מנהל המרכז הרפואי תל אביב איכילוב, פרופ' רוני גמזו, מתמודד בשנה האחרונה עם סרטן נדיר ואלים במיוחד, בעוד הוא ממשיך בתפקידיו ובין השאר גם שימש כיו"ר ועדת סל התרופות – כך נחשף לראשונה בסוף השבוע (ה') בכתבה של שי גל בתכנית "עובדה" בערוץ 12.
עוד בעניין דומה
"גמזו יצא לקרב הגדול של חייו, לאחר שרופאים בבית החולים שהוא מנהל זיהו, אבחנו וגם טיפלו במחלתו", הודגש בכתבה שבה נחשפו הפרטים. הגידול הממאיר נתגלה מתחת לעפעף עינו השמאלית כאשר הערכת הרופאים שטיפלו בפרופ' גמזו היא שהגידול "קינן" בגופו חודשיים-שלושה לפני שנתגלה וזוהה.
בזה אחרי זה רואיינו בכתבה רופאים בכירים שהיו מעורבים בהליך האבחון, הזיהוי והטיפול שניתן למנהלם. ד"ר אנדריאה גת, מומחית לפתולוגיה ומנהלת יחידת הדרמופתולוגיה ב"איכילוב" תיארה כיצד גילתה את הגידול במיקרוסקופ. "מעולם לא ראיתי גידול כזה על עפעף", אמרה בראיון עימה.
פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מערך עיניים, סיפרה ש"בשלב ראשון חשבתי שמדובר בכלל בשעורה". מומחה לאוקולופלסטיקה, מנהל מכון אוקולופלסטיקה והאחראי על מחלקת האשפוז וחדר הניתוח עיניים במערך העיניים ב"איכילוב", סיפר שכאשר הנגע הוסר, הוא נשלח לבדיקה שבה התברר שמדובר בסרטן מסוג נדיר וגם אלים.
פרופ' יוסף קלאוזנר, מומחה לכירורגיה כללית וראש האגף הכירורגי ומנהל החטיבה הכירורגית ב"איכילוב", יו"ר המועצה הלאומית לכירורגיה, הרדמה וטיפול נמרץ, סיפר כי "בישראל יש אולי חמישה-שישה אנשים עם סוג סרטן זה המקיף את גלגל העין. זה מקרה נדיר, אולי חסר תקדים בהתייחס לגילו של החולה. רק מומחים מעטים מאוד בעולם מכירים את סוג הסרטן הזה".
במהלך הטיפול שקיבל פרופ' גמזו - "המכיר היטב את מערכת הבריאות בישראל ועתה הכיר אותה מעמדת חולה", הודגש בכתבה - עלה חשש שגופו בגד בו וכי ייתכן שהגידול שלח גרורות. לאחר שהוסר הגידול התקיימה התייעצות עם שני מומחים בארה"ב ופרופ' גמזו יצא לגיחה קצרה מאוד לקבלת המשך טיפול במכון רפואת העין ע"ש אדוארד הרקנס, המסונף לאוניברסיטת קולומביה במנהטן, ניו יורק. הוא נותח שם ביום חמישי ושב לישראל ביום א' שלאחר מכן כדי ליטול חלק בישיבות הסיכום של ועדת סל התרופות, לאחר שהתבשר ששאריות הגידול הממאיר הוסרו והוא לא שלח גרורות.
עם זאת אמר פרופ' ליבוביץ כי מאחר שמדובר בסוג סרטן נדיר קיים חשש שתאים קטנטנים של הרקמה הממאירה עדיין נחבאים בגוף המטופל ו"מחכים כדי להתעורר, וזה יכול להתרחש בעוד שבוע-שבועיים, חודש, או שנה-שנתיים וכמובן גם לא להתפרץ. אבל הדאגה תלווה את פרופ' גמזו כל הזמן".
במהלך הטיפול בידי רופאיו, עמד מנהל "איכילוב" על חשיבות המגע האישי ויחס החמלה "המאוד חשוב ומעצים" של רופא כלפי מטופלו ובעקבות זאת יזם פרויקט הכשרה מיוחד לרופאי בית החולים בנושא הזה. "במהלך הניתוח", סיפרה פרופ' לבנשטיין, "החזקתי לו יד במשך 40 דקות. זה תרם הרבה מאוד לתחושה שלו".