חדשות

נלחמים בזיהומים: היום הבינלאומי של היגיינת הידיים במערכת הרפואית

על פי נתוני ה-WHO: אחד מכל עשרה חולים לוקה בזיהום נרכש בעת קבלת טיפול רפואי ובאשפוז אך ניתן להפחית כ-30% מהזיהומים הנרכשים על ידי פעולה פשוטה של נטילת ידיים

היגיינה בבתי חולים, שטיפת ידיים (צילום: אילוסטרציה)
היגיינה בבתי חולים, מניעת זיהומים (צילום: אילוסטרציה)

ביוזמת ארגון הבריאות העולמי WHO יצוין היום (א') "היום לקידום שמירת ידיים נקיות לשם הצלת חיים ולמניעת זיהומים נרכשים". הוא מכוון במיוחד לרופאים ולאנשי הצוות הרפואי במחלקות בתי החולים, במרפאות ובמכונים רפואיים שבהם נעשות בדיקות ופרוצדורות שונות בחולים ובמטופלים.

על פי נתוני ה-WHO שפורסמו לקראת "יום היגיינת הידיים" (Hand Hygiene Day) והקמפיין הנלווה לו  "ידיים נקיות מצילות חיים" (Clean Hands Save Lives), אחד מכל עשרה חולים לוקה בזיהום נרכש בעת שהוא מקבל טיפול רפואי ובעת אשפוז. יותר מ-50% מהזיהומים בחדרי ניתוח כיום עמידים לאנטיביוטיקה. מניעה אפקטיבית ובקרה הדוקה על פעולות פשוטות שיש לחייב בהן רופאים ואנשי צוות רפואי מפחיתות בשיעור הזיהומים הנרכשים בעת אשפוז בלפחות 30%.

לכל אדם הזכות לצפות שהטיפול הרפואי שיקבל ייעשה בידיים נקיות בין שהוא מבוצע בבית חולים, במרפאה, במוסד אחר שבו ניתן טיפול רפואי ובזירת ניתוחים שהיא המילה האחרונה מבחינה טכנולוגית. מדובר בפעולה פשוטה מאוד שלהיגיינת ידיים גם כחלק מהתכוננות חירום ולשליטה בהתפרצויות ולשם מלחמה בעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה

בראיון לאתר ארגון הבריאות העולמי, פירט פרופ' מיטשל שוואבר מהיחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות צעדים שננקטו בישראל בנושא הזה החל מ-2007 בעקבות התפרצות זיהומים שמקורם בחיידק ה-Klebsiella העמיד לתרופות. המהלכים שננקטו הביאו לשליטה על ההתפרצות ואלה כללו הטלת חובת שמירה על היגיינת ידיים. הלקחים שנלמדו הביאו לשינוי הגישה בישראל בכל הנוגע לפעולות למניעת זיהומים ולהפחתה בשיעורם.

פרופ' שוואבר ציין כי נראה שהחיידק העמיד ל-carbapenems הגיע לישראל ב-2005 "והוא התפשט במוסדות שבהם ניתן טיפול רפואי כאש בשדה קוצים". החיידק יכול לגרום לזיהומים מסכני חיים – זיהומי פצע, דלקת ריאות ואף אלח דם - במיוחד בקרב מטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת ופגיעה. החיידק הזה (CRK) דורג בראש רשימת החיידקים העמידים מאחר שגם קשה מאוד לטפל בו.

"באותו הזמן לא היה בישראל שום גוף כלל-ארצי לשליטה על זיהומים. ב-2007, דיון שבו השתתפו מומחים לנושא מניעת זיהומים הוביל לשורה של החלטות דרמטיות. כל אחד מהמשתתפים הביא נתונים שנצברו במוסד שבו פעל וכאשר כל אלה הוצגו", ציין פרופ' שוואבר, הבנו שמדובר באיום על כלל מערכת הבריאות בישראל".

הצוות דיווח על ממצאיו למשרד הבריאות והציג שתי המלצות לביצוע מידי שכללו הוראה כלל ארצית בדבר פעולות יעילות לבידוד מטופלים שהתברר כי הם נשאי CRK. המלצה נוספת שניתנה היתה הקמת צוות משימה שתפקידו לפקח על יישום מיידי של ההוראות ונקיטת צעדים נוספים הכרחיים להתמודדות עם ההתפרצות.

"שתי ההמלצות התקבלו וצוות המשימה הפך למרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה", ציין שוואבר. "הוא קיבל מנדט לפעילות קבועה, ברמה כלל ארצית כגוף בקרה ואיכות שאמור לפתח מדיניות בנושא הזיהומים הנרכשים מעבר לעניין ה-CRK".

פרופ' שוואבר סיפר כי החוזר הראשון שהמרכז הארצי הוציא היה ב-2009, בנושא היגיינת ידיים. באותה שנה הופצו הנחיות גם של ה-WHO, על בסיס אותם עקרונות. חמשת הרגעים להיגיינת הם: (1) לפני מגע במטופל; (2) לפני שמבצעים פרוצדורות אספטיות; (3) לאחר מגע בו קיימת סכנת חשיפה של מטפל לנוזלי גוף של מטופל; (4) לאחר מגע במטופל; (5) לאחר מגע בסביבת המטופל.

עוד סיפר פרופ' שוואבר כיצד צוות המרכז הארצי מבקר במוסדות הרפואה השונים, מדריך צוותים מוסדיים בעקרונות היגיינת ידיים ומכשיר צוותים המנטרים את היישום ברמה המוסדית.

"חובה לדעת", הוסיף, "שליטה על זיהומים והכלתם מתחילה בהיגיינת ידיים. מי שלא שומר על היגיינת ידיים מוקפדת לא משיג שליטה על זיהומים. התקווה הגדולה שלי היא שיום יבוא ופעולות הרגולציה שננקטו בישראל יהפכו מיותרות כי כל אחד העוסק בטיפול רפואי בבני אדם יידע שמוטלת עליו החובה ליישם את עקרונות מניעת זיהומים כחלק בלתי נפרד משגרת היום".

נושאים קשורים:  זיהומים בבתי החולים,  זיהומים נרכשים,  היגיינת ידיים,  נטילת ידיים,  המרכז למניעת זיהומים,  עמידות לאנטיביוטיקה,  חדשות,  פרופ' מיטשל שוואבר
תגובות