מחלת הסוכרת משפיעה לרעה על תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם הקשורות לטרשת העורקים, וכן קשורה לסיכון מוגבר להיצרות מסתם אבי העורקים. מידע קליני בנוגע להשפעת הסוכרת על תוצאים של מטופלים שעברו החלפה של מסתם אבי העורקים, הראה תוצאות לא עקביות. כוונתו של מחקר זה הייתה לבחון ולהשוות את ההשפעה של סוכרת מסוג 2 על שיעורי התמותה לטווחי זמן שונים (קצר, בינוני וארוך), בקרב מטופלים סוכרתיים לעומת לא סוכרתיים, שעברו החלפה של מסתם אבי העורקים (בלבד).
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו מידע על מטופלים שעברו החלפה של מסתם אבי העורקים בלבד ובפעם הראשונה, במרכז רפואי שלישוני גדול על פני תקופה של 14 שנים (2004-2018). מתוך 1,053 המטופלים שנכללו, 346 (33%) מטופלים היו מאובחנים בסוכרת מסוג 2 (קבוצת הסוכרתיים), והושוו ליתר המטופלים (67%, קבוצת הלא-סוכרתיים). שיעורי התמותה לטווח קצר (בבית החולים), לטווח בינוני (בשנה, ב-3 שנים), ולטווח ארוך (ב-5 שנים, ב-10 שנים) הוערכה ותועדה. המשך הממוצע של תקופת המעקב היה 69±43 חודשים.
שיעורי התמותה לטווח קצר (בבית החולים) היו דומים בין קבוצת הסוכרתיים, לבין קבוצת הלא סוכרתיים (3.5% לעומת 2.5%, בהתאמה, P=0.517). שיעורי התמותה לטווח בינוני (בשנה, ב-3 שנים) היו גבוהים יותר בקרב קבוצת הסוכרתיים לעומת הלא סוכרתיים, אך ללא מובהקות סטטיסטית (8.1% לעומת 5.7%, בהתאמה, P=0.169. 12.1% לעומת 8.3%, בהתאמה, P=0.064). שיעורי התמותה לטווח ארוך (ב-5 שנים, ב-10 שנים) היו גבוהים באופן מובהק בקרב קבוצת הסוכרתיים בהשוואה ללא סוכרתיים (19.4% לעומת 12.9%, בהתאמה, P=0.007. 30.3% לעומת 23.5%, בהתאמה, P=0.020).
מבין 346 המטופלים הסוכרתיים, 55 (16%) טופלו עם אינסולין ו-291 (84%) טופלו עם תרופות פומיות לסוכרת בלבד. סך התמותה בבית החולים בקרב המטופלים עם אינסולין היה 7.3% לעומת 2.7% בקרב הסוכרתיים שלא טופלו עם אינסולין (P=0.201). שיעורי התמותה לטווח ארוך היו גבוהים יותר בתת הקבוצה של סוכרתיים המטופלים עם אינסולין, לעומת סוכרתיים שלא טופלו עם אינסולין (36.4% לעומת 29.2%, P=0.039). בנוסף, גורמי חיזוי לתמותה מאוחרת כללו אבחנת סוכרת (יחס סיכונים 1.39, רווח בר-סמך 1.03-1.86, P=0.031), וטיפול עם אינסולין (יחס סיכונים 1.76, רווח בר-סמך 1.05-2.94, P=0.033), כפי שהודגם לאחר אנליזה רבת משתנים בה בוצעה התאמה לגורמים מבלבלים.
החוקרים הסיקו שסוכרת מסוג 2 היא גורם חיזוי עצמאי לתמותה בטווח הארוך, לאחר ניתוח להחלפת מסתם אבי העורקים (ללא התערבות אחרת).
מקור:
Ram, E. et al. (2019). Cardiovascular Diabetology. 18(1): 31.