ילד בן שש שיחק בחצר החווה של הוריו, נפצע במצח והחתך היה קטן, פשוט לטיפול לעצירת הדימום. הוא קיבל אותו בבית אבל כעבור שישה ימים הבחינו הוריו, מתנגדי חיסונים מטעמים די מוזרים, שמשהו חמור מאוד קורה עם בנם: הוא הידק לסתות, היו לו קשיים בנשימה והוא חווה סדרה של אירועים של עוויתות-שרירים, ספזמה.
עוד בעניין דומה
הקטין שלא קיבל חיסונים כלשהם הוחש לבית החולים של אוניברסיטת הבריאות והמדע של מדינת אורגון. די מהר אבחנו הרופאים שלקה בטטנוס. זה היה מקרה ראשון, מתועד, במדינת אורגון, בקרב ילדים, מאז יותר מ-30 שנה, מסר ה-CDC בדו"ח השבועי שלו על תחלואה ותמותה.
האירוע עצמו התרחש אמנם כבר לפני שנתיים אבל הדיווח עליו פרץ לראש רשימת הכתבות והמאמרים ברחבי ארה"ב וכמובן עורר ויכוח שהלך והתלהט ברשתות חברתיות.
בדיווח הרשמי תואר לפרטי פרטים התהליך המרגיז והממושך שעבר הילד עד שהחלים, "וזו אזהרה מפני הסכנות מפני מחלות שניתן למנוע אותן באמצעות חיסונים מתאימים", הודגש בדיווח הרשמי. אם זה עדיין לא משכנע – הנה גם כמה זה עלה: הילד היה מאושפז בבית החולים 57 ימים וחשבון ההוצאות הרפואיות של הטיפול בו הסתכם ביותר, הרבה יותר, מ-800 אלף דולר. אולי הסכום הזה יזעזע מישהו.
אף על פי שכבר הוכח כי הקשר שבין חיסון לאוטיזם מופרך וכי המחקר שנושא זה העלה היה כולו, מיסודו, שגוי, מוטה ומזויף – לא מעטים עדיין משוכנעים שהוא דווקא אמיתי ומסתמכים עליו מבלי להשתכנע מהביקורת כנגדו
"בכנות וביושר", התבטאה רופאת הילדים ד"ר ג'ודית גוזמן-קוטריל, מומחית למחלות זיהומיות בקרב ילדים מבית החולים והאוניברסיטה, "לא תיארתי לעצמי שאי פעם אראה מחלה כזאת בארה"ב". היא היתה שותפה מלאה בכל תהליך הטיפול והכותבת המובילה של הדו"ח. "אינני רוצה לראות שוב מקרה שכזה, אפילו לחשוב שהוא ייתכן במדינה מפותחת ובמאה ה-21. היה לנו קשה מאד לראות את הילד הזה בסבלו".
למי שלא יודע: טטנוס היא מחלה מסכנת חיים שנגרמת על ידי חיידק ומועברת דרך פצעים פתוחים. ביטוייה: עוויתות שרירים מלוות בכאב. שיעורם של מקרי טטנוס צלל באופן דרמטי, במיוחד בארה"ב, לאחר שהופיע בשנות ה-40 חיסון יעיל מאוד כנגד המחלה. כיום סדרת מנות חיסון כנגד טטנוס מומלצת בגיל הילדות וגם בנקודות זמן מסוימות, בעיקר בהקשר לעיסוקים ולפעילויות שונות, לאורך כל שנות החיים.
כיום, המחלה מופיעה אך ורק בקרב אנשים שלא חוסנו או שרמת ההתחסנות שלהם נמוכה ובדרך כלל מומלץ שישלימו את מנות החיסון הנדרשות והחסרות להם. הילד, זה כבר ברור, לא חוסן. למעשה הוריו סירבו לחסנו כנגד איזושהי מחלה.
בתיאור המקרה לפרטיו, דיווחה עוד ד"ר גוזמן-קוטריל: "כשהגיע הילד לבית החולים, הוא היה ערני וביקש כוס מים, אבל לא הצליח בשום אופן לפתוח את הפה, אפילו לקשית. הרופאים נתנו לו תרופות, לרבות מנת חיסון ראשונית נגד טטנוס - DTaP אלא שמצבו היה חמור מאוד, מסוכן. יותר מחודש הוא שהה בבידוד, מונשם, בחדר חשוך. היו לו אטמי אוזניים כדי לצמצם עד כמה שאפשר כל גירוי ממקור חיצוני, לרבות קול, על מנת שלא להחמיר בהתקפי העוויתות. הוא סבל מכאב נורא ומצבו היה רע, עד שהרופאים שהיו סביבו וטיפלו בו נזהרו שלא לעורר גירוי ולחשו בעת שנמסרו הוראות-טיפול או דיווחים על התקדמות הטיפול בו", כתבה הרופאה.
כאשר הושלם שלב האשפוז בבית החולים, הועבר הילד להמשך טיפול במרכז שיקום. הוא שהה שם 17 יום ובתום חודש נוסף של שיקום במרפאה מקומית, מצבו התייצב והוא חזר לביתו ולפעילות שגרתית.
"את מה שחווינו, החלטנו לתעד ולדווח לעמיתנו הרופאים כדי להעלות את המודעות לנושא ובתקווה שלא נראה עוד מקרה כזה", אמרה ד"ר גוזמן-קוטריל בסדרת ראיונות לתקשורת האמריקאית. "כאשר רואים לפני העיניים מישהו שסובל כל כך מהמחלה הזאת, אפשר להבין באופן מלא ומוחשי מדוע על כולנו להתחסן".
71% מבין מתנגדי חיסונים טוענים לצנזורה או להסתרת האמת לגבי הסכנות שבחיסונים בידי היצרניות וכי הרופאים עצמם נמנעים מלחשוף בפני ההורים את תופעות הלוואי השליליות שבחיסונים. עוד נמצא במסרי המתנגדים הטיעון לפיו חיסונים גורמים למחלות אידיופתיות
אלא שגם האירוע מסכן החיים הזה עדיין לא שכנע את הורי הילד לשנות את גישת האנטי שלהם. כאשר הגיע הזמן שיקבל מנה נוספת של חיסון DTaP, הרופאים ששוחחו עם הורי הילד הצביעו על הצורך בחיסונים והדגישו כי הישרדות לאחר מחלת טטנוס, בשונה ממחלות אחרות, איננה מבטיחה התחסנות עתידית של הגוף מפניה. אבל דברי הרופאים לא עשו רושם על ההורים. חרף העובדה שהרופאים שבו והציגו לפניהם בכל פגישה ובאופן הכי מקיף את הסיכונים ואת היתרונות שבהתחסנות, הם דחו את הדרישה למנת החיסון השנייה או כל חיסון מומלץ לאיזושהי מחלה אחרת עבור ילדם.
מאוסף הטיעונים המופרכים שמפזרים פעילי "תנועת האנטי-חיסונים" שמימדיה בעולם מתרחבים למרות התפרצויות של מחלות שונות שניתן למנען באמצעות חיסונים פשוטים, יעילים מאוד, עולה כי המתנגדים מביעים חששותיהם לגבי תופעות הלוואי אבל גם מעלויות החיסונים. יש ביניהם שמתנגדים מנימוקים "דתיים-אמוניים", מוסריים כביכול ופחדים. אף על פי שכבר הוכח כי הקשר שבין חיסון לאוטיזם מופרך וכי המחקר שנושא זה העלה היה כולו, מיסודו, שגוי, מוטה ומזויף – לא מעטים עדיין משוכנעים שהוא דווקא אמיתי ומסתמכים עליו מבלי להשתכנע מהביקורת כנגדו.
סירב להתחסן כי "תרכיב החיסון מופק מנפלי עוברים"
המקרה הזה התפרסם לצד דיווח אחר: סטודנט במדינת קנטקי הגיש לבית משפט שם תביעה נגד מחלקת הבריאות המקומית משום שהמוסד שבו למד, המשתייך לכנסיה קתולית, סירב לאפשר לו להמשיך בלימודים ולהשתתף בפעילויות שונות משום שלא התחסן כנגד אבעבועות רוח ובאותו מוסד אקדמי בשם Our Lady of Sacred Heart לזכר מריה הקדושה, חלו 32 מהתלמידים והמורים.
סרבן החיסון טען כי "הוא דבק באמונתו הנוצרית". אביו גיבה אותו וטען שבנו "מופלה לרעה בגלל אמונותיו הדתיות". "החלטת הנהלת המוסד ומחלקת הבריאות המדינתית משפיעה לרעה על פעילותי במיוחד בשנת סיום הלימודים האחרונה שלי במסגרת קבוצת הכדורסל של האקדמיה", התלונן הסטודנט.
אביו אמר כי "אני לא מאמין בחיסון נגד אבעבועות רוח משום שלמיטב ידיעתי מפיקים את התרכיב מנפלי עוברים". לא עזרו ההסברים שקיבל ממיטב המומחים והרופאים שהוא שוגה ומטעה, האב דבק באמונתו והצליח לשכנע בה גם את בנו. הם הסתמכו על הודעה שפורסמה לפני כמה עשרות שנים על ידי המרכז הקתולי-לאומי לביו-אתיקה בארה"ב, שמאז כבר שינה עמדתו, אך השינוי לא הגיע לאוזניו של אב הכנסיה הממשיך לפזר אותה בקרב בני קהילתו. "להורים יש מחויבות רבה לבריאות ילדיהם ומחויבות אמונית מגינה על החיים ועל הבריאות של הילדים וכל אלה שסביבם", הטיף הכומר בכנסיה שלו. מי הם הרופאים ומומחי בריאות אחרים שיחלקו עליו? תהו הורי הצעיר.
מחקר: פרופיל של מתנגדי חיסונים
מאפייניה של תנועת מתנגדי החיסונים שימשו גם נושא למחקר חדש שנעשה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת פיטסבורג האמריקאית ופורסם בסוף השבוע שעבר בכתב העת Vaccine.
המחקר מתבסס על מסרים בפייסבוק שמתנגדי החיסונים מפיצים. ראש צוות המחקר, ד"ר בריאן פרימאק, מצא כי מתנגדי החיסונים אינם עשויים מקשה אחת וניתן לחלק אותם לארבע קטגוריות שונות: אלה שאינם מאמינים ביכולת תרכיבי החיסון לחסן, אלה שמציעים לחיסונים חלופות, אלה שיש להם טענות בדבר בטיחות החיסונים וקטגוריה נבדלת של מתנגדים הטוענים ל"קשר קונספירטיבי" בין החברות המייצרות חיסונים וארגוני בריאות או רופאים שמטיפים לציבור להתחסן. מה שמשותף לכל הקבוצות: אי אמון ברופאים, במיוחד ברופאי ילדים ובקהילה הרפואית בכלל.
"ניסינו להבין מי הם הורי הילדים שמסרבים לחסן, אלה שבהתאם לתקינות הפוליטית של ימינו מכונים 'הססני החיסונים'. מטרת המחקר היא למצוא את ההבדלים בין הסרבנים כדי שהרופאים והמטפלים יוכלו לקיים תקשורת מכבדת עימם ולנסות לשכנעם בדבר חשיבות ההתחסנות", הסביר ד"ר פרימאק.
לצורך המחקר נותחו 197 כתבות ומסרים בפייסבוק כמדגם מייצג, שהופצו במשך שמונה ימים בידי 197 מתנגדי חיסונים שונים בעיקר בפיטסבורג, מתוך כמה אלפים שהועלו לרשת. כל המסרים כוונו כנגד רופאי ילדים כמענה לסרטון שבו תמכו בקידום חיסוני HPV.
המסרים כללו ביטויים המדגימים איומים בנוסח "תישרפו בגיהינום, הורגי תינוקות", או כאלה שהיו קיצוניים וקבעו כי הרופאים המקדמים חיסונים עברו שטיפת מוח.
הפגנות המוניות נגד חובת החיסונים. יוני 2018, רומא, איטליה. צילום: שאטרסטוק
עוד נמצא כי הרוב הגדול מקרב מפיצי מסרי ההתנגדות לחיסונים היו נשים וכמעט 80% מהן אמהות. כ-30% דיווחו כי יש להן מקצוע ומעט פחות מ-25% בעלות השכלה על-תיכונית. ניתן היה לזהות קשר פוליטי כלשהו: 56% תומכי הנשיא טראמפ ו-11% תומכי הסנטור הדמוקרטי בעל הרעיונות הסוציאליסטיים ברני סנדרס. 116 מהם פרסמו ברשת לפחות מסר אחד כנגד חיסונים כבר בין השנים 2017-2015 וטענו בהם ש"הרופאים חסרי חינוך והשכלה והם צריכים לחזור וללמוד את הנושא"(73% מבין אלה).
כמו כן, יש מתנגדי חיסונים הטוענים לצנזורה או להסתרת האמת לגבי הסכנות שבחיסונים בידי היצרניות וכי הרופאים עצמם נמנעים מלחשוף בפני ההורים את תופעות הלוואי השליליות שבחיסונים (71%). עוד נמצא במסרי המתנגדים הטיעון לפיו חיסונים גורמים למחלות אידיופתיות, כלומר כאלו שאין הסבר או ידע בדבר הגורם להן וגם שילדים שלא חוסנו הם פחות חולים מבני גילם שחוסנו.
לפיכך ארבע הקטגוריות של מתנגדי החיסונים הן: אלה שאין להם אמון או שהם חשדניים כלפי הקהילה המדעית-רפואית; אלה שמציעים חלופות לחיסונים – תרופות הומיאופטיות במקום תרכיבי חיסון; אלה שדבקים בטיעונים כי יש בעיית בטיחות בחיסונים, ולפיכך סיכונים וגם שחיסונים הם "לא מוסריים" ביסודם; וכאמור, קבוצה של מתנגדים שחבריה טוענים לקונספירציה, שהממשל, שרשויות הבריאות וארגוני הרופאים מסתירים מידע שמתנגדי החיסונים מאמינים שהוא מבוסס ראיות שמצדיקות את התנגדותם.
"אין טעם לומר למישהו מקרב אותם מתנגדים שאין להם אמון בחיסונים שהם אינם גורמים לאוטיזם מאחר שהם ישיבו כמענה להסבר הזה שחובת החיסונים היא איום על חופש היכולת שלהם לקבל את ההחלטות הרצויות בעיניהם כהורים לילדיהם", העירה אחת מחברי צוות המחקר, בת' הופמן.
לא מכבר הזהיר ארגון הבריאות העולמי מפני "סרבני ההתחסנות" ו"מהססי החיסונים" – ניסוח "מכובס" להגדירם, כדי שלא לעורר תגובות זעם נוספות - כאחד מעשרת האיומים המרכזיים על בריאות האנושות כולה בשנה הקרובה. האזהרה פורסמה רק לאחר שנודעו מימדי התפרצות החצבת והתפשטותה והובהר כי נגרמה עקב סרבני חיסונים. אלא שלא עובר שבוע מבלי שלצבר הנתונים על מקרי החצבת לא מצטרפים דיווחים נוספים, גם בישראל.
הגם שבאחרונה ממעטים להתפרסם בתקשורת בישראל דיווחים מפורטים על מקרי חצבת נוספים, בעיקר משום שההתפרצות האחרונה שככה וגורמי הבריאות קבעו כבר שהיא נבלמה, עדיין משרד הבריאות טורח לדווח אחת לכמה ימים על עוד מקרים חדשים של חשיפה לחולים ומזמין אנשים שייתכן שבאו במגע עימם, להיבדק, ובמיוחד לא מחוסנים. המקרים האחרונים של חשיפות לחצבת שאירעו במקומות ציבוריים שונים - באוטובוסים בקווים מסוימים, בקרונות רכבת, בחניוני רכב, בקניונים, במועדוני בילוי, בבתי כנסת (כמו השבוע בטבריה) וגם במגרשי משחקים ושעשועים לילדים. אם בודקים היטב במה ובמי המדובר, מתברר רק כעבור זמן כי החולים לא חוסנו מסיבות אמוניות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
