מחקרים

יעילות UPADACITINIB בחולי דלקת מפרקים שגרונית עמידה לטיפול ביולוגי

מטרת המחקר היתה להעריך את היעילות והבטיחות של UPADACITINIB במטופלים עם תגובה לא מספקת לתרופות משנות מהלך מחלה ביולוגיות (b-DMARDs)

27.05.2019, 11:05
דלקת מפרקים שגרונית (צילום: אילוסטרציה)

UPADACITINIB היא תרופה המעכבת באופן סלקטיבי את Janus Kinase 1 ונמצאה יעילה במחקרי פאזה 2 במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) בינונית-קשה. מטרת המחקר היתה להעריך את היעילות והבטיחות של אופדסיטיניב במטופלים עם תגובה לא מספקת לתרופות משנות מהלך מחלה ביולוגיות (biologic disease-modifying anti-rheumatic drugs –יbDMARDS).

המחקר בוצע באופן כפול-סמיות מבוקר אינבו ב-153 אתרים ב-26 מדינות. המשתתפים היו בני 18 שנים ומעלה עם RA פעילה, תגובה לא מספקת או אי סבילות ל-bDMARDS ושימוש במקביל ב-csDMARDS י(conventional synthetic DMARDS). המשתתפים חולקו באופן אקראי ביחס של 2:2:1:1 לקבל יופדסיטיניב בשחרור מושהה במינון 15 או 30 מ"ג (פעם ביום) במשך 12 שבועות או אינבו במשך 12 שבועות ולאחר מכן יופדסיטיניב במינון 15 או 30 מ"ג במשך 12 שבועות נוספים. התוצאים העיקריים שנבדקו היו שיעור המשתתפים שהשיגו ACR20 וציון DAS28י(CRP) של 3.2 או פחות בתום 12 שבועות.

במחקר השתתפו 499 מטופלים אשר קיבלו UPADACITINIB במינון 15 מ"ג (165 משתתפים), 30 מ"ג (165 משתתפים), אינבו ואז מינון של 15 מ"ג (85 משתתפים) ואינבו ואז מינון של 30 מ"ג (84 משתתפים). משך המחלה הממוצע היה 13.2 שנים (סטיית תקן 9.5). 47% מהמשתתפים קיבלו bDMARD אחד בעבר, 28% קיבלו שני bDMARDS בעבר ו-25% קיבלו שלושה bDMARDS לפחות בעבר. 91% מהמשתתפים השלימו את הטיפול עד שבוע 12 ו-85% השלימו את הטיפול עד שבוע 24.

בשבוע 12, ACR20 הושג על ידי 65% מהמשתתפים (רווח בר-סמך 95%: 57-72) בקבוצת ה-15 מ"ג, 56% (49-64%) מהמשתתפים בקבוצת ה-30 מ"ג ועל ידי 28% מהמשתתפים בקבוצת האינבו (22-35%) (p<0.0001 עבור שתי ההשוואות). DAS28י(CRP) של 3.2 או פחות הושג על ידי 43% (36-51%) מהמשתתפים בקבוצת ה-15 מ"ג, 42% (35-50%) מהמשתתפים בקבוצת ה-30 מ"ג לעומת 14% (9-20%) מהמשתתפים בקבוצת האינבו (p<0.0001 עבור שתי ההשוואות).

עד שבוע 12, שיעור תופעות הלוואי היה דומה בקבוצת האינבו (56%) וקבוצת ה-15 מ"ג (55%) אך גבוה יותר בקבוצת ה-30 מ"ג (67%). תופעות הלוואי הנפוצות ביותר אשר התרחשו בלפחות 5% מהמטופלים היו זיהומים בדרכי האוויר העליונות, נאזופרינגיטיס, זיהומים בדרכי השתן והחמרה של דלקת מפרקים שגרונית. שיעור המטופלים עם תופעות לוואי קשות היה גבוה יותר בקבוצת ה-30 מ"ג (7%) לעומת קבוצת ה-15 מ"ג (5%) וקבוצת האינבו (0 תופעות לוואי קשות). יותר מטופלים בקבוצת ה-30 מ"ג סבלו מזיהומים קשים, הרפס זוסטר ותופעות לוואי שהובילו להפסקת הטיפול מאשר קבוצת ה-15 מ"ג וקבוצות האינבו. במהלך 12 השבועות הראשונים למחקר, דווח מקרה בודד של תסחיף ריאתי, שלוש ממאירויות, אירוע קרדיווסקולרי מאג'ורי בודד ומקרה תמותה אחד במטופלים שקיבלו UPADACITINIB. בקבוצת האינבו לא נצפו אירועים אלו.

החוקרים מסכמים כי מינוני הUPADACITINIB שנבדקו מובילים לשיפור מהיר ומובהק סטטיסטית לעומת אינבו על פני 12 שבועות במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית עמידה לטיפול.

מקור: 

Genovese, M.C. et al. (2018) Lancet. 391, 2513

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית,  אופדסיטיניב,  מעכבי JAK,  תרופות משנות מהלך מחלה,  פאזה 3