שבריריות נמצאת בקשר הופכי לגיל הפסקת הוסת והיא מוגברת בנשים שעברו כריתת רחם

שבריריות היא תופעה עם פתו-פיזיולוגיה מורכבת שמשפיעה על אחוז ניכר מהקשישים בני 65 ומעלה ותורמת לסיכון של מספר תוצאים בריאותיים בלתי רצויים.

לנשים כמות גבוהה באופן שאינו תואם את חלקן באוכלוסייה של שבריריות, אך תופעה זו אינה מתוארת או מוסברת היטב. במחקר זה שאפו החוקרים לבחון את הקשר בין גיל הפסקת הוסת, כריתת רחם וטיפול הורמונלי חליפי עם שבריריות בנשים מבוגרות.

החוקרים ביצעו מחקר חתך על מחקר העוקבה הקנדי Longitudinal Study on Agingי(30,097 מטופלות, בנות 45-85). שבריריות נמדדה דרך מדד שבריריות (Deficit Accumulation) וסוג השבריריות (ע"פ פריד). נשים בגיל שלאחר הפסקת הוסת חולקו לקבוצות הבאות לפי גיל הפסקת הוסת - טרומי (גיל 30-39), מוקדם (גיל 40-45), רגיל (גיל 46-54) ומאוחר (בנות 55 ויותר) או לקבוצה של נשים שעברו כריתת רחם. הקשר נבחן בעזרת ניתוח רב-משתני עם תיקון לדמוגרפיה, סגנון חיים, תמיכה סוציאלית ושימוש בטיפול הורמונלי חליפי.

הגיל בעת הפסקת הוסת היה קשור באופן הפוך לשבריריות בנשים קנדיות מבוגרת. מדד השבריריות פחת ב-1.2 לעומת הממוצע (p<0.001 בכל שנה שבה הוסת לא נפסקה). מדד זה היה גבוה באופן משמעותי לנשים בקבוצה הטרומית, (24%, p<0.001) בקבוצה המוקדמת (7%, p<0.01) ובקבוצת כריתת הרחם (21%, p<0.001) בהשוואה לקבוצה שבה הפסקת הווסת הייתה בגיל רגיל. הסיכוי להיות מסווגת כשברירית בעזרת הקריטריונים ע"ש פריד היו גבוהים יותר בהפסקת וסת טרומית (יחסי הסיכויים 1.33, רווח בר-סמך 95%: 0.72-2.27) וכריתת רחם (יחס הסיכויים 1.59, רווח בר-סמך 95%: 1.25-2.02)

מקור:

Verschoor C.P et al (2019). The Journals of Gerontology: Series A, Volume 74, Issue 5, May 2019, Pages 675–682;