מטרת המחקר הייתה להעריך את התפקיד של זיהום ב-CMVי(Cytomegalovirus) או PJPי(Pneumocystis Jirovecii Pneumonia) במטופלות עם זאבת ודימום ריאתי. המחקר בחן באופן היסטורי רשומות של 27 חולות עם דימום ריאתי בהן נבחן הנוזל הריאתי בעזרת Bronchoalveolar Lavageי(BAL). המאפיינים הקליניים וכן שיעורי התמותה הושוו בין קבוצות עם וללא CMV/PJP. מנתונים אלו אותרו גורמי הסיכון לתמותה בעקבות דימום ריאתי.
עוד בעניין דומה
בקרב 27 חולות זאבת עם דימום ריאתי, ל-15 היו מזהמים ב-BAL ול-8 היה זיהום עם CMV/PJP. למרות שהזיהום הנ"ל טופל, הסיכון היחסי לתמותה לאחר 90 ולאחר 180 יומים היה גבוה בחולות אלו לעומת חולות ללא זיהומים (5.94, רווח בר-סמך 95%: 1.44-24.48 ל-90 יום ו-7.13, רווח בר-סמך 95%: 1.81-28.06 ל-180 יום). גורמי הסיכון לתמותה היו נוכחות של זיהום ב-CMV/PJP (יחס הסיכויים 14.2, רווח בר-סמך 95%: 1.83-109.9, 25.5; רווח בר-סמך 95%: 2.91-223.3, בהתאמה) ושימוש במנת דחף של מתילפרדניזולון לטיפול בדימום הריאתי (יחס הסיכויים 12.0, רווח בר-סמך 95%: 1.48-97.2; יחס הסיכויים 8.5, רווח בר-סמך 95%: 1.13-63.9, בהתאמה).
גורמים שהגבירו את הסיכון לתמותה לאחר 90 יום היו הנשמה שמשכה ארוך מ-14 יום (יחס הסיכויים 11.1, רווח בר-סמך 95%: 1.11-112.0) ושימוש בדיכוי חיסוני משמעותי בסמוך לדימום הריאתי (יחס הסיכויים 7.56, רווח בר-סמך 95%: 1.09-52.4). שלוש מתוך שבעת המטופלות שקיבלו דיכוי חיסוני אגרסיבי נפטרו בנוכחות CMV/PJP.
מקור:
Sun Y. et al (2019). The Journal of Rheumatology March 2019, 46 (3) 251-258;
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
