ד"ר הודיה אוליאל, בת 28, ילידת העיר אשדוד, שתהיה הרופאה הראשונה בישראל הסובלת משיתוק מוחין (CP), התבשרה אתמול (ב') כי נבחרה להדליק משואה בערב יום העצמאות ה-71, בחודש הבא.
עוד בעניין דומה
ד"ר אוליאל נולדה כפגה ואובחנה כסובלת משיתוק מוחין. חרף הקשיים סיימה באוקטובר האחרון את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה ובימים אלה החלה את תקופת ההתמחות בבית החולים קפלן ברחובות.
בסיום לימודיה באולפנה עשתה שירות לאומי בבית החולים אסף הרופא (שמיר). "תמיד ידעתי שארצה להיות רופאה", סיפרה. בתקופת הלימודים בטכניון, רק בת 20, העתיקה מגוריה לחיפה כסטודנטית מן מהמניין ונאלצה להתנהל לגמרי לבדה עם כל מה שכרוך בזה.
בראיון לתכנית הטלוויזיה "העולם הבוקר" סיפרה עוד ששיתוק המוחין משפיע בעיקר על תפקודה המוטורי. אחרי עשרות טיפולי פיזיותרפיה וחמישה ניתוחים אורתופדיים, היא נעזרת בקב בהליכתה.
היא סיפרה שעוד בילדותה נאלצה להתמודד לא אחת עם דחייה חברתית. "לאורך כל הדרך השתלבתי במסגרת לימודים רגילה ולאו דווקא כזו מיוחדת שמתאימה לצרכי. יש בי שוני ולא כולם יודעים תמיד לקבל את זה. אבל לאט לאט למדתי להסתדר. זה לא תמיד היה קל" .
על הקשיים שלה שבאים לידי ביטוי ביומיום, כמו לנעול נעליים, לעלות במדרגות, להחליף בגדים, ללכת בגשם, סיפרה: "כדי להספיק ולהיות במחלקה בשעה 7:00 בבוקר, הייתי מתעוררת בשעה 04:00".
על תקופת הלימודים בפקולטה בטכניון סיפרה: "לרוב היה פרגון וקיבלתי המון עזרה מהחברים ללימודים. היתה עזרה מכל מי שפגשתי לכל אורך הדרך. זכיתי לעידוד וזה עזר לי לסיים את התואר ולהגשים את עצמי. היו גם אנשים שהרימו גבה בתהייה על המסלול שבחרתי. הם היו מעטים אבל היו. זה בהחלט לא טריוויאלי שבמצב שלי בחרתי להיות רופאה. אבל רוב הדעות היו מפרגנות. החלום שלי להיות רופאה טובה ואני רוצה להיות רופאת ילדים ולהתמחות בנוירולוגיית ילדים".
כשנשאלה מהו המסר שתרצה להעביר לאנשים עם CP, ענתה: "אני לא רציתי שהמגבלה שלי תמנע ממני לעשות את מה שחלמתי - וזה לא תמיד היה קל. הסוף אמנם נראה מאוד יפה, אבל הדרך היתה מאוד קשה, היו נקודות שהבנתי שאסור לי לוותר".
בסיום לימודי רפואה פרסמה פוסט המסכם את החוויה שעברה והוא זכה לתשומת לב רבה. הנה קטע ממנו:
"לכל אותם ילדים דחויים חברתית שמטפטפים להם שלא ייצא מהם כלום. כל אותם המוחרמים, שלא מוזמנים למסיבות. כל אותם הילדים שמאושפזים נון-סטופ ונחשבים ילדים משולבים במערכת החינוך. לכל הילדים עם עודף משקל, לילדים עם משקפיים, לילדים נמוכים, וגבוהים, ושונים, לבעלי נטייה מינית שונה, לילדים שמגמגמים, לילדים שפוחדים לדבר (יש דבר כזה), לילדים האלו שכשהם פותחים את הפה לא ממש שמים עליהם, לילדים שמשתמשים במכשירי עזר, לילדים שהולכים עם מקלות או סדים או קביים - לכל ילד שונה באשר הוא - אולי זה לא מה שיקבע את הגורל. גם לא ציון הפסיכומטרי וגם לא תואר נחשק כמו רפואה. מה שיקבע אותו זה עזרת ה' ונחישות שהיא בגדר חריקת שיניים, נחישות כזו עם הרבה תקוות ובכי בלילה - שאתה יודע שאתה לא תוותר ותהיה מאושר בסוף!!! שגם אם חושבים או גורמים לך להרגיש אפס או קטן - על הצורך בעזרה או על עצם היותך - אתה יודע שגם יבואו אחרים, טובים יותר, חומלים יותר. שאם עכשיו שחור? זה לא אומר שזה לנצח. זה אומר שעכשיו שחור אבל אולי העתיד צבעוני יותר.
"אני שולחת חיבוק וכוח לכל מי שנמצא במצב שלי וחושב שאין לו סיכוי. יש לו, זה רק לא אומר שזה פשוט. זה רק אומר שזה דורש נשימה ושכנוע עצמי יומיומי, שאולי מחר יהיה ורוד יותר".
על בחירתה להדליק משואה אמרה ד"ר אוליאל: "אני מרגישה שהמשואה מגיעה יותר להוריי מאשר לי. הם אלה שנלחמים איתי כל הדרך. הופתעתי מהשיחה הטלפונית שקיבלתי מהשרה רגב.
"אני חושבת שהסיפור שלי רק מוכיח כוח רצון אבל גם נחישות. לכולם יש קשיים ולאף אחד לא קל. את הקושי שלי רואים מיד. אבל לכל אחד יש קשיים וצריך למצוא פתרונות ושהקשיים לא ימנעו מאיתנו לחיות חיים טובים ולהגשים חלומות, גם כשהדרך לא קלה".
שרת החינוך מירי רגב, שקיבלה את המלצת הוועדה הציבורית לטקסים על בחירתה להיות בין משיאי המשואות ובישרה לד"ר אוליאל על בחירתה, ציינה כי "הרואים את ד"ר אוליאל מתהלכת במסדרונות בית החולים, קורנת ומקצוענית, מבחינים בעוצמות המיוחדות שלה. היא מהווה סמל ומופת לנסיקה מעל כל מכשול. השתלבותה של ד"ר אוליאל בכל נתיבי החיים במסגרות הכלליות היא צעד ענק במסלול ההמראה של השוויון בישראל".
הוועדה ציינה בנימוקיה: ''אוליאל מייצגת בסיפורה את השאיפה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית ואת נצחונה של הרוח, היכולה על כל הקשיים''.
"ד"ר אוליאל מוכיחה את התגברות הרוח על כל מגבלה", הוסיפה השרה רגב. ''ד"ר אוליאל שנולדה עם שיתוק מוחין מעולם לא נתנה למגבלה לשתק את הגשמת חלומותיה.
"ד"ר הודיה אוליאל", אמרה עוד השרה רגב, "אני מודה לך על עוצמות ההשראה שאת מעניקה כרופאה וכאדם לכל מי שפוגש אותך. את נישאת ברוחך מעל לכל מגבלה. את החולמת והמגשימה, השראה לכולם".
הנהלת בית החולים קפלן פרסמה את ברכתה לד"ר אוליאל: ״הנהלת המרכז הרפואי קפלן ברחובות וכלל עובדיה מברכים את ד"ר הודיה אוליאל על הדלקת המשואה ביום העצמאות. הודיה משמשת עבורנו כמודל להערצה, התמדה ועיקשות ואנו שמחים שבחרה בקפלן כמרכז רפואי מוביל בישראל שבו תעבור התלמדות, התנסות, התמחות וטיפול במסירות אין קץ ובחמלה במטופלים. אין ראויה ממנה להדליק משואה וכלל הצוותים הרפואיים בקפלן מצדיעים לה ביום חג זה״.
ברכה אישית לד"ר אוליאל פרסמה ד"ר שרית אבישי-אלינר, מנהלת המרכז הרפואי קפלן/הרצפלד ובה ציינה: "נבחרת עקב היכולת שלך, ההתמדה, העיקשות והרצון להצליח למרות המגבלה הפיזית. בחרת במרכז הרפואי קפלן לעשות בו את הסטאז' - ההתנסות הקלינית שלך כרופאה ולהוכיח את היכולת שלך באהבת האדם, החמלה, ההקשבה - שהן באמת תכונות חשובות לרופאה - ואכן את מצליחה בכך... אני מאחלת לך מכל הלב בשמי ובשם חבריי לבית החולים - עלי והצליחי".
גם ד"ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, עיר מולדתה, שיגר ברכה מיוחדת לד"ר אוליאל.