מחקרים

טיפול חדשני לתסמונת שיוגרן

החוקרים מצאו כי טיפול מוקדם בארתריטיס פסוריאטית עם גולימומאב ומטוטרקסט מוביל לשיעורי הפוגה גבוהים יותר מאשר טיפול עם מטוטרקסט ואינבו

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של איאנלומאב (VAY736), נוגדן חד-שבטי המרוקן תאי B והחוסם את הקולטן לשפעול תאי B במטופלים עם תסמונת שיוגרן ראשונית פעילה (pSS). מחקר פאזה 2 זה בוצע בתבנית כפולת סמיות, מבוקרת אינבו במרכז רפואי בודד.

במחקר השתתפו מטופלים עם pSS ו-ציון ESSDAIי(EULAR Sjögren’s Syndrome Disease Activity Index) השווה או גדול מ-6. המשתתפים חולקו באופן אקראי לעירוי איאנלומאב בודד במינון של 3 מ"ג לק"ג (שישה משתתפים), 10 מ"ג/ק"ג (12 משתתפים) או אינבו (9 משתתפים). תוצאים נמדדו באופן סמוי בתחילת המחקר ושבוע 6, 12 ו-24 ובאופן בלתי סמוי בסוף המחקר כאשר נאספו ספירות של תאי B. תוצאים קליניים כללו ESSDAI, ESSPRI, קצב זרימת רוק, ציון החתמה עינית, הערכת רופא גלובלית והערכת מטופלים בנוגע לעייפות ואיכות חיים כללית.  מדידות  מבוססות מעבדה כללו תת-קבוצות של לויקוציטים בדם ומדדים של פעילות תאי B.

החוקרים מצאו כי ישנה מגמה טיפולית חיובית עבור איאנלומאב בהיבט תוצא היעילות העיקרי והתוצאים המשניים לעומת קבוצת האינבו. ריקון עמוק ומהיר של תאי B התרחש לאחר עירוי בודד של איאנלומאב בשני המינונים שנבדקו. שרשרות Ig קלות בסרום פחתו וחזרו לרמות בסיס בסיום המחקר. שינויים בחלק מהתוצאים הקליניים נמשכו עד לסיום המחקר בקבוצת המינון הגבוה. תופעות לוואי היו מוגבלות לרוב לתגובות קלות או בינוניות לעירוי והתרחשו ב-24 שעות הראשונות לאחר המתן.

החוקרים מסכמים כי ריקון תאי B על ידי איאנלומאב יכול להוביל להשפעה טיפולית חיובית במטופלים עם תסמונת שיוגרן ראשונית ללא תופעות לוואי משמעותיות.

מקור: 

Dorner, T. et al. (2019). Annals of the Rheumatic Diseases. 78 (5)

נושאים קשורים:  מחקרים,  איאנלומאב,  תאי B,  שיוגרן,  פאזה 2
תגובות