חדשות

טיסות חלל ממושכות מגבירות סיכון לאבעבועות רוח, להרפס ולשלבקת חוגרת

טיסת חלל יוצרת סביבה עתירת לחץ ומעוררת נגיפים רדומים: יותר ממחצית מהאסטרונאוטים בטיסות קצרות לחלל ואלה ששהו במשימה ארוכה בתחנת חלל הציגו נגיפי הרפס ברוק ובדגימות שתן

אסטרונאוטים בתחנת חלל. אילוסטרציה

התארכות השהייה בחלל מעלה את הסיכון לחלות בנגיף ההרפס, באבעבועות ובשלבקת חוגרת חוזרת. כך על פי מחקר חדש שבוצע בידי צוות מסוכנות החלל של ארה"ב (נאס"א) ואוניברסיטאות יוסטון וקולורדו בארה"ב. דו"ח המחקר פורסם בשבוע שעבר ב-Frontiers in Microbiology.

המחקר מבוסס על דגימות דם, שתן ורוק שנאספו מאסטרונאוטים לפני, במהלך ואחרי טיסות חלל קצרות ובעת שהותם בתחנת החלל הבינלאומית במשימות ממושכות. אצל יותר ממחצית משתתפי המחקר התפרץ נגיף ההרפס. 47 מבין 89 (53%) מהאסטרונאוטים בטיסות חלל קצרות ו-14 מבין 23 (61%) מאלה ששהו בתחנת החלל הבינלאומית הציגו נגיפי הרפס ברוק ובדגימות שתן. התכיפות לצד כמות הנגיפים – פיזור הנגיפים – היתה גבוהה באופן ברור בהשוואה לדגימות של אותם אסטרונאוטים שנלקחו לפני ולאחר שובם מהחלל או בהשוואה עם קבוצת ביקורת של אנשים בריאים.

פיזור ויראלי מתרחש כאשר הנגיף מתפעל עצמו מחדש. יש לזכור כי טיסת חלל יוצרת סביבה עתירת לחץ (סטרס) על אסטרונאוטים ומעוררת נגיפים רדומים. בטיסות הקצרות והארוכות נחשפו האסטרונאוטים לאפס כבידה, לקרינה קוסמית ולכוחות G קיצוניים בעת המראה וכניסה חזרה לאטמוספירה של כדור הארץ. לכך נוספו שהות ממושכת בתוך חלל סגור וקטן, נתק חברתי מהמשפחה והחברים ושינוי במחזור השינה, ציינו החוקרים.

אלא שלמזלם של האסטרונאוטים, "תפעול מחדש" של הנגיפים לא אומר בהכרח על שובם של תסמינים. רק שישה מבין האסטרונאוטים פיתחו תסמינים עקב תפעול ויראלי ואלה היו מינוריים. אולם ההשלכות של הדבקת אחרים כאשר האסטרונאוטים חזרו לכדור הארץ הן ממשיות, במיוחד אצל אלה שבאו במגע עם אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת או תינוקות שרק נולדו.

נמצאו ראיות לנוכחות זיהום באבעבועות רוח ובשלבקת חוזרת בנוזלי גוף עד 30 יום לאחר שובם של האסטרונאוטים מהחלל.

אבעבועות רוח (Varicella) היא אמנם מחלה נגיפית שכיחה ומידבקת ואחת ממחלות הילדות אך בשנים האחרונות גדלה שכיחותה גם בקרב מבוגרים ואצלם היא עלולה להיות מסוכנת במיוחד. גורם המחלה הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס (VZV).

בין מטרות המחקר: לנסות ולצפות פני עתיד לתוצאי משימות חלל שעשויות להימשך זמן רב יותר ולמרחקים גדולים יותר מכדור הארץ, כמו לירח ואף למאדים ולמעמקי החלל. טיסת הלוך-ושוב למארס עשויה להימשך עד שלוש שנים.

החוקרים הדגישו כי המנעד, התכיפות והתמשכות הפיזור הויראלי גדלים ככל שמתארכת הטיסה לחלל ולכן הגישה האידאלית תהיה לבצע חיסונים לכל מי שיטוס לחלל. בשלב זה חיסון קיים כנגד אבעבועות רוח בעוד שניסויים בחיסונים כנגד נגיפים אחרים ממשפחת ההרפס עדיין לא בשלים ולא הציגו אלא תקווה מעטה של הצלחה. עתה מתמקד המשך המחקר בפיתוח משטרי טיפול אישיים לאלה שיסבלו כתוצאה מתפעול מחדש של נגיפים רדומים.

עוד ציינו החוקרים כי לממצאי העבודה רלבנטיות קלינית עצומה עבור מטופלים על כדור הארץ. במהלך המחקר פותחו טכנולוגיות לאיתור ולאבחון מהירים של הימצאות נגיפים ברוק ואלה הוטמעו כבר בבתי חולים שונים ברחבי העולם.

עד כה היה ידוע רק על כך ששהות ממושכת בחלל משפיעה לרעה על שרירים וגם על עצמות (הידלדלות) והדרך להילחם בכך היא באימון גופני מוגבר עוד בעת השהות בתחנת החלל עצמה.

בינואר נעשה בנאס"א מחקר על ההשפעות של טיסות החלל ארוכות על  תאי המערכת החיסונית של האסטרונאוטים, ובמיוחד על השפעת טיסות הנמשכות שישה חודשים על סוג תאי הדם הלבנים, תאי NK המחסלים תאי סרטן ומכונים "תאי הרג טבעיים" שגם מונעים מתפעול מחדש של נגיפים.

אחד ממחברי דו"ח המחקר, פרופ' ריצ'רד סימפסון מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריזונה, הדגיש כי סרטן מהווה סיכון גדול לאסטרונאוטים ככל שהטיסה בחלל או משימת החלל מתארכת וזאת עקב החשיפה לקרינה. תחנת החלל היא סביבה סטרילית שהשוהים בה אינם אמורים להידבק בשפעת, בנגיף רינו-וירוס או בסוגים מסוימים של "זיהומים קהילתיים" ואלה הם לרוב נגיפים הגורמים לשלבקת חוגרת, מונונוקלאוזיס או התקררות. "הם נמצאים בתוך הגוף כל החיים אבל מתופעלים בעקבות סטרס".

נושאים קשורים:  נאס"א,  אסטרונאוטים,  טיסות חלל,  נגיף ההרפס,  פיזור ויראלי,  כוחות G,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
20.03.2019, 07:18

איזה מזל שעדיין לא מאוחר עבורי לבטל את הטיול שהזמנתי למאדים

אנונימי/ת
20.03.2019, 19:14

בדיוק תכננתי לקפוץ למאדים, אני אבטל

אנונימי/ת
20.03.2019, 19:14

בדיוק תכננתי לקפוץ למאדים, אני אבטל

אנונימי/ת
21.03.2019, 09:00

סוף לטיסות החלל שלי.

21.03.2019, 14:16

ידוע כבר מזמן שסטרס משפיע על התבטאות הנגיפים ממשפחה זאת אצל הנשאים.
כדי לוודא אם זה קשור לחלל או פשוט לסטרס בהם נמצאים האסטרונאוטים, צריך לבדוק קבוצת בקרה שהיתה בסטרס ללא קשר לחלל .