מטרת מחקר זה הייתה לתאר תוצאים מטבוליים במעקב של ארבע שנים לאחר מחקר ה-BLAST. מחקר ה-BLAST, שהיה מחקר אקראי ומבוקר, בדק את ההשפעה של טיפול בנבידו על פרמטרים מטבוליים (HbA1c, היקף מתניים, BMI) ותפקוד מיני למשך יותר מ- 30 שבועות, לא בוצע שינוי בטיפול התרופתי הקבוע של החולים במחקר.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי, השתתפו 185 גברים שחולקו לשתי קבוצות: טסטוסטרון נמוך מטופל (TT<12nmol/L), טסטוסטרון נמוך שאינו מטופל. לאחר 82 שבועות נעשתה חלוקה נוספת של קבוצת הגברים שקיבלו טיפול בטסטוסטרון: גברים שהופסק הטיפול לעומת גברים שהמשיכו טיפול.
החוקרים תיעדו המוגלובין מסוכרר בסיסי, משקל והיקף מותניים. בנוסף, ציוני תפקוד זקפתי נאספו עבור 48 משתתפים נוספים.
קשרים בין הקבוצות ובתוך הקבוצות בין משתנים אלו וטיפול בנבידו הוערכו בסוף החלק האקראי של המחקר שנמשך 30 שבועות, בסוף החלק שבוצע בתווית פתוחה (82 שבועות) ולאחר ארבע שנים.
זהו המחקר ארוך הטווח (4 שנים) הראשון שבדק השפעה של טיפול בנבידו על גברים סוכרתיים שטופלו במרפאות קהילתיות.
החוקרים מצאו כי השיפור שנצפה בהמוגלובין מסוכרר ומשקל גוף בסוף החלק האקראי וסוף התווית הפתוחה לא נשמר לאחר מעקב ארוך טווח. ייתכן והיעדר השיפור בהמוגלובין מסוכרר היה לאור שינויים שבוצעו בערכי ההמוגלובין המסוכרר הרצויים. באופן מעניין, מטופלים שקיבלו נבידו בזמן ההערכה הסופית נזקקו לפחות תרופות נוגדות סוכרת. עליית המשקל שנצפתה יכולה להיות מיוחסת לשינויים בתרופות כנגד סוכרת או לעלייה במסת גוף רזה.
עם זאת, היקף מותניים המשיך לרדת בגברים המקבלים נבידו, ממצא המעיד על ירידה אפשרית בשומן ויסצרלי. כמו כן, שיפור במדדי תפקוד זקפתי המשיך במהלך המעקב ארוך הטווח תחת טיפול בנבידו אך כאשר הטיפול הופסק, הופסק גם השיפור בזקפה.
מחקר זה מרמז כי טיפול ממושך בנבידו יכול להוביל לשיפור ממושך בשליטה גליקמית, משקל והיקף מותניים אך יש צורך במחקרים קליניים, מבוקרים ארוכי טווח שיבחנו קשר זה. התוצאות מדגימות כי ציוני תפקוד זקפתי המשיכו להשתפר תחת טיפול ממושך בנבידו מעבר לששת החודשים שדווחו עד כה במסגרת מחקר ה-BLAST.
מקור:
Hackett, G. et al. (2018) The World Journal of Men's Health
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות