טיפול הורמונלי

הקשר בין גלובולין קושר הורמוני מין לקרישת הדם בנשים הנוטלות טיפול הורמונלי

מחקר מצא כי בנשים אשר נוטלות טיפול הורמונלי פוסט-מנאופאוזלי ישנה עליה ברמות הגלובולין הקושר הורמוני מין. נמצא קשר בין עליה זו לבין שינוי בעמידות לחלבון C פעיל

טיפולים הורמונליים בנשים (צילום: אילוסטרציה)

טיפול הורמונלי פוסט-מנופאוזלי, מעלה את הסיכון להיווצרות פקקת ורידים. גלובולין קושר הורמוני מין (Sex Hormone Binding Globulin, יSHBG) הינו מרקר אפשרי ל'סך האסטרוגניות' (Total Estrogenicity). מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של טיפול הורמונלי על הגלובולין הקושר הורמוני מין והקשר עם משתנים אשר משפיעים על קרישת הדם.

במחקר זה השתתפו 202 נשים בריאות, פוסט-מנופאוזליות, אשר עברו רנדומיזציה וחולקו לשתי קבוצות. הראשונה נטלה טיפול הורמונלי במינון נמוך והשנייה נטלה טיפול הורמונלי במינון המקובל, טיפול עם טיבולון או רלוקסיפן (RET-study). במקביל השתתפו 140 נשים נוספות, עם היסטוריה של פקקת ורידים, אשר עברו רנדומיזציה וחולקו לשתי קבוצות נוספות. הראשונה נטלה טיפול הורמונלי במינון המקובל והשנייה נטלה אינבו (EVTET-study). גלובולין קושר הורמוני מין הוערך בנסיוב, אשר נאסף בשלב הבסיס ההתחלתי ולאחר 12 שבועות.

בנשים בריאות, טיפול הורמונלי במינון המקובל העלה את הגלובולין הקושר הורמוני מין, עם ממוצע של 9.7 ננומול לליטר (רווח בר-סמך 95% 4.8-14.5). כמו כן, טיפול הורמונלי במינון נמוך העלה בממוצע של 5.9 ננומול לליטר (0.4-11.5), רלוקסיפן בממוצע של 7.2 ננומול לליטר (3.9-10.4). לעומת זאת, טיבולון הפחית את הגלובולין הקושר הורמוני מין עם ממוצע של 25.1- ננומול לליטר (20.4- - 29.9-).

נמצאה התאמה בין גלובולין קושר הורמוני מין לבין חלבון S, מעכב נתיב הגורם הרקמתי (Tissue Factor Pathway  Inhibitor, TFPI) וחלבון C, במדידות הבסיס ההתחלתיות. כמו כן, נמצאה התאמה לחלבון S ומעכב נתיב הגורם הרקמתי, לאחר 12 שבועות. אך עם זאת, הקשר היחידי שנמצא בין השינוי בגלובולין קושר הורמוני מין, מרמת הבסיס ההתחלתית עד ל-12 שבועות, היה לשינוי בעמידות לחלבון C פעיל.

בנשים עם היסטוריה של פקקת ורידים, העלייה הממוצעת בגלובולין קושר הורמוני מין הייתה 13.6 ננומול לליטר (8.4-18.9) בקבוצה שקיבלה טיפול הורמונלי במינון המקובל. לא נצפה שינוי כלל בקבוצה שנטלה אינבו. נמצא כי רמות הבסיס ההתחלתיות של גלובולין קושר הורמוני מין היו גבוהות יותר בנשים שבהמשך פיתחו פקקת ורידים חוזרת. נשים אלו נטלו טיפול הורמונלי במינון המקובל.

מסקנת החוקרים הייתה כי נמצאה התאמה בין גלובולין קושר הורמוני מין לבין מספר מעכבי קרישה. אך עם זאת הקשר היחיד שנמצא היה בין השינוי בגלובולין קושר הורמוני מין, אשר נגרם בעקבות טיפול הורמונלי פוסט-מנופאוזלי, לבין השינוי בעמידות לחלבון C פעיל.

מקור: 

Eilersten A. L. et al. (2019) Blood Coagulation & Fibrinolysis. 30, 17

נושאים קשורים:  טיפול הורמונלי,  גלובולין קושר הורמוני מין,  חלבון C,  פקקת ורידים,  פוסט-מנופאוזה,  מחקרים
תגובות