פקקת ורידים עמוקה

היארעות מוגברת של אירוע VTE חוזר במטופלים עם אנמיה חרמשית

חוקרים טוענים כי יש לשקול מתן נוגדי פקקת בחולי אנמיה חרמשית עם אירוע VTE, מחשש לאירוע חוזר

אנמיה חרמשית (אילוסטרציה)

דיווחים בעבר הראו היארעות מוגברת של פקקת ורידים תסחיפית (Venous thromboembolism - VTE), הכוללת בתוכה פקקת ורידים עמוקה ותסחיף ריאתי, במטופלים עם אנמיה חרמשית. עם זאת, ישנם רק מעט תיאורים בנוגע לשיעור ההיארעות, מהלך הזמן וגורמי הסיכון לאירוע חוזר של VTE.

החקרים קבעו את ההיארעות המצטברת לחזרה ראשונה של VTE ולדימום, בעוקבה שכללה חולי אנמיה חרמשית שכבר היה להם VTE בעבר. באמצעות מודל רגרסיה רבת-משתנים על שם Cox, נקבעו גורמי הסיכון לדימום ולאירוע חוזר של VTE – בהתאמה למגדר, מוצא אתני, תקופת אירוע ה-VTE, המיקום והסטטוס הקשור לאשפוז וסיבוכים הקשורים לאנמיה החרמשית עצמה. החוקרים הציגו את הממצאים בצורת יחסי סיכון מותאמים, ורווח בר-סמך 95%.

בקרב 877 חולי אנמיה חרמשית עם תקרית של VTE בעבר, שיעור ההיארעות המצטבר לאירוע חוזר לאחר שנה ולאחר 5 שנים, היה 13.2% (רווח בר-סמך 95%: 11.0-15.5%) ו-24.1% (רווח בר-סמך 95%: 21.2-27.1%). גורמי הסיכון לחזרה של VTE כללו אנמיה חרמשית חמורה יותר (יחס סיכונים:2.41; רווח בר-סמך 95%: 1.67-3.47), פקקת ורידים עמוקה בגפה תחתונה בתור האירוע המקורי (יחס סיכונים:1.64; רווח בר-סמך 95%: 1.17-2.3), ודלקת ריאות או תסמונת חזה חריפה (יחס סיכונים:1.68; רווח בר-סמך 95%: 1.15-2.45). שיעור ההיארעות המצטבר לדימום היה 4.9% לאחר 6 חודשים (רווח בר-סמך 95%: 3.5-6.4%), ו-7.9% לאחר שנה (רווח בר-סמך 95%: 6.1-9.8%). אנמיה חרמשית חמורה יותר נמצאה כמקושרת לדימום (יחס סיכונים: 1.61; רווח בר-סמך 95%: 1.11-2.35).

החוקרים הגיעו למסקנה שההיארעות הגבוהה של אירועי VTE חוזרים במטופלים עם אנמיה חרמשית, מעלה את המחשבה שייתכן כי יש צורך בטיפול נוגד פקקת מורחב. מנגד, יש לשקול את הסיכון הגבוה באופן יחסי לדימומים. לכן, ישנו צורך במחקרים רנדומליים פרוספקטיביים עם נוגדי פקקת, בחולי אנמיה חרמשית עם VTE.

מקור: 

Brunson, A. et al. (2019). American Journal of Hematology. https://doi.org/10.1002/ajh.25508

נושאים קשורים:  פקקת ורידים עמוקה,  פקקת ורידים תסחיפית,  אנמיה חרמשית,  נוגדי פקקת,  מחקרים
תגובות