נכון להיום לא ברור מהי החשיבות של שיפור איכות האוויר על תפקודי הריאות בקרב קשישים. החוקרים בדקו את הקשר בין ירידה במזהמים באוויר לבין תפקודי ריאות ושינויים בהשפעה כתלות בגורמים גנטיים וב-BMIי- body mass index בקרב אוכלוסיית קשישים בגרמניה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו את המידע מתוך מחקר פרוספקטיבי בשם SALIAי(Study on the influence of Air pollution on Lung function, Inflammation and Aging) שכלל 601 משתתפים. המשתתפים ביצעו ספירומטריה בנקודת ההתחלה של המחקר (1985-1994, גיל המשתתפים היה 55 שנים) ולאחר מכן ב-2007-2010 ופעם נוספת ב-2012-2013.
החוקרים קבעו את ריכוז המזהמים באוויר במקום המגורים של המשתתפים בכל נקודת זמן באמצעות מודלים של land-use regression. החוקרים חישבו את תוצאת ה-z של ה-GLIי(Global lung Initiative)י2012. בנוסף, החוקרים קבעו את ה-GRSsי(genetic risk scores) המשוקלל מתוך אללים הקשורים לתפקודי ריאות והשתמשו בהם על מנת לחקור את האינטראקציה עם איכות אוויר משופרת. כמו כן, החוקרים השתמשו במספר מודלים ליניאריים מעורבים.
תוצאות המחקר חשפו כי רמות זיהום האוויר ירדו באופן משמעותי במהלך תקופת המחקר. בנוסף, נמצא כי הירידה בזיהום האוויר קשורה לעליה בתוצאות ה-z של FEV1י- forced expiratory volume in 1 s וביחס FEV1/ forced volume capacity.
החוקרים מצאו כי עבור ירידה של 10 מיקרוגרם·מטר-3 בחנקן דו חמצני (NO2), תוצאת ה-z של FEV1 עלתה ב-0.14 (רווח בר סמך 95%: 0.01-0.26). עם זאת, ככל שהיו יותר אללים מסוכנים הקשורים לתפקודי ריאות, היתרון שנבע מהשיפור באיכות האוויר ירד (אינטראקציית GRS x NO2: p= 0.029). החוקרים לא מצאו אינטראקציה מובהקת עם BMI.
המסקנות שעלו מהמחקר היו כי ירידה בזיהום האוויר קשורה לשיפור יחסי בתפקודי הריאות בקרב נשים קשישות, אך השיפור תלוי גם בגנטיקה שלהן.
מקור:
Huls, A. et al. (2019) European Respiratory Journal 53.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
