הבריאות כי באחריות של מנהל המחלקה לדאוג לשיבוץ מנתח מומחה אחראי בכל ניתוח אלקטיבי בהתאם לתחום התמחותו. בנוסף, וחשוב לא פחות, נקבע כי באחריות בית החולים הציבורי ליידע את המטופל בדבר זהותו של המנתח האחראי מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר משבוע לפני מועד הניתוח.

כאמור, וכחלק מחיזוק אמון הציבור, ראוי שבתי החולים הציבוריים ישקפו למטופל את ההליך שממילא מתקיימים במרבית הניתוחים האלקטיביים – והוא שלכל ניתוח משובץ מנתח אחראי בהתאם לתחום התמחותו, ניסיונו וכישוריו - כי כל אדם שנכנס לחדר ניתוח רוצה את הביטחון והוודאות שהוא נמצא בידיים טובות.

אמנם, כחלק משגרת העבודה בבתי חולים ציבוריים והליך ההכשרה של דור העתיד ברופאה, ייתכן שניתוח יתבצע על ידי מתמחה. במקרים אלה, ועל מנת לצמצם את החששות, חשוב שבבית החולים יבהירו למטופל מי מבצע איזה חלק בניתוח, וכי בכל מקרה הניתוח נעשה תחת פיקוח של רופא בכיר.

מסר חשוב נוסף שראוי להטמיע ולבסס, בתוך המערכת  ולציבור, הוא שפעמים רבות הטיפול הרפואי, ובתוך כך גם ניתוח, במהותו הוא "עבודת צוות". מידע חיוני זה עשוי לצמצם במידה מסוימת את תחושת הצורך לקנות בכסף רב את הוודאות שמספקת המערכת הפרטית.

בנוסף, ראוי היה שבתי החולים הציבוריים יציבו כיעד בר ביצוע מהלכים כגון שליחת סמס עדכון למטופל לפני הניתוח; קיום מפגש מקדים בין המנתח למטופל; עדכון המשפחה במהלך הניתוח כמנגנון מובנה וקיום מפגש בין המטופל ובין הרופא המנתח בסיום הטיפול. מהלכים שמיושמים כיוזמות פרטיות בחלק מבתי החולים ושראוי וניתן לאמץ אותם כסטנדרט במערכת הציבורית.

ככל שמערכת הבריאות הציבורית תשכיל להקנות בידי הציבור יותר ודאות וביטחון במנגנוניה, כך היא תצליח לחזק את אמון הציבור בה.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  ד"ר עדי ניב יגודה,  דעות,  חדשות,  ניתוחים אלקטיביים,  חוזר משרד הבריאות
תגובות
 
אנונימי/ת
19.06.2019, 13:04

לקביעת מנתח אחראי אין בהכרח משמעות, כי המנתח האחראי הוא לא בהכרח זה שמבצע את רוב הניתוח.
לדרישה/ הצעה שלך שבית החולים יבהיר לחולה מי המתמחה שיהיה בניתוח ואיזה חלק יבצע אין שום בסיס, והיא גם די מטופשת. לא ניתן לדעת מראש איזה חלק יבצע המתמחה (רק לדוגמה, ייתכן שיתחיל פעולה, יתקשה בה ואז המנתח האחראי יחליף אותו). אפשר רק להציג את המידע בדיעבד, בדו"ח הניתוח שהינו חלק מהרשומה הרפואית, ולכן אין שום סיבה בהבהרה מיוחדת.
ומשהו קטן לסיום - בחדר ניתוח נמצא גם מרדים. הזהות שלו אינה חשובה לדעתך?

אנונימי/ת
19.06.2019, 22:19

משרד הבריאות - משרד חלמאות . מעניין מאוד מה יעשה אדון ליצמן , אם וכאשר יודיעו לו כי את הרבי מגור ינתח מתמחה בשנה שנייה או שלישית להתמחותו .
ובהמשך לחלמאות השערורייתית הזו, השלב הבא יהיה - להציב מצלמות וידאו בתוך חדרי הניתוח אשר יתעדו כל רגע ומהלך בכל שלבי הניתוח .
לזה קוראים "עידוד אמון הציבור ".
מתפתחת רפואה מאוד מסוכנת אשר מצד אחד נמצאים בעלי היכולת , ומהצד השני
[ לצערי ] כל המסכנים שידעו / או לא ידעו מי המנתח .
ליצמן מביא להרס וחורבן טוטאלי - קולוסאלי של מרקם מערכת הבריאות בארץ , ופוגע מתוך בורות מושלמת בכל פינה אפשרית .