גלזגו

התנהגויות שמעידות על כאב במבוגרים עם נזק מוחי ברמות שונות של הכרה

במחקר זה בדקו החוקרים כיצד בא לידי ביטוי כאב במטופלים שאינם בהכרה או בהכרה מעורפלת. ממצאי המחקר יכולים לסייע בפיתוח סולמות מותאמים להערכת כאב באוכלוסיות אלו

הרבה מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ שסובלים מנזק מוחי לא יכולים לדווח על כאב בזמן האשפוז, וייתכן והאמצעים הקיימים כיום להערכת הכאב אינם מספקים. המטרות של מחקר זה היו לתאר ולהשוות התנהגויות של מטופלים עם נזק מוחי ברמות שונות של הכרה בזמן טיפולים כואבים ושאינם כואבים ביחידה לטיפול נמרץ ולבדוק את מידת ההסכמה על התהגויות של המטופלים כמעידות על התנהגות כאובה.

מטופלים עם נזק מוחי היו תחת מעקב עם רשימה בת 40 פריטים לפני ואחרי פרוצדורה של מגע רך (שאינה כואבת), היפוך וטיפול נוספים (כואבים) על ידי זוגות של מטפלים שעברו אימון. במידת האפשר, מטופלים דיווחו את רמת הכאב שלהם לפי סולם חזותי של 0-10. המטופלים סווגו לכאלה שאינם בהכרה (ציון שבין 3 ל-8 במדד גלזגו), בהכרה מעורפלת (ציון שבין 9-12 במדד גלזגו) ובהכרה מלאה (ציון שבין 13-15 במדד גלזגו).

147 מטופלים נכללו במחקר (65 בהכרה מלאה, 56 בהכרה מעורפלת ו-26 ללא הכרה). התנהגות פעילה המעידה על כאב (עיווי פנים ותנועות גוף) הייתה נפוצה יותר במטופלים בהכרה. אחוז גבוהה של הסכמה (80%-98%) הושגה בעת פירוש רוב ההתנהגויות. סך ההתנהגויות הפעילות היו גבוהות באופן משמעותי במהלך פעילויות כואבות בהשווה למנוחה (Wilcoxonי– 9.873, p<0.001) ולמגע שאינו כואב (Wilcoxonי– 9.486, p<0.001) ללא קשר לרמת ההכרה הבסיסית. המדדים שהיוו את המנבאים הכי חזקים לעצמת הכאב (בקרב 33 מטופלים) היו עיוות הפנים, פתיחת פה, כיווץ העיניים, דמע וכיווץ הפה. התנהגויות אלה היו בהתאמה בינונית לכאב בדיווח עצמי (קבוע rho על שם Spearmanי– 0.47)

מקור: 

Gelinas C. et al (2019). Journal of pain and symptom management:vol 57, Issue: 4, Page: 761-773;

נושאים קשורים:  גלזגו,  מדדי כאב,  הכרה ירודה,  מחקרים
תגובות