דו"ח המבקר

גופים מסחריים מממנים תקני מתמחים במחלקות לכירורגיה פלסטית בבתיה"ח

דו"ח מבקר המדינה חושף כשלים וליקויים חמורים בתחום הטיפולים האסתטיים והניתוחים הפלסטיים: פעילות החורגת מגבולות המקצוע של רופאי שיניים וקוסמטיקאיות, היעדר פיקוח ואכיפה, פרסום נגד החוק ושימוש לקוי בציוד רפואי

טיפולים אסתטיים. אילוסטרציה

דו"ח חדש של מבקר המדינה שפורסם היום (ב') חושף את כשלון משרד הבריאות באסדרת תחום הטיפולים והניתוחים הפלסטיים והאסתטיים.

"בשנים האחרונות", כתב המבקר, "חלה עלייה גדולה בישראל ובעולם במספר הניתוחים הפלסטיים האסתטיים והטיפולים האסתטיים, וטווח הגילאים של המטופלים מתרחב. בחלק מבתי החולים הכלליים הממשלתיים נעשים ניתוחים פלסטיים אסתטיים וטיפולים אסתטיים במסגרת תאגידי הבריאות שליד בתי החולים. היקפו של התחום הזה בישראל הוא כ-100 מיליון שקל מדי שנה, והוא צומח בהתמדה.

"עם זאת, הטיפולים האסתטיים והניתוחים הפלסטיים האסתטיים כרוכים בסיכונים. קיימת עלייה ניכרת במספר התביעות בתחום: מ-11 דיווחים בשנת 2008 ל-215 בשנת 2016. בד בבד נרשמה עלייה של פי 100 בסך התשלומים לפיצויים לנפגעים בין 2009 ועד שנת 2017 .

"מקצוע הקוסמטיקה", נאמר בדו"ח המבקר, "איננו נחשב מקצוע רפואי. לא נדרש רשיון לעסוק בו והוא איננו מפוקח על ידי משרדי הבריאות והעבודה. אין חלוקה מוגדרת ובהירה בין סוג הטיפולים שקוסמטיקאיות רשאיות לבצע לבין סוג הטיפולים הנחשבים עיסוק ברפואה שרק רופאים רשאים לבצע. הגבולות בין סוגי הטיפולים הולכים ומיטשטשים".

התוצאה: בעלי מקצועות שאינם רופאים, ובכלל זה קוסמטיקאיות, גולשים לעתים לטיפולים שרק רופא מוסמך לעסוק בהם - והדבר עלול לסכן את בריאות המטופל. קוסמטיקאיות גם אינן מחויבות לעבור הכשרות ועוסקות בו גם קוסמטיקאיות שאין בידיהן הידע המקצועי המאפשר טיפול בטוח ויעיל, נמסר בדו"ח.

"קוסמטיקאיות ומכוני קוסמטיקה עושים בפרסומיהם שימוש תדיר ולא תקין במונחים 'רפואי' ו'פרא-רפואי' ומציגים תעודות הכשרה בעלות אופי רפואי. באורח זה נוצר מצג מטעה לפיו המקצוע משתייך לתחום הרפואה, אף על פי שההכשרות אינן רפואיות במהותן.

"משרד הבריאות אינו אוכף את האיסור על השימוש בכינויים אלה. המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) לא פעלה נגד המוסדות להכשרה בתחום הקוסמטיקה שהתהדרו שלא כדין בהגדרה 'מכללה' או 'אקדמיה'".

היעדר פיקוח, אכיפה ואסדרת התחום

דו"ח המבקר מדגש כי המלצות ועדה משותפת למשרדי הבריאות והעבודה לאסדרת ההכשרה של קוסמטיקאיות ופיקוח על מכוני קוסמטיקה בחקיקה, קיימות מאז שנת 2004 (15 שנה), אך אלו לא באו לידי מימוש ואף לא נדונו מאז. בפועל מגלגלים משרדים אלה את האחריות האחד על רעהו ומתנערים הלכה למעשה מאחריותם לאסדרת תחום הקוסמטיקה - אגב היעדר פיקוח על התחום, וזאת למרות הערות עבר של מבקר המדינה. כל עוד אין אסדרה משמעתית לטפל בקוסמטיקאיות החורגות מתחום הקוסמטיקה, הכלים הקיימים מוגבלים וכך נותר התחום פרוץ.

"ניתוחים פלסטיים אסתטיים וטיפולים אסתטיים מתבצעים בידי רופאים שהתמחו בתחומי רפואה שונים. חלקם מבצעים ניתוחים פלסטיים אסתטיים שאינם בתחום מומחיותם, וזאת בניגוד לחוזר משרד הבריאות משנת 2012, הקובע את סוגי המומחיות הנדרשים מרופאים לביצוע ניתוחים מסוימים כדי שלא לגרום נזק למטופל", נכתב בדו"ח.

המבקר גם מתייחס למעורבותם של רופאי שיניים בתחום: "רופאי שיניים עושים טיפולים אסתטיים באזורים שונים בגוף שאינם האזורים שבהם מותר להם לטפל לפי חוזר משרד הבריאות משנת 2013. בין טיפולים אלה: הזרקות למחשוף לטיפול בקמטים; הזרקות לקרקפת למניעת התקרחות; הזרקות לעורף לטיפול במיגרנות והזרקות לכפות הידיים, לכפות הרגליים ולבתי השחי - למניעת הזעה".

לדברי המבקר, תחום האסתטיקה איננו מוגדר כתחום התמחות ברפואה, אך רופאים מתחומי התמחות שונים או ללא מומחיות, מציגים עצמם כבעלי מומחיות ב"רפואה אסתטית", ב"דרמו-אסתטיקה", ב"טיפולים אסתטיים" וכיוצא בזה. "פרסום שכזה", מציין המבקר, "מנוגד להוראות הדין ולקוד האתי ומטעה את הציבור".

משרד הבריאות אינו פועל באופן נחרץ ושיטתי נגד רופאים המפרסמים את עצמם, מדגיש המבקר בדו"ח שלו, וזאת בניגוד לתקנות. כמו כן לא ננקטות פעולות נגד רופאים ומכונים המעסיקים רופאים ומפרסמים מבצעים, הנחות ותמונות של ידוענים שטופלו ושל מטופלים אחרים - "פעולות המשרד בעניין הזה מעטות ונקודתיות".

ליקויים חמורים בשימוש בציוד רפואי אסתטי

המבקר מציין כי טיפולים להזרקת בוטוליניום וחומצות היאלורוניות מתבצעים לעתים על ידי רופאים מחוץ למרפאה, למשל ב"מסיבות בוטוקס" הנערכות בבתים פרטיים, וזאת בניגוד להוראות משרד הבריאות המחייבות רופא לוודא את התאמת התשתיות למתן הטיפול – "טיפולים כאלה מסכנים את המטופלים בסיבוכים רפואיים ביניהם: חסימת כלי דם, נמק וזיהומים".

קוסמטיקאית מזריקה חומר מילוי למטופלת. אילוסטרציה

כן מפרט הדו"ח ליקויים חמורים בכל הנוגע לשימוש בציוד רפואי בתחום הזה: "חוק ציוד רפואי שנחקק ב-2012 ונועד להסדיר את הייצור והשיווק של ציוד רפואי, את השימוש בו ואת הבטחת בטיחותו, לא נכנס עד כה לתוקף מפני שמשרד הבריאות לא התקין את התקנות המסדירות זאת. לפיכך, מוסדות פרטיים שבהם נעשית בעיקר פעילות אסתטית, רשאים לרכוש, לשווק ולייצר ציוד רפואי בלי שנרשם וללא הגבלה, בלי לבדוק את איכותו ובטיחותו שלעתים אינן מספקות".

ועוד מציין המבקר: "למרות הסיכונים שבשימוש בסיליקון נוזלי, הידועים בארץ ובעולם כ-20 שנה והאיסור על השימוש בו במדינות מפותחות רבות, ועל אף החלופות היעילות והבטוחות שהתפתחו במהלך השנים, משרד הבריאות לא אסר על השימוש בו, ויש רופאים שעדיין עושים בו שימוש למילוי נפח בפנים ולטיפול בקמטים". כמו כן, אין בידי משרד הבריאות כלים לאיתור קוסמטיקאיות המשתמשות בתמרוקים שנרקחו ושווקו שלא כדין.

ניתוחים אסתטיים בבתי החולים בניגוד לתקנות

הדו"ח מקדיש פרק מיוחד לכירורגיה הפלסטית-אסתטית בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות שלידם. וכך נכתב בדו"ח: "בניגוד להנחיית משרד הבריאות וללא אישורו, המרכזים הרפואיים הממשלתיים-עירוניים סוראסקי (איכילוב) ובני ציון והממשלתיים אסף הרופא (שמיר) והמרכז הרפואי וולפסון, מבצעים ניתוחים אסתטיים בשעות הבוקר לצורך השלמת תכנית הלימודים (סילבוס) של המתמחים בכירורגיה פלסטית.

"לעתים, מטופלים נדרשים לניתוח בשל צורך רפואי הניתן במסגרת סל הבריאות, והם מבקשים לשלב בו ניתוח אסתטי שניתן לעשותו רק באופן פרטי. ניתוחים משולבים מקטינים סיכונים בשל ביצוע הרדמה אחת בלבד והדבר גם מאפשר ניצול אופטימלי של חדרי הניתוח והצוותים הרפואיים".

בעניין זה קבע משרד הבריאות, בהמשך לחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2002 כי מבוטח יעבור רק את הניתוח הרפואי במסגרת הרפואה הציבורית ואת הניתוח המשולב הוא יוכל לבצע רק במסגרת הרפואה הפרטית. ואולם, קביעה זו יכולה להביא לחיזוק הרפואה הפרטית דווקא, בניגוד למדיניות משרד הבריאות.

בניגוד לחוזר מנכ"ל המשרד משנת 2010, גופים מסחריים מממנים משרות תקן מבוקשות של מתמחים במחלקות לכירורגיה פלסטית בבתי החולים הציבוריים. הגופים המסחריים מממנים את משרות התקן הנוספות באמצעות עסקאות או תרומות לתאגידי הבריאות של בתי החולים.

גם מוסדות רפואיים וגורמים אחרים מממנים משרות תקן שכאלו כדי לתגבר אצלם את השירות הרפואי וכדי לאפשר להם לקבל הכשרה בתחום. למשל: סוראסקי (איכילוב) העסיק שבעה מתמחים מעבר לתקן הקיים במימון גורמים שונים ורמב"ם חיפה העסיק שישה מתמחים כאלה. "הדבר", כותב המבקר, "עלול לגרום לחוסר שוויון בין המוסדות המממנים למוסדות האחרים, להעמיק את הפערים בין המרכז לפריפריה ולמעורבות של גורמים בעלי עניין במספר הרופאים המתמחים בתחום".

טיפולים אסתטיים במסגרת שב"ן – עלויות ואפליה

נושא אחר המטופל בדו"ח עוסק בהכללת הטיפולים האסתטיים במסגרת תכניות השב"ן (ביטוחים משלימים). וכך כותב המבקר: "הטיפולים האסתטיים הניתנים לחברים בתכניות השב"ן של שירותי בריאות כללית, מכבי ומאוחדת, והנובעים בעיקר מתחרות בין קופות החולים על צירוף ושימור המבוטחים, יוצרים עלויות שנתיות כבדות לקופות. למשל, תשלומים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים בשנה להסרת שיער, וכל זאת בלא צורך רפואי.

"הכללית מפעילה את תחום האסתטיקה במסגרת השב"ן באמצעות ש.ל.ה המציעה בין היתר טיפולים בהזרקות, בחומרי מילוי ובהכנסת חוטים וכן טיפולי פנים. ואולם, משרד הבריאות טרם הסדיר את החזקתה של החברה בידי הכללית. החברה מעניקה הנחות על טיפולים אלה לחברי השב"ן שלה בלבד. נוצרת בכך אפליה מול שאר מבוטחי הכללית שאינם חברים בשב"ן על ידי חברת בת שלה".

נוכח כל הליקויים והכשלים שפורטו בדו"ח, ממליץ אפוא המבקר למשרדי הבריאות והעבודה לפעול לתיקון הליקויים ולטפל במכלול ההיבטים הקשורים לשם אסדרת מקצוע הקוסמטיקה. "נוכח התנערותם של משרדי הבריאות והעבודה מקבלת אחריות על אסדרת התחום, על שר הבריאות ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, להיות מעורבים יותר בקידום האסדרה הנדרשת ולהביא לשיתוף פעולה בין המשרדים", ממליץ המבקר.

האיגוד לכירורגיה פלסטית ואסתטית: "חזרנו והתרענו"

בתגובה לממצאי הדו"ח מסר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית: "האיגוד מברך את מבקר המדינה על הדו"ח החשוב ועל נכונותו לערוך ביקורת חיצונית על תחום הטיפולים האסתטיים והניתוחים הפלסטיים. כפי שהתרענו והזהרנו פעמים רבות בשנים האחרונות, התחום הזה סובל מריבוי מתחזים ו'פייק דוקטורס' שעוברים על חוקי מדינת ישראל, על כללי המינהל התקין וטוהר המידות, תוך שהם מסכנים את בריאות הציבור. דו"ח המבקר חושף את הפעילות החורגת מגבולות המקצוע של רופאי השיניים והקוסמטיקאיות, עליהם התרענו".

ד"ר מאיר כהן. "במקום לטפל בזקנה במסדרון - מסבסדים ניתוחים פלסטיים פרטיים" (צילום: יח"צ)

ד"ר מאיר כהן, יו"ר האיגוד, הוסיף: "נדהמנו לגלות בדו"ח המבקר כי 'כללית אסתטיקה' מוכרת לציבור ניתוחי יופי פרטיים ב'חצי-חינם' ופועלת בניגוד לחוק. מבצעי יופי במחירי עלות הם פיתוי למבוטחים תוך שימוש באמצעי המערכת הציבורית על מנת להגדיל רווחים. בכך משדלים מבוטחות צעירות ומבוטחים צעירים לרכוש פוליסות ביטוח מורחבות, תוך הבטחת ניתוח פרטי שלא תמיד הם זקוקים לו. במקום לטפל בזקנה במסדרון - מסבסדים ניתוחים פלסטיים פרטיים.

"הפרסום האינטנסיבי והאגרסיבי לניתוחים פלסטיים והליכים אסתטיים מציף את הרשת תוך הפרת החוק הנוגע לפרסום רופאים ואיננו עולה בקנה אחד עם הערכים של מומחה לכירורגיה פלסטית. נשקול להציע לחברי האיגוד המנתחים שם, לבדוק לעומק את תחושתם לגבי האתיקה של העסקתם במנגנון שיווקי המציע ניתוח פלסטי פרטי על חשבון הזקנה במסדרון. במקביל, נדרוש ממשרד הבריאות להבין מדוע קופה עם גירעון תקציבי הולך ותופח, קושי לממן תרופות מצילות חיים ומחלקות על סף קריסה, עדיין מוצאת לנכון לסבסד בכספי הציבור ניתוחים פרטיים".

ד"ר רון עזריה, מזכיר האיגוד, התייחס למה שנאמר בדו"ח על ריבוי המתחזים העוסקים ברפואה אסתטית, בניגוד לחוק. "העובדה היא שרופאי שיניים רבים מפרסמים ומבצעים טיפולים אסתטיים והזרקות באזורים שונים בגוף, חורגים מגבולות המקצוע ומסכנים את שלום הציבור. העובדה כי רובם השמיטו את המילה 'שיניים' מהתואר דוקטור נועדה להסתיר את האמת מהציבור. השימוש בתואר 'מומחה לטיפולים אסתטיים' הוא שימוש בתואר התמחות שאיננו קיים כלל, מהווה אחיזת עיניים ועבירה על הנורמות של ההסתדרות הרפואית, האתיקה הרפואית והוראות משרד הבריאות, וגובל בעבירה פלילית".

ד"ר רועי ענבר, גזבר האיגוד, הוסיף: "האיגוד קורא למשרד הבריאות לקחת אחריות על בטיחותם של המטופלים בעקבות דו"ח המבקר, לרבות שדרוג מערך האכיפה וההרתעה כנגד מתחזים ומיצוי הדין עימם. אנו ממליצים לציבור לשים לב מי הגורם שמציע לו טיפול אסתטי או ניתוח פלסטי. יש לוודא שהרופא המציע טיפול זה הוא אכן מומחה אמיתי לכירורגיה פלסטית, כדי שלא להפוך לקורבנות של בצע כסף".

נושאים קשורים:  ניתוח פלסטי,  טיפול אסתטי,  מבקר המדינה,  דו"ח המבקר,  האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית,  ד"ר מאיר כהן,  הסרת שיער בלייזר,  חדשות,  רפואה אסתטית,  רשלנות רפואית,  ד"ר רון עזריה,  ד"ר רועי ענבר
תגובות
 
אנונימי/ת
06.05.2019, 20:31

יש דברים בגו, אבל, אני לא רואה סיבה מדוע רופאי שיניים לא יכולים לעסוק בטיפולים אסטתיים כלל. בלימודי רפואת השיניים מושם דגש מיוחד על אזורי הראש והצוואר, ולמעשה רוב הלימודים הקליניים(3 שנים) מתרכזים בנושים הקשורים לכך. כמו כן, ישנו שימוש בבוטוקס גם ברפואת שיניים, ועל כן החומר והתוויותיו נלמדים גם בפקולטות לרפואת שיניים. לכן, לומר כי רופאי השיניים לא מסוגלים לבצע טיפולים אסטתיים באזור הראש והצוואר מגוחך. נכון, רופאי שיניים לא אמורים לבצע טיפולים בידיים או כל חלק אחר בגוף זולת הראש והצוואר. עם זאת, אין להתעלם מהדורסנות של פלסטיקאים, שלמען צמצום התחרות בתחום מלינים באופן שיטתי על רופאי השיניים.
אגב, רופא המשפחה של סבתי איזן את רמות הסוכר בדמה, למרות היותו ״רופא משפחה בלבד״ ולא מומחה בתחום, והפלא ופלא-היא מאוזנת כבר שנתיים. האם גם במקרה זה אותו רופא משפחה היה מקבל מטר של ביקורת על עבודתו, למרות העובדה שאינו רופא פנימי מומחה בתחום?

אנונימי/ת
06.05.2019, 20:47

רופא שיניים יקר, הטענה שלך מגוכחת. כל סטודנט לרפואה לומד ונבחן על כלל האנטומיה של הגוף. האם זה מכשיר אותו להיות מנתח לב או אורולוג? בודאי שלא. אין בלימוד האנטומיה די בשביל להכשיר רופא, על אחת כמה וכמה רופא שיניים, שעיקר לימודיו הן חלל הפה.

אנונימי/ת
06.05.2019, 21:22

כי רופא שיניים מטפל רק בשיניים! הוא לא רופא ואל לו לפלוש לתחומם של אלו, אשר השקיעו 13 שנים ויותר על מנת להשיג תואר מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית.

אנונימי/ת
06.05.2019, 22:53

מצחיק להגיד - בלימודי הרפואה שלי למדתי על האנטומיה של הלב, ולכן אלך לצנתר מטופלים בלי הכשרה

אנונימי/ת
06.05.2019, 22:54

רופאי שיניים - או שתלמדו רפואה כללית , תתמחו במקצוע רפואת עור או פלסטיקה , תעברו את השלבים ( א ו ב ) ואז אחרי 13 שנה תעבדו בהזרקות או או שתשארו עם השיניים

אנונימי/ת
07.05.2019, 14:19

אבל אין להם מושג ברפואה

07.05.2019, 01:00

נאמר כבר ״קנאת סופרים תרבה חוכמה״ אבל במקרה זה המשפט הנכון הוא ״קנאת מומחים תרבה מדנים״.
מחד גיסא, נכון שכדאי שכל מומחה יתעסק בתחומו הוא. מאידך גיסא, אם רופא, כולל רופא שיניים, השתלם בפרוצדורה מסוימת במקום מוסמך ואיכותי וקיבל תעודה המעידה כי סיים הכשרה תיאורטית ומעשית ראויה - למה לא? זה מקובל בכל העולם כולל ארה״ב המובילה בתחום של תביעות רשלנות רפואית. אני גורס שאחריות רבה רובצת גם על כתפי חברות הביטוח המבטחות את הרופא כנגד תביעות רשלנות רפואית. הן הן צריכות להחמיר בקריטריונים המעניקים רופא כישורים לבצע פרוצדורות פולשניות.
דבר נוסף, נאה דורש - נאה מקיים. אני מכיר מנתחים פלסטיים רבים המציעים שירותים של פרוצדורות ניתוחיות באברי המין של האשה כולל טיפולי לייזר לתיקון דליפת שתן וחיזוק רצפת האגן.
זה לא סטנדרטים כפולים? אברי המין הנקביים הם נחלתם של רופאי הנשים המנתחים ולא המנתחים הפלסטיים. יורים ובוכים...
עוד משהו - מישהו באמת בדק ששיעור הסיבוכים בפרוצדורות המבוצעות על ידי אותם ״חאפרים״ גדול יותר מהשיעור אצל מנתחים פלסטיים?
אם כן, טענת הפלסטיקאים מוצדקת לגמרי. אם לא - זוהי צרות עין בלבד.

07.05.2019, 08:22

דובי, טענתך כי אברי המין הנשיים הם נחלתם של רופאי הנשים המנתחים הינה טענה מופרכת. הכירורגיה הפלסטית עוסקת במקרים המורכבים ביותר הדורשים שחזור בכל רקמות הגוף מקצה השיערה ועד קצה הציפורן. המקרים הקשים והמורכבים ביותר הם אלו הדורשים את המומחיות הגדולה ביותר. העברת רקמות ומתלים וכל תחום השחזורים המיקרוכירורגיים הינם פסגתה של המומחיות בכירורגיה פלסטית. אין יום שבו לא מתבצעות פרוצדורות שחזוריות מורכבות של אברי המין החיצוניים של האישה בבתי החולים הציבוריים בצוותים המורכבים מגינקולוגים ופלסטיקאים. הניתוחים המורכבים ביותר של וגינופלסטיקה וניתוחים לשינוי מין מבוצעים על ידי מנתחים פלסטיים.

כיום יותר ויותר מקצועות כירורגיים מבצעים בעצמם שחזורים מורכבים בתחומים האנטומיים של מומחיותם. לא כך היה הדבר בעבר. זו ההתקדמות הטבעית של הכירורגיה המודרנית.

רוצה מספר דוגמאות? בבקשה:
שחזורים מורכבים של אא"ג בוצעו בעבר על ידי פלסטיקאים בלבד, כל תחום כירורגיית כף יד שהיה בעבר חלק אינטגרלי מהכירורגיה הפלסטית הפך להיות תחום בפני עצמו, ניתוחי היפוספדיאס שבוצעו בעבר על ידנו מבוצעים יותר ויותר על ידי אורולוגים, שחזורים מורכבים של העפעפיים וארובות העיניים מבוצעים יותר ויותר על ידי אוקולופלסטיקאים. שחזורים מורכבים של עצמות הפנים על ידי כירורגים פה ולסת.

למעשה כמעט כל תחום כירורגי מתקדם לכיוון שחזורים מורכבים באזורים האנטומיים של מומחיותו. אבל בל נשכח שהתחום היחידי שמלמד ומכשיר את מתמחיו לטפל בכל המגוון של הבעיות המורכבות הללו לרבות טיפול בסיבוכים השונים הוא תחום שלנו. אז דאבל סטנדרט...לא בבית ספרנו.
לגבי טענתך על שיעור הסיבוכים ובעיקר על היכולת להתמודד איתם אצל חאפרים שונים מול פלסטיקאים אני חושב שאתה מבין לבד שהיא דמגוגית ומצחיקה במקרה הטוב אך מדאיגה מאד בהיבט של בריאות הציבור. לא היית רוצה שחאפר יטפל באף אחד מקרוביך בשום תחום רפואי.

סוף סוף קם יו"ר איגוד אמיץ שבא לעשות כאן סדר במערב הפרוע של ישראל בה רבים מדי מרשים לעצמם לעבור השתלמות קצרה כזו או אחרת באקדמיה הישראלית ל.... או במכללה האקדמית של... ולהתהדר בתואר מומחה לאסתטיקה או מומחה לקוסמטולוגיה רפואית. הגיע הזמן לעשות סוף לתופעה פסולה זו וטוב עשה מבקר המדינה שתייחס לכך בדו"ח.

משרד הבריאות שנמנם שנים ארוכות על המדוכה יהיה חייב לבצע הסדרה ברורה של התחום. והגופים המבטחים יצטרכו לאכוף את ההסדרה בצורה ברורה ופשוטה המגדירה למי הסמכות לבצע פרוצדורות שונות.

ד"ר מאיר כהן מכובדי רב הזכויות.
זה שנים רבות שיושבי ראש איגודנו, תקפו ותוקפים (כמוך) את חברינו העוסקים במסגרת (כללית אסתטיקה) הנותנת למומחים במקצוענו בית, מרפאה מצוידת, צוות עזר, ביטוח רפואי מקצועי מלא לניתוחים המבוצעים בחסותם, מקום לנתח בו וקהל.
ההחלטה מי ינותח ומי לא, לא נקבעת על פי הביטוח שנרכש אלא אך ורק על פי התאמה לכללי המיון הרפואי המבוצעת על ידי הרופא המומחה.
אילו - וזו הנקודה המרכזית, אילו כל מנתח המבצע ניתוחים פלסטיים הנקראים אסתטיים היה מחויב בביטוח רפואי מקצועי פרטי - אזי הייתה תחרות חופשית בים המנתחים. בעבר (ואולי אף גם היום) חלק גדול מחברינו נהנו מהביטוח של המסגרת הרפואית בה עבדו (בתי חולים) וביצעו ניתוחים פרטיים כאשר כל עלות הביטוח לא נגבתה מהכנסתם.
למה יוצא כיום קצפך על אלה שנדחקו לעבוד במסגרת (כללית אסתטיקה) המממנת עבורם את הביטוח במחיר תשלום חלקי עבורם?